מחקר: 1 מכל 4 ילדים ערבים נמצא בסיכון - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראל 2021

מחקר: 1 מכל 4 ילדים ערבים נמצא בסיכון

המצוקות הרבות עמם מתמודדים ילדי הגיל הרך החברה הערבית הביאו את ארגון ג'וינט ישראל-אשלים ליזום כנס שמטרתו לשתף את אנשי המקצוע בגיבוש תכנית אסטרטגית לנושא ■ "צרכי הגיל הרך בחברה הערבית הם אין סופיים, וחשוב להתמקד בדברים הבוערים ביותר", אומרת ריטה פרו-נסראלדין ראש תחום גיל רך באשלים

5תגובות

המצוקות הרבות עמם מתמודדים ילדי הגיל הרך החברה הערבית הביאו את ארגון ג'וינט ישראל-אשלים ליזום כנס שמטרתו לשתף את אנשי המקצוע בגיבוש תוכנית אסטרטגית לנושא. "צרכי הגיל הרך בחברה הערבית הם אין סופיים, וחשוב להתמקד בדברים הבוערים ביותר", אומרת ריטה פרו נסראלדין ראש תחום גיל רך באשלים.

אחד מכל ארבעה ילדים בחברה הערבית נמצא בסיכון (23%) כך עולה ממחקר שביצע מכון ברוקדייל, לעומת אחד משישה ילדים (16%) מהילדים בכלל החברה הישראלית. בנוסף, מצבם של הילדים הערבים שאותרו כנמצאים בסיכון בגיל הרך קשה יותר ממצבם של כלל הילדים שאותרו, הם סובלים מאחוז גבוה יותר של מצבי סיכון ובעיותיהם מורכבות יותר.

בנוסף, אחוז גבוה יותר של ילדים ערבים בסיכון בגיל הרך מטופלים על ידי השירותים בקהילה לעומת כלל הילדים בסיכון בגיל הרך. בין תחומי החיים הבולטים המשפיעים על הסיכון נמצאים גורמים שמקורם במשפחה, כמו מצב מצוקה במשפחה, בעיות רווחה, אלימות או אלכוהוליזם, (75%) סכנה לקיום פיזי, בריאות והתפתחות (55%) קושי בלמידה ורכישת מיומנויות (38%).

על רקע נתונים אלו התקיים בשבוע שעבר כנס מיוחד שהפגיש עשרות אנשי מקצוע בתחום לדיונים בנושא במסגרת שולחנות עגולים. הכנס, שנערך בנצרת, הוא יוזמה משותפת של ג'וינט ישראל-אשלים, קרן ואן ליר ,ופורום מושארקה ומטרתו בניית ראיה אסטרטגית לטובת השקעה עתידית בגיל הרך בחברה הערבית ובסיס לשותפות בין הגורמים השונים העוסקים בנושא.

אורן מג'ר

ג'וינט ישראל-אשלים מהווה למעשה את זרוע הפיתוח של הממשלה לשירותים חברתיים לילדים בסיכון. במסגרתו פועלת תכנית "שותפות אחד" במגזר הערבי ,יוזמה משותפת של הפדרציה היהודית של סאן פרנסיסקו, ממשלת ישראל ואשלים. גורמים אלו חברו יחדיו במטרה לפעול למתן הזדמנות למימוש הפוטנציאל האישי ולקידום ההתפתחות של ילדים ערבים בגיל הרך, ולהביא ליצירת שינוי בקרב קובעי המדיניות במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות ולקדם את מערך השירותים והתכניות הניתנים לילדים ערבים בגיל הרך ולמשפחותיהם.

פרו-נסראלדין מסבירה על מטרת המפגש: "אנו ממוקדים בגיל הרך באוכלוסיה הערבית, והצרכים שם הם אינסופים. לכן היה חשוב לאסוף את כל השותפים , למקד את הסוגיות הכי בוערות ולבנות את התוכנית האסטרטגית לשנים הבאות. המטרה הייתה לעשות מיפוי חוזקות וחולשות, איומים והזדמנויות לזהות מה כבר קיים ומה חסר״.

