חמש הבעיות של החינוך לגיל הרך - ישראל 2021 - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חמש הבעיות של החינוך לגיל הרך

תגובות

1. משרד החינוך אינו אחראי על החינוך לילדים עד גיל שלוש.

מי שאחראי על הפעוטות עד גיל שלוש הוא האגף למעונות יום במשרד התמ"ת. הסיבה לכך היסטורית: בעבר לא חשבו שפעוטות בכלל צריכים חינוך, אלא שמרטפות שתאפשר לאמהות לצאת לעבודה. מי שהרים את החיתול היו ארגוני נשים, כמו נעמ"ת, ויצ"ו ואמנה, שסיפקו מעונות כדי לעודד יציאת נשים לעבודה. ברבות השנים, ככל שהביקוש עלה, הוקמו עוד אלפי מעונות פרטיים. מדינת ישראל מצדה מעולם לא הקימה מסגרות לפעוטות על חשבון תקציב המדינה.

2. אין פיקוח על המעונות הפרטיים.

הפיקוח של משרד התמ"ת נעשה מכוח חוק כללי העוסק בפיקוח על מעונות. אגף מעונות יום ומשפחתונים במשרד מסתפק בפיקוח וסבסוד על חלק קטן מהמעונות, המטפלים רק ברבע מסך הפעוטות. האגף אמנם מפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת הקריטריונים לקבלת רישיון להפעלת מעון, אך אינו אוכף את הסטנדרטים על כלל המעונות - כך שמחוץ לפיקוח נותרים כ-100 אלף פעוטות, השוהים בכ-6,000-10,000 מעונות פרטיים. כ-277 אלף פעוטות נוספים מטופלים במסגרות שונות, כמו מטפלות או השגחת בני משפחה, בתשלום או ללא תשלום, ועל איכות החינוך שהם מקבלים אין כלל פיקוח. המשמעות היא תחום פרוץ: כדי להקים מעון בישראל או לטפל בילדים אין הכרח לקבל רישוי כלשהו או להיות תחת בקרה.

3. אין מידע אחיד ומספק על המעונות.

הפיקוח החלקי יצר בעיה נוספת: היעדר בסיס מידע אחיד לגבי מספר המעונות הכולל, מספר הילדים שהם משרתים, מספר המטפלות בהם, צורת הטיפול, היסודות הפדגוגיים המוקנים להם. בלעדיו יהיה קשה לאמוד את היקף התקציב הדרוש ליישום מלא של רפורמה בענף.

4. מחסור במעונות מסובסדים בישראל.

ההוצאה הציבורית על מעונות, ביחס לתוצר, היא 0.1% - מחצית מההשקעה בבריטניה (0.2%), כשליש מהממוצע במדינות OECD ובארה"ב (0.3%), חמישית מצרפת (0.5%), והרחק ממדינות סקנדינביה, שם ההוצאה היא 1% ומעלה. מעונות ארגוני הנשים המסובסדים אינם מסוגלים לקלוט את כל הפונים, ומשאירים בחוץ אלפי פעוטות. התוצאה היא הוצאות גבוהות בעיקר להורים, שנאלצים למצוא פתרונות פרטיים. נשים שהיו יכולות לצאת לעבודה, להגדיל את ההכנסה המשפחתית ולתרום לתוצר הלאומי, נשארות בבית - וזו כבר בעיה נוספת.

5. חוק התכנון העירוני אינו מכיר במעונות.

המעונות בישראל אינם חוקיים - מצב הנובע מהיעדר התייחסות בחוק התכנון והבנייה למעונות. בעוד שבחוק מכירים בבתי כנסת, בבתי ספר, במרפאות ובשימושים נוספים הנובעים מקיום חיים נורמליים של בני אדם, דבר אחד שכחו לעדכן בחוק: שבני אדם לא נולדים בגיל שלוש (גם אם הרעיון נשמע מפתה להורים רבים). מעון הפועל במבנה מגורים נדרש לקבל היתר לשימוש חורג מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה - תהליך ארוך ומורט עצבים שעלותו יכולה להסתכם בעשרות עד מאות אלפי שקלים. בפועל, רוב בעלי המעונות שוכרים את מבנה המעון ולא יכולים להרשות לעצמם לשלם שכר דירה וארנונה ולחכות לאישור. הם מפעילים את המעון ללא אישור ומסתכנים בתביעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#