ישראל 2021

איך גורמים לקובעי המדיניות לשמוע וגם להקשיב

קובעי המדיניות כבר לא יכולים להסתיר מידע בתואנה שהוא חצי אפוי ■ עובדים ואזרחים צריכים להיות חלק מעיצוב המדיניות ■ ואיך אפשר להשתמש במודל המושבעים האמריקאי כדי לפתוח ערוץ שיתוף בין הציבור לממשלה ■ דיון בכנס ישראל 2021: איך מקדמים תהליך משותף לממשלה ולציבור בתכנון ממשלתי

רם עוזרי
רם עוזרי

מאז המחאה החברתית של הקיץ הציפו את המרחב הציבורי בישראל אין ספור יוזמות חברתיות. התעוררות שכזו בנכונות של הציבור בישראל להביע את עמדותיו יכולה להיות מתורגמת לשינוי של ממש. כדי שזה יקרה, צריך להיפתח ערוץ של הידברות אמיתית בין הציבור ובין קובעי המדיניות.

"שיתוף ציבור מחייב שומע מקשיב. השאלה הגדולה היא איך משכנעים ארגונים גדולים לפתוח את הלבבות" - כך פתח אודי פראוור את הדיון בכנס ישראל 2021 תחת הכותרת "איך מקדמים תהליך משותף לממשלה ולציבור בתכנון ממשלתי".

ישראל 2021, היוםצילום: אליחי וידל

פראוור עומד בראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה. באחרונה, החלטת ממשלה הטילה עליו את המשימה הלא פשוטה לייצר מנגנונים לשיתוף הציבור בגיבוש מדיניות. "באתי לכאן כדי לקבל רעיונות איך לעשות את זה", אמר פראוור.

סביב השולחן היתה תמימות דעים בנוגע לנקודת המוצא. "צרכים מגיעים מלמטה. אם המדינה רואה את תפקידה לספק שירותים לאזרח, שיתוף הציבור בהחלטות יביא לשיפור באיכות ההחלטות", אמר עידו אלמקייסף מהמרכז הלאומי לקידום חברתי. אלמקייס, כמו רוב המשתתפים בדיון, הוא נציג של גוף שחושב שיש לו מה לתרום לקובעי המדיניות. לא בכל יום יש לו הזדמנות להשמיע את דבריו לאחראי על גיבוש המדיניות במשרד ראש הממשלה.

גבי אפל, מעמותת טופז ליזמות וחדשנות חברתית, הדגישה את חשיבות השיתוף של הסגל המקצועי הרחב במשרדי הממשלה עצמם. "התרבות הארגונית של משרדי הממשלה צריכה להשתנות. בשנות ה-60 וה-70 אנשים חונכו על תפיסה של פירמידה לפיה הידע נמצא למעלה. היום יש הבנה שידע מפוזר בכל הקומות של הפירמידה.
"זה דורש תרבות ארגונית של שקיפות מלאה. בלי סודות, בלי מידור. כבר אין דברים שלא יכולים להיאמר סביב השולחן. אי אפשר להסתיר מידע בתואנה שהוא חצי אפוי. המנהלים צריכים להיות קשובים מאוד לעובדים שלהם בתהליך העיצוב של המדיניות. ברגע שהעובדים מרגישים שמקשיבים להם, הם נותנים יותר".

עמאר אבו סאני, המבקר של עיריית רהט, העלה את הקושי של שיתוף הציבור הבדואי בתהליך קבלת ההחלטות. "אנחנו חלק שונה. יש לנו שאיפה להיות חלק משולב עד הסוף בחברה הישראלית, אבל הבדואים לא יכולים להיות כמו כולם. תפקידה של הממשלה בהקשר שלנו הוא קודם כל להשפיע כדי שתהיה למגזר מנהיגות אמיתית וקדר מקצועי חזק. זה תנאי מקדים לשיתוף הציבור שלנו בקבלת ההחלטות", אמר אבו סאני.

השאלה שנותרה פתוחה היא איך מנצחים במלחמה על הקשב, המוגבל באופן בסיסי, של קובעי המדיניות. בין השאר הוזכרה החשיבות של תקשורת ההמונים. זו, הסכימו הנוכחים, חייבת להמשיך ולפעול לצד ערוצי המדיה החדשה, כדי לקדם תכניות ולהציף צרכים ורעיונות בפני קובעי המדיניות.

בנוסף לשימור הערוצים הקיימים, עלו גם רעיונות לפתיחת ערוצים חדשים. אחד המשתתפים הציע לייצר מנגנון דומה לזה של זימון מושבעים בארה"ב. באותו אופן צריכה הממשלה ליזום זימון על בסיס קבוע של אזרחים מהשורה, לא בהכרח בכירים, למשימת שליחות. המטרה: להבין מה מעסיק את האזרח.

אודי פראוור צילום: עדי גיגי

"כל התכניות האסטרטגיות של מדינת ישראל נכתבו בלי לשתף אף אחד", אמר פראוור בהקשר זה. "הזמינו שורה של מומחים לשימוע סגור וקיבלו החלטות. עדיין לא מצאו את הצינור שיאפשר לשתף את הציבור. יכול להיות שועדת טרכטנברג מהווה נקודת מפנה בעניין זה".

למעלה ממאה מקרי מבחן הוצגו בוועידת ישראל 2021. מכל אחד מהם אפשר ללמוד משהו. אלה הם הסיפורים שמאחורי הובלת השינוי - המשקפים את האתגר העצום, הקושי וגם מרכיבי ההצלחה. אם נצליח לזקק את התובנות מהם, נוכל לדעת טוב יותר איך ניתן לייצר שינוי בישראל. אתם מוזמנים להשתתף בדיונים דרך מערכת תובנות:

מערכת תובנות הינה מערכת לאיסוף היגדים חשובים, חילוץ תובנות, כתיבת תגובות והעלאה אוטומטית של כל התכנים לאינטרנט בזמן אמת. כל המשתתפים בכנס ישראל 2021 יכולים להשתתף בדיונים גם דרך מערכת תובנות.גם אתם יכולים להביע את דעתכם. לחצו על "גם אני רוצה להשתתף" והביעו עמדה

לשימוש בתובנות דרך הסמארטפונים והטאבלטים לחצו כאן

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