עשרות המשתתפים, ערבים ויהודים, עוסקים בתחום באופן יום יומי והם ישבו סביב שולחנות עגולים, ונושאי הדיונים חולקו לארבעה תחומים: הורים, ילדים, צוות מקצועי וקהילה. בכל שולחן ישבו נציגים ממשרד חינוך, בריאות, רווחה, אקדמיה אנשי מקצוע מהשטח בגיל הרך, נציגי ישובים שיישמו תוכניות לטיפול במגזר הערבי ונציגי התוכנית הלאומית לילדים בסיכון יחד עם אנשי אשלים ועמותות וארגונים הפועלים בתחום כמו מושארכה, המהווה פורום של שלוש עמותות מקומיות שעוסקות בגיל הרך בחברה הערבית.

באחד השולחנות פגשנו את מייסון חטיב, מנהלת מעון יום במרכז 'תופולה' בנצרת, מדריכה לגיל הרך במשרד חינוך ומנהלת מרכז למידה בשלוחת מתנס נווה יוסף בשכונת חליסה בחיפה. ״באתי כי היה לי מעניין לעסוק בנושאים הללו מאחר ואני נתקלת בהמון סוגיות בתחום ביום יום. אומנם לא חידשו לי כלום, אבל היה לי חשוב לשמוע שהאתגרים שבהם אני נתקלת משותפים גם לאנשי מקצוע אחרים, ולשמוע גם את הזווית שלהם. זה אפשר לי לראות בראייה היקפית את הסוגיות שאני נתקלת בהן. למשל זו פעם ראשונה שאני מדברת עם אחות מטיפת חלב שרואה את הילדים כבר החל משלב הלידה, בעוד שאני נתקלת בהם בדרך כלל בשלב מאוחר יותר".

מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, מרכז אנגלברג לילדים ולנוער

בשולחן שעסק בתחום ה'קהילה' הצביעו על חוסר שיתוף פעולה בין אנשי מקצוע בקהילה בצורה מספקת, ועל מחסור בראייה הוליסטית בצרכי הילד בקרב אחיות, גננות, טיפות חלב וכו׳. כך למשל, סיפרה אחת המשתתפות כי לאחר שאבחנו אצלם ביישוב ילד בגיל 4 עם ליקוי התפתחותי קוגניטיבי הילד החל טיפול על ידי מספר גורמים פארה-רפואיים שאין ביניהם תקשורת.

בעיה נוספת בה דנו בשולחן היא חוסר במעורבות ושיתוף של הקהילה בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם, והציעו שהקהילה עצמה תהיה שותפה ומעורבת יותר בקבלת החלטות הנוגעות לחייה: "הקהילה היא לא רק המטפלים השותפים הנוגעים בטיפול המטפלים, אלא גם ההורים והילדים. אם רוצים להקים מערך של שירותים צריכים להיות בצוות גם נציגות של כל מי שמרכיב את הקהילה, הורים למשל, ולא רק מקבלי החלטה".

משתתפת אחרת הסכימה כי ישנה הדרה של ההורים הערביים: " להורים אין מנדט להיות שותפים בקבלת החלטות, שנעשית מתוך תחושת עליונות מקצועית של המטפלים. למשל בטיפת חלב אומרים לאמא שאסור לה לתת חלב פרה לילד בשנה הראשונה לחייו , אבל היא אומרת שאמא שלה גידלה ככה 9 ילדים וזו מסורת משפחתית. מה עושים עם אמירה כזו? ״אחד המשתתפים סיפר כי אצלם ביישוב התחילו לגייס אנשי דת לקחת חלק בקהילת המטפלים כדי לקרב את הנושא לתושבים. משתתף אחר סיפר כי ביישוב ערבי גדול בו הוא פועל זרקו אבנים על גן ילדים בגלל רעש שעלה משם. "על התושבים להבין כי גן הוא חלק ממרקם החיים" אמר. בשולחן גם עסקו במחסור במסגרות וחוגים לילדים ביישובים גדולים כמו אום אל פאחם: "הילדים כל הזמן ברחוב בין כלי הרכב. קיים מחסור בתשתיות פיזיות וכוח אדם מקצועי ומיומן. זה הפך לגיטימי שהילד כל הזמן ברחוב".

