ועידת הנשיא

"התרומות לישראל בירידה כי הדור הצעיר תורם גם מחוץ לקהילה"

ניא אוניברסיטת ברנדייס: "יש זליגת כסף רב לעולם הלא יהודי; גם נישואי התערובת מתרבים, והקהילה היהודית כבר לא מבודדת אלא מבוקשת ולכן חלק מהכסף כבר לא מובטח למטרות יהודיות בלבד"

אורן מג'ר
אורן מג'ר

״התכונות הדרושות לפעיל חברתי היא לאהוב להתנדב, לאהוב כסף ולאהוב לבקש כסף״, כך אמרה מרתה פלייסר, מתנדבת, מנהיגה ופעילה ותיקה בארגון הנשים ״קרן היסוד״, במקסיקו, בפאנל שעסק בעתיד הפילנתרופיה היהודית ויחסה עם ישראל.

לקול צחוק הקהל, הסבירה פלייסר כי התורמים הוותיקים באו מהדור הראשון והשני לשואה וראו בישראל מקום מקלט: ״הם חששו מאסון נוסף וישראל נתנה להם ביטחון. לעזור לישראל הייתה המטרה שלהם. הדור הצעיר הוא דור נפלא, המתעניין בהיי-טק וטכנולוגיות, ורואה בישראל לא רק מקום מקלט אלא גם מתגאה בה ורואה בה שותפה״.

משרדים מסייעים לקהילהצילום: אריאל שליט

עוד השתתפו בפאנל אלן הופמן, מנכ״ל הסוכנות היהודית; פרופ׳ פרדריק לורנס, נשיא אוניברסיטת ברנדייס; מרק לייבלר, יו"ר המועצה היהודית אוסטרלית ורובן טרוסטוויק, יו״ר קרן היסוד בהולנד וחבר במועצת המנהלים בקרן היסוד העולמי.

הנושא אליו התייחסו המשתתפים היה מחויבות בני הדור הצעיר בעולם היהודי לפילנתרופיה יהודית ולתרומות לישראל, הנמצאות במגמת ירידה. לייבלר אמר כי הדור הצעיר תורם גם מחוץ לקהילה היהודית לבתי חולים, למוזיאונים, לאוניברסיטאות ולקהילה בה הוא חי. "יש לכך מספר סיבות: הם רוצים להשתלב בקהילה הכללית, להחזיר משהו לקהילה שמקבלת אותם, ומרגישים שיש להם מחויבות כלפיה. הדור הוותיק ראה בצדקה לקהילה היהודית כמשהו שהם חייבים לעשות. הדור הצעיר כבר לא. הדור הצעיר גם רוצה לעשות תיקון עולם לא רק בחצר שלו, אלא בעולם כולו״.

לדבריו, הדור הצעיר רואה בפילנתרופיה השקעה ורוצים להיות מעורבים ביעד הכסף ובניהול שלו: ״יש ירידה בהיקף הגיוס של גופים כמו הפדרציות היהודיות. מנהלי קרנות משפחתיות רוצים 'להצדיק' את המשכורת שלהם ולכן מבצעים בעצמם הערכה של אפקטיביות התרומות. זאת, בניגוד לעבר, כשהיו מעבירים את התרומה לגוף כללי כמו הסוכנות היהודית שהיה מנהל את הפרויקטים".

בנוסף, התורמים רוצים לתרום לפרויקטים שהם יכולים להזדהות איתם. מכל הסיבות הללו גיוס כספים הופך לקשה יותר ויותר, והסוכנות היהודית מנסה להבטיח כסף למימון התקורה והפעילות השוטפת שלה, לצד גיוס כספים למטרות ופרויקטים אטרקטיביים יותר ובמקביל מתלבטת כיצד לא לעשות קניבליזציה לתרומות המסורתיות שלה. אם הסוכנות היהודית רוצה לשרוד ולהיות חיונית, התקורה שלה צריכה להיות ממומנת על ידי מדינת ישראל ובכך תוכל להמשיך לגייס כספים לפרויקטים ייעודיים״.

לורנס התייחס בדבריו לתחרות על לב התורמים: "גורמים שתורמים בנדיבות, מוצאים שיש הרבה יותר ארגונים שמתחרים על הכסף שלהם מאשר בעבר. בנוסף, יש זליגת כסף רב לעולם הלא יהודי. גם נישואי התערובת מתרבים, והקהילה היהודית כבר לא מבודדת אלא מבוקשת ולכן חלק מהכסף כבר לא מובטח למטרות יהודיות בלבד. בנוסף, התורמים מעדיפים לממן את פרויקט הקצה, ולא את הוצאות התקורה. אני רואה את זה גם אצלנו באוניברסיטה. בעצם יש כשל שוק, כשלממן את ליבת הפעילות זה לא אטרקטיבי לתורמים, והם מעדיפים לממן פרויקטים ספיציפיים״.

לורנס הצביע על מספר פתרונות: ״יש לחפש חיבורים וסינרגיה עם ארגונים אחרים. למשל, עשינו שיתוף פעולה עם אוניברסיטת חיפה בזכות תורם ששוהה חלק מהזמן בישראל וארה"ב, וביקש לתרום לשתיהן. בלי שיתוף פעולה אצל התורמים ואצל הארגונים יהיה קשה להמשיך ולפעול כמו בעבר״.

פלייסנר שיתפה את הקהל במתודולוגיה של גיוס התרומות בקהילה במקסיקו: "שם אין הטבות על תרומות, אבל יש משהו אחר - לפני חתונה או פטירה בודקים אם תרמת לקרן היסוד. זה ייחודי לקהילה שלנו״.

טרוסטוויק ציין, כי ישראל השתנתה וכך גם התורמים: ״כשהגעתי לפני עשרים שנה לישראל לשנת הכשרה, כולם נהגו בסובארו לבנה, היה כביש אחד מדרום לצפון והקפה היה נורא. היום הדור שלי רואה את ישראל בצורה אחרת. הדור שלי מצפה לראות החזר על השקעה, והתורמים רוצים לדעת מה עשו עם הכסף ולתרום לפרויקטים ולא למשהו אמורפי כמו 'קהילה'. בנוסף, היום יש מדיה חברתית וצריך ללמוד איך מגייסים כספים בעידן המודרני. למשל, לחב״ד יש גיוס כספים מודרני מעולה - יש להם אתר מעולה. צריך ללמוד מהם. בהמשך, שקיפות ומידע יכול לסייע בגיוס תרומות. אם אני מדבר עם סבתא שלי בסקייפ אפשר גם לקשר בין תורמים לנתרמים״.

הופמן הסביר, שיש קורלציה בין רמת המעורבות בקהילה, בתי ספר יהודים ולבין היקף התרומות לישראל. הוא הצביע על כך שאם בעבר מה שהוביל את הפילנתרופיה היה התמקדות בצרכים הבסיסיים של הנתרמים, היום תורמים עוסקים ברמה גבוהה יותר של צרכים כמו תרומה המכוונת להגדרה עצמית.

מגמה נוספת, לדבריו, היא מספר גדל והולך של ארגונים המגייסים כסף לישראל. בנוסף, התורמים מבקשים להיות מעורבים ישירות בפרויקטים, במיוחד בעידן בו אפשר לתרום באמצעות האינטרנט ישירות לארגונים: ״יש למצוא דרך לספק חוויית תרומה ישירה ומעקב אחר ה-ROI של התרומה גם באמצעות הארגונים הגדולים״.

בנוסף, ציין כי כיום המודל המעורבות של ממשלת ישראל במימון פילנתרופיה - כמו למשל בפרויקט תגלית - מאפשר להציע לתורמים לעשות מצ׳ינג עם מדינת ישראל או עם שותפים בקרב תורמים ישראלים.

על השאלה כיצד להציג את הוצאות התקורות לתורמים, בעידן בו הם מבקשים לתרום ישירות לפרויקטים, אמר רובן: ״אין סיבה להסתיר נתונים בעידן הזה. עלייך להסביר את הוצאות התקורה ולהצדיק אותן, או לצמצם אותן אבל אי אפשר להסתיר זאת. אנחנו התורמים עדיין רחוקים מלדעת לאן הולך הכסף שלנו בצורה מושלמת, אבל אנחנו נקבל את העובדה שחלק מהכסף נחוץ לתקורה״.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