"ישראל צריכה להתעורר ולטפל בבעיות החברתיות כדי לשפר את התחרותיות" - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ישראל צריכה להתעורר ולטפל בבעיות החברתיות כדי לשפר את התחרותיות"

דו"ח IMD: ישראל מהגרועות בעולם ביוקר המחיה, במהירות האינטרנט ובחוקי ההגירה; בין המובילות במדע, בחינוך, בהשכלה וביזמות

13תגובות

מעמדה התחרותי הבינלאומי של ישראל קפא בשנה האחרונה - כך עולה מהדו"ח השנתי של מרכז התחרותיות הבינלאומי של בית הספר למינהל עסקים השווייצי IMD שפורסם הלילה, ונחשב לאחד הדו"חות החשובים בעולם למדידת תחרותיות של מדינות.

מהדו"ח עולה כי בדירוג הכללי ישראל מדורגת במקום ה-17 בעולם, אותו המקום בו דורגה בשנה שעברה, שיפור לעומת המקום ה-24 בו דורגה לפני שנתיים.

הדו"ח הוא יחסי, ובודק את התחרותיות של חמישים ותשע מדינות, תוך בדיקת מידת התחרותיות בסעיפי משנה של תפקוד הממשלות, המגזר העסקי, איכות התשתיות, ההשקעה במחקר ועוד. הדירוג נקבע לפי 331 קריטריונים שונים, ומשתמש במתודולוגיה המשלבת נתונים סטטיסטיים הנאספים מארגונים בינלאומיים כמו הבנק העולמי וה-OECD (נתונים האחראים לשני שליש מהקריטריונים) וסקרי עומק עם אנשי עסקים ישראלים (עליהם מתבססים שליש מהקריטריונים).

בין נקודות החוזק שמציין הדו"ח ניתן למנות את התשתיות: שיפור התשתית המדעית (התקדמות ממקום 6 למקום 4), שיפור בתשתית הבריאות ואיכות הסביבה (ממקום 21 למקום 19) וברמת החינוך (ממקום 14 למקום 13), את היעילות הממשלתית (דירוג 16, ללא שינוי משנה שעברה) שמתבססת בין השאר על ההערכה לה זוכה הבנק המרכזי - המדורג ראשון, התמריצים להשקעות (מדורגים במקום שני). עוד מדורגים גבוה: התשתיות הטכנולוגיות (מקום חמישי בדירוג), היחס לעסקים (מקום 8), מצב ההשכלה (מקום 13 בדירוג) ותעסוקת צעירים (מקום שני בדירוג).

בין נקודות החולשה ניתן למנות את היעילות העסקית שנסוגה (ממקום 14 למקום 17) , ואת ביצועי הכלכלה, בהם ישראל מדורגת במקום ה-36 (ללא שינוי לעומת שנה שעברה, ירידה מהמקום ה-28 לפני שלוש שנים). הירידה בביצועי הכלכלה נובעת בין השאר בשל דירוג נמוך בתחום התעסוקה (מקום 52 בדירוג), יוקר המחיה (מקום 50), מספר הימים הדרושים לפתיחת עסק חדש (מקום 53), ואיום להעברת תקציבי מחקר ופיתוח למדינות אחרות (מקום 48). גם מצב תשתיות היסוד גרוע (מקום 47 בדירוג). עוד בצד החולשה - היחס למהגרים וחוקי הגירה בעייתיים ביותר (ישראל ממוקמת במקום האחרון מבין 51 מדינות), והתעסוקה (מקום 52). ישראל ממוקמת בין האחרונות גם במהירות הגלישה באינטרנט - מקום 49.

"מבחינה דמוגרפית ישראל היא פצצת זמן מתקתקת"

סוזן רוסולט-מקולי, מבית הספר IMD למנהל עסקים, האחראית על אזור המזרח התיכון, אפריקה ואירופה בארגון, אומרת בראיון ל-TheMarker כי החלק המרשים בכלכלת ישראל הוא רמת הביצועים והחדשנות, היזמות, הכישורים הגבוהים של כוח האדם והיכולת בתחום ההשכלה. לצד אלה קיימות חולשות מובנות בכלכלה שמקשות על שיפור העמדה התחרותית של ישראל, כמו בירוקרטיה ורגולציה ומדיניות כלפי מהגרים.

