ישראל 2021 |

"בנוסף לתרומות - צריך להשקיע את הכסף ביזמות חברתית"

דידי לחמן מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וג'קי גורן, יו"ר קואפרטיב לשינוי חברתי כלכלי: "בעולם, יש מיליארד אנשים שהם חברים בקואופרטיב, בנק הלוואה וחיסכון, למשל, שהיה כאן; גם בחו"ל יש בנקים קואופרטיבים"

איתן אבריאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן אבריאל

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

"הגענו למסקנה, שלצד החרמות והמחאות צריך לייצר גם אלטרנטיבה כלכלית שונה". כך מסבירות דידי לחמן מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וג'קי גורן, יו"ר ויזמית הקואפרטיב הידוע מרחוב נרדאו, על הרעיון שלהן לגבי יזמות והשקעות חברתיות, בכנס 2021 שערך היום TheMarker בירושלים.

עו"ד דידי לחמן מסרצילום: תומר אפלבאום

מה בדיוק הקואופרטיב עושה?

"זהו קואופרטיב לשינוי חברתי, שהוקם לאנשים שנפגשו בנורדאו. למעשה, חשבנו איזה שינוי אנו רוצים לייצר, וכמו שאנו רוצים לראות את האנשים שישרתו איתנו באופן שוויוני, ושהרווחים יחזרו לכיסנו - כך למדנו שיש קואופרטיב. בעולם, יש מיליארד אנשים שהם חברים בקואופרטיב, בנק הלוואה וחיסכון, למשל, שהיה כאן; גם בחו"ל יש בנקים קואופרטיבים. למעשה, אחד מכל שני אמריקאים הוא בעל חשבון באחד כזה".

ג'קי גורןצילום: ניר קידר

אני רוצה להצטרף ולקנות. מה אני מקבל או לא מקבל?

"עכשיו אנחנו מגייסים הון, אבל לא רוצים שבעל עניין ישלוט בעסק שלנו. אנו נמצאים בעניין 4 חודשים, ועד כה 200 איש רכשו יחידת השתתפות של 1,000 שקל - המקנה להם את קבלת ההחלטות במבנה הזה. השלב הראשון יהיה פיתוח קואופרטיבי של חנות, שערכיו יהיו קודם כל שקיפות. אנשים שיכנסו לסופר ידעו מה הרווח שנוצר להם, תו תקן חברתי בו אנשים יתוגמלו על רכישות חברתיות ולא רכישות רבות ומרכז קהילתי. במקביל אנו עובדים על הגשת בקשה לממונה על הביטוח כדי לקבל אישור להקים קופת גמל מפעלית שתעבוד אחרת".

לחמן-מסר הסבירה כי הנושא נקרא השקעות חברתיות. "השקעות חברתיות זה בעצם הגדלת המשאבים בנושאים חברתיים כגון בתי ספר וגנים, שתמיד אומרים עליהם שאין מספיק כסף".

"הגישה הכלכלית מלמדת אותנו על מינוף. כדי שאפשר יהיה למנף, אני צריכה יתרון גדול בשלבים שונים. למשל, הכסף הפילנתרופי אם מדובר בבניית מעונות, חינוך ורווחה. שבמקום שיעבוד, פעם אחת יכול לשמש השקעה של גוף מוסדי, בלבד שהממשלה מצדה תשלם מחיר הוגן".

מסר לחמן הסבירה, כי "ברגע שהיא משלמת כזה, יש לי תזרים בדיוק כמו בעסקים אחרים. את התזרים הזה אני יכולה לתרום כמו לכביש 6, כך שניתן לעגן מקורות. אם עושים, זאת ניתן ליצור יתרון גדול יותר גם בנושאים שהיום אומרים לנו שאין מספיק כסף עבורם".

"באנגליה, למשל, יש ניצנים של זה. מה בעצם צריך לקרות הוא שהדברים יבוצעו.
אני חושבת שהכוונה היא כשיש יותר כסף לילד בוכה מאשר לשוק הון, שאולי השפעתו גדולה יותר. מרבית הפילנתרופים עשו את השקעותיהם מעסקים, כך שהם צריכים להבין הכי טוב בעולם שזה מניב תשואה כלכלית וחברתית גבוהה יותר מעצם התרומה".

שכנעת ומכרת, אבל איך עושים זאת בפועל?

"משרד ראש הממשלה, אני מקווה, מתחיל להיפתח לדברים האלה. הרעיון הוא לשנות את התפיסה - למשל, באנגליה יצרו חברה למטרות חברתיות שמותר לה לחלק רק 30% דיווידנד אם זה בחברות. כשיהיו לנו השקעות, במקום לתרום נעדיף שישקיעו בחברות הקשורות לפעילות החברתית, זהו שינוי חברתי".

צריך חקיקה?

"נכון לרגע זה, לא הגענו לצורת החקיקה. צריך גם הטבות כלכליות והטבות מס.
תרומה כזו צריכה להיות תרומה לילד הבוכה, ונכון להיום זה לא כך. אנחנו צריכים שינוי מאוד משמעותי. צריכה להיות רפורמה כמו במדינות אחרות - כי אנחנו מאדירים את מי שפועל עבור רווח".

מה צריך לקרות כדי שהדלתות של החנות ייפתחו?

גורן: "150 איש צריכים להצטרף. חשוב לנו להיות בת"א. אני רוצה לדבר על השינוי שדידי מדברת עליו. אני נמצאת באקדמיה, ובעולמנו התפיסה היא לעשות פילנתרופיה אחר הצהריים. זה הולך ונגמר, גם כי לפילנתרופיה אין מספיק משאבים, וזה גם לא בן קיימא - זה דינוזאורים שילכו מהעולם. הסיבה לכך היא, שאנו מרגישים שאנחנו כל הזמן צריכים להיות במצב נפשי, או מנהלים מלחמות עבור מה שמגיע לנו, או שאנחנו פראיירים, או שבמדינה קטנה כמו שלנו מנצלים קשרים. אני לא רוצה את זה בשביל הילדים שלי, אלא רוצה שהם יוכלו לעשות דברים אחרים. בשביל זה אנו צריכים לעשות זה".

דידי, אם מישהו מתלהב מרעיונותייך, למי הוא פונה?

לחמן-מסר: "אני מקווה שיהיה תהליך של שימוע חברתי גדול, גם בכנסת, כדי להגיע לעסקים שהם מטרות חברתיות בדרך לחברה טובה יותר".

לפניות: www.shelanoo.co.il או לדף הפייסבוק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker