ישראל 2021

"איך משכנעים נהג מונית להטיל על עצמו מס? יותר קל לקפוץ מתחת לרכבת"

בועז סופר, שהוביל את רפורמת המיסוי הירוק: "לראות ולא להאמין איך תמריצים פיסקליים ומדיניות עובדת" ■ "החלטנו להיות שחצנים, יומרניים וחוצפנים - ולתכנן מדיניות עד שנת 2020"

ערן אזרן
ערן אזרן

"בשנת 2008 כשהחלטנו ברשות המסים לצאת לדרך עם רפורמת המיסוי הירוק אמרו עלינו שאנחנו מגלומנים - שאנחנו ממציאים את הגלגל ושזה לא יעבוד. היום, רק ארבע שנים אחרי, התפלגות הרכבים בכבישי ישראל השתנתה - אפילו יותר מכל ההערכות האופטימיות שהיו לי", כך סיפר היום (ג') בועז סופר, סמנכ"ל רשות המסים לשעבר ומנכ"ל חברת תקשוב בהווה, במסגרת כנס ישראל 2021 לתכנון ארוך טווח של TheMarker.

סופר עשה זאת במסגרת דיון שנערך בפורמט נשולחן העגול, בו הציג את רפורמת המיסוי הירוק כמקרה בוחן לשאלה כיצד ניתן לקדם נושאים סביבתיים באמצעות תמריצים ממשלתיים.

בועז סופרצילום: דניאל בר און

הרפורמה שבוצעה בהנגתו של סופר שינתה את מדיניות המיסוי כשקבעה ששיעור המס על כלי רכב יירד - ככל שיהיה פחות מזהם. סופר סיפר כי ההחלטה לצאת לרפורמה היתה במידה רבה יוצאת דופן.

"החלטנו להיות שחצנים, יומרניים וחוצפנים ולתכנן עד שנת 2020. המדינה החליטה לעשות משהו בתכנון של 12 שנים קדימה. ישבנו וניסינו לחשוב איך אנחנו מצליחים ליצור שינוי אמיתי. פתאום עלה לי רעיון להקים 'חדר קר' שתפקידו יהיה לחשוב קדימה, להבדיל מ'חדר חם' שתפקידו להגיב לעניינים השוטפים ולטפל בעניינים הרגילים והיומיומיים", סיפר סופר.

לדבריו, למרות שלרגולציה יש לא פעם קונוטציות שליליות, הרי שהיכולת לבחון באופן רוחבי מהלכים קדימה אחורה היא הכרחית. "בדרך כלל ומהרבה סיבות - במשרדי הממשלה לא מסתכלים לכל הצדדים. מבחינתי ההישג היה שהצלחנו לרתום את המשרדים השונים לרפורמה. אמרנו להם שנראה אותם כשותפים שווים. היה תהליך מרתק שכלל תכנון של שנתיים. פירקנו את החומרים לגורמים וצירפנו יריעה מאוד רחבה של אנשים".

כדוגמא להצלחת רפורמת המיסוי הירוק הציג סופר את נהגי המוניות. "בעבר לא היה מס קנייה על מוניות. רצינו לתמרץ נהגי מוניות לקנות מכוניות ירוקות ולא ידענו איך. חשבנו איך אפשר לשכנע נהג מונית להטיל על עצמו מס? יותר קל לקפוץ מתחת לרכבת. בסופו של דבר גיבשנו רעיון שאם נהג מונית יקנה מכונית לא מזהמת - הוא לא ישלם מס. אם יקנה מכונית מזהמות - אז המיסוי יעלה בהתאם.

"מקץ ארבע שנים ההתפלגות של המוניות המזהמות והלא מזהמות התהפכה. לראות ולא להאמין איך תמריצים פיסקליים ומדיניות עובדת. כיום רוב המוניות בדרגות זיהום נמוכות. לפני ארבע שנים זה היה הפוך", אמר סופר.

משתתפי הדיון, שהאזינו לדבריו של סופר, העלו הצעות נוספות כיצד ניתן להעזר במיסוי לטובת קידום אינטרסים ציבוריים. בין השאר ציינו המשתתפים כי ניתן לתת הקלות מס משמעותיות לעיריות ולמועצות אזוריות ביישום תכנית של מחזור בתוך העיר. בנוסף הציעו המשתתפים מתן הקלות מס לבנייה ירוקה (כמו הקלה במס שבח) או הטלת שיעור מס דיפרנציאלי לבקבוקים אישיים לעומת בקבוקים גדולים.

נועם נוקד, דוקטורנט למשפטים בהארווארד וחוקר במכון ראות, הציג את מקרה "מס השומן" הקיים בקנדה כדוגמא נוספת לדרך שבה הממשלה יכולה להשפיע על התנהגות אזרחית. "קובעי המדיניות בקנדה החליטו שהם רוצים להילחם בהשמנה ולכן קבעו שיוטל שיעור מס גבוה יותר על ג'אנק פוד", אמר והוסיף כי "גם בארץ ניתן להעלות את המס על רשתות מזון מהיר כמו מקדונלד'ס או אפילו דוכני שווארמה, בצורה זו ניתן לצמצם את תופעת ההשמנה. ניתן אפילו להטיל מס ייחודי על משקאות מתוקים. אם הם היו עולים יותר - אז פחות אנשים היו צורכים סוכר".

הצעה נוספת שהעלה נוקד נוגעת לאפשרות לתמרץ את חברות הביטוח להשתתף במלחמה בתאונות הדרכים. "חברות ביטוח יכולות לתת מחיר נמוך יותר ללקוחות שיתקינו מערכת בקרת יציבות או מערכות בטיחות דומות. הן יכולות לקיים דיפרנציאציה בין מכוניות מסוגים שונים, לשלוח סרטון בטיחות ללקוחות, לצאת בפעילות הסברתית ולהקטין בצורה זו את התאונות.

"המדינה כיום מוציאה 2% מהתוצר על העלות של תאונות דרכים, והיא יכולה לקבוע סובסידיה לחברות הביטוח בהתאם להקטנת המעורבות של מבוטחיה בתאונות. כך המדינה מצד אחד תחסוך כסף, ומצד שני ניתן יהיה להיעזר בחברות הביטוח על מנת לקדם מטרה לאומית", הסביר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