מדינה אחת לשני עמים - ישראל 2021 - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדינה אחת לשני עמים

הסקטור הפרטי מול הציבורי

6תגובות

במדינת ישראל קיים מצבור ענק של אנשים מוכשרים ואיכותיים. אנשים אלה מתחלקים שווה בשווה בין המגזר העסקי למגזר הציבורי.

אנשים אלה, כל אחד לחוד וכולם יחדיו הביאו את ישראל, בתוך 63 שנה, להיות אחת המדינות המפותחות בעולם - לפחות במושגים כלליים של תוצר לנפש, יזמות, עוצמה צבאית ונוכחות בעולם הטכנולוגיה, ההיי-טק, המדע והמחקר. ההצטרפות של ישראל לארגון ה-OECD היא אחד הביטויים המובהקים ביותר לאיכותה של ישראל.

ישראל נהפכה למדינה צרכנית אגרסיבית ורבת שפע, אמצעי התקשורת הכתובים והאלקטרוניים משדרים ללא הרף הצעות מפתות למוצרים ושירותים מכל הסוגים, הצבעים והמינים, שוק המכוניות גואה, תפוסת המלונות והצימרים מלאה והסקטור העסקי מציע מגוון עצום של מוצרים בתחום התקשורת, האינטרנט, השירותים והמסחר - שרוב אזרחי המדינה, לפחות אלו שידם משגת, נהנים ומאושרים מנוכחותם בחייהם.

התחושה הכללית היא כי השילוב בין מדינה שנופיה מקסימים והאווירה בה ידידותית וחמה עשו את אזרחיה מאושרים מהחיים בה - והסקרים מאוששים נתון זה. לעתים קשה להאמין שבישראל יש מאות אלפי ילדים רעבים ושכבת העוני היא כה עמוקה, כפי שהנתונים החברתיים מצביעים. הסקטור העסקי אינו חף מליקויים ובעיות. ניתן למצוא מקרים לא מעטים של הונאת הצרכן, שירות גרוע, פגיעה באיכות הסביבה, עבירות על החוק, עבירות מס, התעמרות ופגיעה בעובדים. ואולם התמונה הכללית היא של יצירתיות, יוזמה, דינמיות ואיכות.

אך תחושה זו נעלמת או קטנה כשמדובר במוצרי ותוצרי הסקטור הציבורי. לרשות סקטור זה מעמידה המדינה משאבים כמעט בלתי נתפשים: יותר מ-800 אלף עובדים ותקציב של יותר מ-350 מיליארד שקל. בקרב הסקטור הציבורי יש רבים העושים עבודת קודש: רופאים ועובדים במערכת הבריאות, כוחות הביטחון לסוגיהם, עובדים סוציאליים, עובדי רווחה, פקחים ואוכפים למיניהם, אנשי מערכת החינוך וזאת לצד פקידות בכירה ואיכותית בחלק ממשרדי הממשלה וגופי הרגולציה המרכזיים - לרבות עובדי אגף תקציבים.

ואולם התמונה הכוללת מדכאת למדי. אזרחים ואנשי עסקים שנמצאים באינטראקציה עם רשויות המדינה, יוצאים בתחושה קשה ומתסכלת. התקשורת מביאה סיפורים של הזנחה, ביורוקרטיה ואטימות דווקא כלפי האנשים החלשים או שירותי הרווחה החיוניים. דו"ח מבקר המדינה האחרון אינו שונה מקודמיו - שוב רשימה ארוכה של ליקויים המוכיחה כי משהו ב"מערכת" אינו תקין ולא באנשים המרכיבים אותה.

מי שיבדוק את הדוחו"ת ההשוואתיים הבינלאומיים על ביצועי המדינות בתחומים שונים יראה כי מיצובה של ישראל מורכב משני הפכים המאפשרים לנו להיות במקום של כבוד יחסית: כל מה שקשור לביצועי הסקטור העסקי - בחלקם בתמיכת הממשלה (בעיקר כשמדובר בתעשייה "חכמה") נמצא במקום גבוה. ואולם כל מה שקשור לתפקוד הממשל, לביורוקרטיה, איכות הרגולציה, התשתיות הלאומיות וכדומה - אנחנו נמצאים במקום נמוך למדי.

ניתן לזהות צעדים מעודדים בתוך הסקטור הציבורי. ואולם, נדרשת מהפכה בכדי להתאים את השירות הציבורי הישראלי, לרבות המערכת הפוליטית, למציאות הנדרשת ממדינות מודרניות בתחילת העשור השני של המאה ה-21.

הכותב הוא מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#