"יש הרבה אמוציות, אבל חייבים לשבת ביחד" - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בית שמש

"יש הרבה אמוציות, אבל חייבים לשבת ביחד"

"הרבה זמן לא שמעתי תובנות מדהימות כפי ששמעתי הערב. אם הייתי יושב עם חמישה פרופסורים לחינוך לא הייתי לומד כפי שלמדתי פה", אמר ח"כ זבולון אורלב, שהשתתף באירוע

תגובות

בית שמש

היוזמות העיקריות:

• יצירת מפגשים קבועים במתנ"סים בין חרדים לחילונים במטרה לפתור קונפליקטים בעיר

• הקמת בית קפה שבו יועסקו צעירים שנשרו ממסגרות

• הקמת מסגרת התנדבותיות לשהייה עם מבוגרים מוגבלים בביתם

• פתיחת אזורי הרישום של בתי הספר רק בצורה חלקית כדי לא לפגוע בהטרוגניות של אוכלוסיית התלמידים

• הקמת מרכז להעצמה נשית

<<שעה ארוכה לאחר שהסתיימו הדיונים במתנ"ס הקהילתי בבית שמש, כששולחנות וכיסאות כבר נגררו לכל עבר, עוד ישבו סביב שולחן גדול כעשרה נשים וגברים. היו שם מנהלי מוסדות חינוך לצד הורים אכפתיים, וכולם דנו בנושא החשוב ביותר מבחינתם: חינוך הדור הצעיר. השולחן, בניגוד לכותרות המודעות שליוו את האירוע, היה מרובע. "אנחנו נשב כאן עד שהשולחן ייהפך לעגול", הצהיר אחד המשתתפים - בתקווה שהמשאלה תתגשם, לפחות מטאפורית.

אחד המשתתפים בשולחן היה ריצ'רד פרס, הממונה על החינוך, הרווחה והמתנ"סים בבית שמש. "זו יוזמה אדירה. אנשים מכל הסוגים יושבים כאן ומדברים על העיר, על הבעיות שלה. זה מעלה את המעורבות של התושבים ואת האכפתיות שלהם לגבי העיר", הוא אומר ומיד מצהיר: "אני מתכוון לקחת את הניירות שעלו כאן ובמסגרת הסמכות שלי כקובע מדיניות בעיר לשים אותם נר לרגלי. תעקוב אחרי, תראה איך אני מבצע את זה".

סביב השולחן ישב מוקדם יותר גם ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) והקשיב לשיחות ההורים. "ראיתי את התועלת כבר במפגש הראשון של השולחנות העגולים של TheMarker בינואר", הוא מספר. "הרבה זמן לא שמעתי תובנות מדהימות כפי ששמעתי הערב. אם הייתי יושב עם חמישה פרופסורים לחינוך לא הייתי לומד כפי שלמדתי פה. נדונו סוגיות חשובות כמו השוויון במערכת החינוך, פתיחת אזורי הרישום והצהרונים. אנשים מציגים את הבעיות האמיתיות שהם ניצבים בפניהן בחיים".

אבל בעיר כמו בית שמש, נושא החינוך הוא משני בחשיבותו - לפחות אם שופטים את הנושא על פי ההתייחסות התקשורתית. העיר חווה תהליך מואץ של התחרדות, לאחר אכלוס של שכונות שלמות באוכלוסייה חרדית. הקונפליקטים בין התושבים החילונים הוותיקים לבין החרדים מגיעים לא פעם לעימותים קשים, לעתים אלימים. המצב הרגיש זה לא מנע מקבוצה של תושבים, חרדים וחילוניים, לשבת זה לצד זה סביב שולחן שכותרתו היתה "הטרוגניות".

גם סביב השולחן הזה עלו לא פעם הדיונים לטונים גבוהים, עד שיושבי השולחנות הסמוכים נאלצו להסות אותם. "איך אתם רוצים שאני אעשה פעילות חברתית עם חרדים", זעק אחד מנציגי השכונות החילונית במענה להצעה של נערה צעירה ליצור קבוצות משותפות לחרדים וחילוניים במתנ"סים. "יש לנו שפה שונה. הם בכלל לא מכירים בי כיהודי".

כהן מגן גילי

אחד הנוכחים סביב שולחן ההטרוגניות היה לא אחר מאשר הרב שמואל פפנהיים, לשעבר דובר ועורך העיתון של העדה החרדית - אחת הקבוצות הקיצוניות בירושלים שאינה מכירה במדינת ישראל. "היו כאן אמוציות רבות, אבל אנחנו חייבים לשבת ביחד. אני לא מבין איך לא עשו את זה עד היום", הוא אומר. "אני כבר הרבה זמן רוצה להקים מיזם של גישור בבית שמש, והערב הגענו למסקנה שנעשה את זה יחד. זה יכול להביא להסתכלות אחרת לשינוי תפישות בין הציבורים. חייבים ללמוד לחיות יחד".

מתוך כ-100 המשתתפים באירוע, משכה את תשומת הלב בעיקר קבוצת צעירים שישבו סביב שלושה שולחנות. עיקר הדאגה שלהם היתה לעתיד תנועות הנוער בעיר. "החלטנו כאן להקים עוד תנועות נוער למגוון הציבורים בעיר", אומרת טליה מתנועת בני עקיבא. "אנחנו פועלים למען הקהילה. אנחנו גם רוצים שמעכשיו יהיה בעירייה רכז נוער שנוכל לפנות אליו".

בסיום הדיונים סביב השולחנות העגולים הוצבו בסמוך לקיר שורה של לוחות עם התוצרים של כל דיון. בשולחן הבריאות, לדוגמה, החליטו ליזום מסגרות שיספקו תעסוקה וחברה לנכים מבוגרים בעיר; בקבוצת הנשים ומגדר כבר דיברו על הקמת מרכז לנשים שיטפל גם בנפגעות תקיפה מינית בעיר; והצעירים מתנועת הנוער החליטו ליזום הקמת בית קפה שיספק תעסוקה לנוער נושר.

משפט המחץ של האירוע בבית שמש שייך כנראה לצעירה שהשתתפה בדיונים של בני הנוער. הצעירים בקבוצה הביעו ספק בנוגע ליכולת של היוזמות השאפתניות שלהם להתממש. "איך אנחנו יכולים להגיד לעירייה מה לעשות? למה שיקשיבו לנו?" שאל אחד הנוכחים. אבל הצעירה, עם מבט נחוש, לא התבלבלה: "זה הכל בידיים שלנו. רק אנחנו יכולים להניע תהליכים שבסופו של דבר יקרו. זה הכוח שלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#