עאדל ג׳ דעאן, מנהל שירות הפסיכולוגי בערערה השתתף בשולחן שעסק בצוות המקצועי. הוא הגיע מתוך אחריות להובלת שינוי במגזר הערבי בכל הקשור לגיל הרך. "אני רואה שככל שאנחנו משקיעים בגיל הרך אנחנו תורמים יותר לחברה וחוסכים הרבה בעיות בעתיד. השקעה מרובה עדיפה בשלב מוקדם כי אז קל יותר לתקן את מה שצריך לתקן". בשולחן דנו המשתתפים בנושאים כמו המחסור באנשי מקצוע, במיומנות של הצוותים שמשפיעה על היכולת לאתר את הילדים שנמצאים בסיכון, דיברו על התדמית והיוקרה הירודה של תחום המקצוע של מטפלים בגיל הרך ושאלו האם יש קשר בין הצרכים של השטח לבין ההכשרה של המטפלים בגיל הרך. ״אחד הקשיים שנתקלים בהם הם שצוות הגננות בגן חש איום מצד אנשי המקצוע" אמר אחד המשתתפים. משתתפת אחרת הצביעה על כך ש ״אין מספיק תיעוד ולא עושים למידה ממה שעשינו. לכן הערכה לוקה בחסר״.

אורן מג'ר

מודל עבודה הוליסטי

שיטת העבודה לפיה פועל ג'וינט ישראל-אשלים בתחום הגיל הרך בחברה הערבית היא התאמה תרבותית של שירותי משרדי הממשלה לאוכלוסייה הערבית תוך יצירת נקודות מפגש. אחד האתגרים בתחום הטיפול בגיל הרך הוא השילוב של דיסיפלינות שונות, שכן בגיל זה בעיות של בריאות, רווחה או חינוך קשורות זו לזו. :״ראינו שכדי לקדם את התחום הרך צריך לפתח תפיסה הוליסטית שתשולב בתשתית הארגונית הארצית. לכן בנינו ועדה מקצועית שיושבים בה בכירי משרדי הממשלה, האקדמיה ומוסדות מגזר שלישי, הקמנו פורומים של חינוך רווחה ובריאות המשלבים מפקחים ארציים ומקומיים וגם ברמה יישובית יצרנו את אותה פלטפורמה שבה יושבים בשולחנות העגולים נציגי הטיפול בגיל הרך עם רכזות אזוריות. טיפות חלב, עובדים סוציאליים וכו" אומרת נסראלדין .

נסראלדין וצוותה השתתפו באירוע השולחנות העגולים של יוזמת ישראל 2021 בדצמבר האחרון שנערך בין השאר באום אל פאחם ולדבריה התפיסה של שיתוף ושולחנות העגולים אומצה ככלי עבודה עבורם. היא מבטיחה כי הדיונים הם רק נקודת ההתחלה ובהמשך יוקמו במסגרת ג'וינט ישראל-אשלים צוותים שימשיכו לדון בנושאים ויובילו את הטיפול בבעיות: "התוצרים היום הם התנעת התהליך להמשך דיונים בסוגיות ועד סוף השנה נוציא דוח מיפוי עם רעיונות לפיתוח תוכניות מותאמות תרבותית לגיל הרך בחברה הערבית".

דעאן מסכם: "היום התנסיתי בשיתופי עם אנשי מקצוע אחרים מהנייסון שלהם. התעדכנתי בתמונה האקטואלית בכל הקשור לגיל הרך במגזר הערבי מדיספלינות אחרות ובעלי תפקידים אחרים. חשוב שלקחו חלק בדיונים לא רק מטפלים מהמגזר הערבי אלא גם מכלל החברה הישראלית, שכן חשובה השותפות שלא נהיה מנותקים. אמשיך להשתתף במפגשים, הם התחילו בתהליך לפני מספר שנים ואני רואה תוצאות בחברה בהכשרת אנשים, המחקר ועוד. אני מאמין שאוכל להשפיע על התוכניות".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#