ישראל 2021 |

ח"כ פלסנר: "נשלב אלפי נערים נושרים חרדים במסגרות מקצועיות"

הרצל שפיר, מפכ"ל משטרת ישראל לשעבר: "כשהייתי ילד כל החרדים עבדו; תוך 20 שנה ניתן לחזור למצב הזה" ■ ישי פרנקל, אינטל: "האם שווה להשקיע בחרדים? יש דברים שקשה למדוד"

נתי טוקר
נתי טוקר

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים לחצו כאן

בתוך כחודשיים תיאלץ ועדת פלנסר, בראשות ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), להגיש לכנסת המלצות ברורות כיצד לטפל באחת הסוגיות המורכבות והרגישות בישראל: גיוס הצעירים החרדים ושילובם בחברה ובכלכלה. פלסנר עצמו הגיע לדיון בשולחנות העגולים בכנס ישראל 2021 לכנון ארוך טווח של TheMarker עם דפדפת עבה ורשם באדיקות את הרעיונות שהעלו בפניו שותפיו לשולחן. פה ושם הוא הדגיש בעיגול אמירה חשובה, שאולי בסופו של דבר תופיע גם בדו"ח הסופי של הוועדה.

עוד לפני מינויו לעמוד בראש הוועדה, פלסנר היה פעיל בתחום שילוב החרדים והציג בדיון את סיפור ההצלחה שהיה מעורב בו - הטיפול בנוער החרדי הנושר שנפלט ממסגרות הלימוד. "זו תופעה די מדהימה מבחינת ההיקפים שלה", אמר פלסנר לנוכחים. "הגורמים השונים מדברים על בין 12% ל-20% מהנוער החרדי - כלומר כ-1,800 נערים חרדים".

בעוד סוגיית שילוב החרדים והשירות הצבאי שרויה במחלוקת אידיאולוגית קשה, פלסנר סיפר כי הטיפול בסוגיית הנוער הנושר נדרש לדעת כולם. "אין מחלוקת פוליטית בעניין, וגם המובילים בקהילה החרדית הבינו שזו תופעה בולטת ובעייתית. רצינו לבדוק מהם החסמים, כיצד אפשר למנוע מהחבר'ה האלה להסתובב ברחובות".

אחרי דיונים רבים בעניין וגיוס של גופים ממשלתיים, פלסנר סיפר כי נוצרו מסגרת לימוד מקצועיות מיוחדות לנוער חרדי נושר בערים שונות בישראל. "לפני שנה הגענו למאות בודדות היום זה מאות רבות. נגיע כבר לסדר גודל של אלפים שישתלבו במסגרות המקצועיות".

יוחנן פלסנרצילום: עופר וקנין

בין הנוכחים בשולחן היה גם האלוף (במיל) הרצל שפיר, המפכ"ל השביעי של משטרת ישראל, שאף הגיש לפלסנר מסמך שגיבש לפתרון סוגיית החרדים. "כמי שנולד לפני קום המדינה, אני זוכר שכל הדתיים היו עובדים. אם היה ילד כישרוני במשפחה הוא היה מיועד ללימודים בישיבה, אבל כל השאר עבדו. זה השתנה במשך השנים כי אנחנו נתנו לזה לקרות, אבל בקלות רבה תוך 20 שנה אפשר להחזיר את המצב לקדמותו", אמר שפיר.

בשולחן היה גם מי שיכל ללמוד מניסיונו בסוגיית תעסוקת החרדים - יצחק גרין, שכיהן כמנהל השמה בתוכנית שח"ר לגיוס חרדים. לדבריו, אחד החסמים הם שהסטטוס החברתי של חרדי שיוצא לעבוד הוא נחות, ויש למצוא דרך לשנות את התפישה בעניין זה.

ישראל כהן, חרדי שעוסק בתחום הנוער החרדי הנושר, דווקא היה פסימי: "החילוניים לא יודעים איך להבין את החרדים. הם למעשה לא רוצים אותנו". יושבי השולחן האחרים הסתייגו מהאמירה הזאת - ובחרו להאמין כי בעוד עשור שיעור החרדים שישתלבו בכלכלה ובשוק העבודה יהיה גבוה באופן משמעותי.

"לפעמים מיזם קטן יכול לחולל שינוי ענק"

סיפור ההצלחה של המכללה החרדית בירושלים, בהנהלת עדינה בר שלום - בתו של מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף - כבר סופר. במכללה לומדים כיום יותר מ-1,000 סטודנטים חרדים, גברים ונשים, והיא נותנת מענה משמעותי בסוגיית שילוב החרדים. אבל לא כולם יודעים עד כמה היתה ארוכה הדרך עד שהתאפשר לפתוח מכללה כזו.

בר שלום, שהנחתה דיון בשולחן העגולים, הציגה כמה אנקדוטות מאחורי הקלעים שאיפשרו לפתוח, למשל, מסלול ללימודי פסיכולוגיה במכללה. "התוכן בספרי הלימוד מציג שאלות קיומיות או כולל דיון על הבחירה החופשית והיצרים של האדם", סיפרה בר שלום. "דאגנו להביא את החומר לגורם רבני מוסמך כדי שיוכל לתת תשובות מתוך המקורות היהודיים. שהתלמידים יידעו שיש לא רק פרויד, אלא גם רמב"ם".

השילוב של גורמים רבניים במערך הלימודים סייע, לפי בר שלום, גם להרגיע את הביקורת הציבורית מתוך המגזר החרדי נגד לימודי הפסיכולוגיה. "הייתי צריכה להתמודד בהתחלה עם ביקורת. כיום כמעט כל הרבנים החרדים מאשרים לצעירים לבוא ללמוד אצלנו". בר שלום סיפרה גם על תמיכה שקיבלה מאביה לפתיחת המכללה: "בלי התמיכה הזאת לא הייתי יכולה להקים את המכללה", סיפרה.