ישראל מדורגת במקום ה-17 העולמי, ממש כמו שנה שעברה. מה משמעות הדריכה במקום?

"המקום ה-17 לא גרוע כל כך. צריך לזכור שקשה מאוד להגיע לעשרים המדינות המובילות ואתם עשיתם את זה. השגתם שיפור רב בעשור האחרון, ועכשיו היעד הוא קודם כל לשמור על הדירוג הנוכחי, ובהמשך להגיע לעשר המדינות המובילות בעולם. אתם אחת החברות החדשניות והדינמיות ליוזמות חדשות, למשיכת השקעות ולרכישות ומיזוגים. בכל אלה אתם תחרותיים, וגם העובדה שיצאתם מוקדם מהמשבר הפיננסי לעומת כלכלות אחרות היא נקודה לזכותה של ישראל".

מדינות אחרות דווקא השתפרו בדירוג, כמו למשל שבדיה שהתקדמה למקום הרביעי. מה הסוד הצפוני?

"לשבדיה יש כלכלה מאוד פתוחה, הם אימצו גלובליזציה בצורה מרשימה מאוד, התמודדו היטב עם נושא ההגירה ועוד. ישראל יכולה להיות שבדיה אם תתגבר על כמה מהבעיות כמו למשל בעיית הפערים החברתיים: בישראל יש קהילות דתיות או אתניות שלהן פער משמעותי בהכנסות, בתעסוקה, באבטלה, וביחס להשכלה ביחד לאוכלוסיות אחרות".

בדו"ח יש סתירה: מצד אחד הוא מצביע על שיפור בתחום החינוך בישראל, מהמקום ה-14 למקום ה-13. מצד שני הדו"ח מצביע על הצורך של ישראל לשפר את החינוך. מה מקור הפער הזה?

"בסך הכל המקום ה-13 בחינוך הוא לא רע, אבל הפוטנציאל שיש לישראל בהשכלה ובמחקר יכול למקם אותה במקום הראשון העולמי. בעיה עיקרית היא הפערים בחברה. צריך לזכור שבמחקרים כמו פיז"ה שבודקים את הישגי החינוך בודקים את הממוצע של כלל האוכלוסייה, ולא מבחינים בין הקהילות השונות. האתגר העיקרי שלכם הוא לאזן את הפערים בחברה. זו מטרה ארוכת טווח, אבל חשובה מאוד שכן מבחינה דמוגרפית יש כאן פצצת זמן מתקתקת. העובדה שישראל נמצאת במקום ה-17 למרות הבעיות הללו, מרשימה לכשעצמה. במלים אחרות, ישראל זקוקה 'שיחת השכמה' לטיפול בבעיות החברתיות שלה כדי לשמור בטווח הארוך על התחרותיות וכדי להבטיח המשך הצמיחה הגבוהה".

תחום נוסף עליו מצביעה רוסולט כטעון שיפור הוא תחום שישראלים רבים חשים על בשרים: "ישראל יקרה להחריד. צאו להסתובב בעולם ותראו כמה היא יקרה. זה משפיע על היעילות העסקית, הופך אותה לפחות אטרקטיבית לחברות זרות בשל עלות ביצוע העסקים, התשלום לכח האדם וכדומה".

תחום נוסף שבו קיימת חולשה לדבריה היא התלות באנרגיה ממקור חיצוני, אולם כאן רוסולט דווקא אופטימית: "ייתכן ששדות הגז שגיליתם ישפרו את המצב. זה יכול להיות רווחי מאוד למשק".

לעומת זאת ישראל בולטת לטובה בפער הנמוך בין יעילות הממשלה לסקטור העסקי: "העובדה כי המגזר העסקי והממשלה מסונכרנים היא 'הטוב בכל העולמות', שכן זר עוזר לעסקים להתחרות. אנחנו לא רוצים שיהיה פער גדול ביניהם", היא אומרת.

אם ישראל תרצה למקד את המאמץ, במה עליה להתמקד כדי להתקדם למקומות הראשונים?

"ישראל יזמית מאוד, ויש לשמור על זה. אבל השאלה הגדולה היא אם הממשלה תדע לפעול ולהתמודד עם הפערים בחברה, והבעיות שמצפות כתוצאה מכך בהמשך? ככל שיתמודדו איתן מוקדם וטוב יותר כך ייטב לכלכלת המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#