עדינה בר שלוםצילום: עופר וקנין

משתתפי השולחן הביעו ספק האם אכן מיזמים כמו המכללה החרדית אכן מעידים על שינוי מהותי בחברה החרדית. "אולי זה רק שוליים?", שאל דוד, יזם היי-טק. "אני הרי נתקל במקומות שבהם יש ילדים חרדים שלא רוכשים השכלה ואני יודע שאין להם עתיד בלי לימודים. השאלה היא איך עושים שההצלחה של המכללה החרדית תהיה פי 100".

שני אדם, סטודנטית לכלכלה, סיפרה כי אימצה כמה מסקנות מסיפורה של בר שלום: "יש רצון של החילוניים למשוך את החרדים אליהם כדי לייצר שוויוניות, אבל זה לא נכון", אמרה אדם. "יש הבדלים בינינו באורח החיים וזה יישאר כך. כיום אני מבינה שאם אנחנו באמת רוצים שחרדים ישתלבו בשוק העבודה, צריך לתת את התנאים שמתאימים לרקע שלהם. לא כל כך הייתי מודעת לזה עד עכשיו".

מסקנה נוספת מהדיון הציג משה אשכנזי, סטודנט חרדי הלומד משפטים באוניברסיטה העברית ופעיל לעידוד תעסוקת חרדים במסגרת ארגון שגרירי רוטשילד. "יש קיבעון מחשבתי בכל מה שקשור לתעסוקת חרדים. אנשים חושבים שרק עם מהלכים גדולים אפשר לייצר שינוי, כמו התערבות במערכת החינוך החרדית. המקרה של בר שלום מלמד שלפעמים עם מיזם קטן יכול לחולל מהפכה ענקית".

"העובדת החרדית ניצחה את בוגרי 8200"

"לפני חודשיים ערכה אינטל ישראל את תחרות התכנות השנתית שלה. כ-100 מתכנתים מאינטל השתתפו בחידות תכנות שונות מתשע בבוקר עד חצות בלילה. המטרה היתה למצוא את המתכנת המהיר ביותר. "מי שזכתה במקום הראשון וגברה על בוגרי 8200, היתה בחורה חרדית, בוגרת בית יעקב שעובדת באינטל" - כך סיפר בדיון בשולחנות העגולים ישי פרנקל, מנכ"ל מרכז המו"פ של אינטל ירושלים.

אינטל הצליחה לשלב כ-120 נשים חרדיות במרכז הפיתוח בירושלים. לדבריו, "יש מודל להעסקת נשים חרדיות שבו נשים יושבות במרכזי תעסוקה רחוק ממרכזי הפיתוח", אומר פרנק. "מהר מאוד הבנו שאנחנו רוצים מודל משלב - שהנשים ישתלבו בחברה האם. חשוב לנו השילוב לא מסיבות חינוכיות, אלא משום שאי אפשר לנהל פרויקט כשהעובדות לא חלק מהמערכת. עשינו חריש די עמוק של היכרות עם הציבור החרדי".

פרנקל סיפר כי למרות מודל השילוב, החברה עדיין מכבדת את הנשים החרדיות שבוחרות לא להיות מעורבות בחיי החברה של אינטל. "יש אמנם דינמיקה בין העובדות החרדיות לעובדים האחרים, אבל העובדת החרדית לא תרד לארוחת צהריים עם החבר'ה, אלא הן תלך לאכול רק עם עוד בנות חרדיות נוספות, כי הן תופסות את ארוחת הצהריים כאירוע חברתי. אבל אפשר להתמודד עם זה", סיפר. "באירועים החברתיים של החברה אנחנו מתאימים את עצמנו לצרכים של החרדיות, ודואגים למשל שיהיה אוכל עם כשרות בד"צ".

ישי פרנקל
ישי פרנקלצילום: עופר וקנין

בדיון השתתפו בין השאר פרופ' רות לוין, מהפקולטה לחינוך מאוניברסיטת חיפה, שחוקרת סרבני מצפון, וכן אילן הבר, מנהל פיתוח ושיווק בחבר אופיר אופטרוניקה, שמעסיקה חרדים.

אורנית בן ישר, פעילה בעמותת מחשבה טובה שעורכת הכשרות תעסוקתיות מקצועית למגזרים שונים, רצתה לשמוע האם אכן מדובר בהשקעה בעלת תועלת לחברה. "לא עדיף לכם להעסיק 100 בוגרי ממר"ם במקום 100 חרדיות?"

פרנקל השיב כי המהלך של החברה היה משתלם. "שילוב חרדים בהיי-טק זאת השקעה כספית גדולה. האם זה שווה? יש דברים שקשה למדוד. בבית חרושת לבמבה מאוד קל למדוד מה קורה ומה ההחזר על ההשקעה. בהיי-טק, כשאתה משקיע בהון אנושי, קשה למדוד את התרומה. האם כשאתה משקיע עשרה מיליון דולר ב-100 איש יצמח לך מארק צוקרברג ששווה ממיליארדי דולרים? בסופו של דבר כשאנחנו שואלים את עצמנו באינטל האם היה שווה להשקיע בגיוס חרדים, אנחנו מאמינים שכן. אנחנו מאמינים באיכויות המקצועיות שלהם. אין ספק שהתשומה שלהן היא מאוד איכותית. יש כאן רציונל עסקי מהמדרגה הראשונה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום