"רוצים לעבור מהשיח - לשלב הביצוע" - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רוצים לעבור מהשיח - לשלב הביצוע"

אלפי דיונים נערכו אתמול סביב 2,021 שולחנות עגולים ב-400 מוקדים בישראל, במטרה לנסח ולגבש יוזמות בנושאים כלכליים-חברתיים, למצוא להם שותפים ולהפוך אותם למציאות

תגובות

>> אתמול ב-17:00, שעה לפני תחילת הדיונים בשולחנות העגולים במרכז הקהילתי בבית שמש, במסגרת אירוע 2,021 השולחנות העגולים, מפלס המתח עולה לשיא. "המתנ"ס ותיק אבל אנחנו רשת חדשה יחסית. השנה זו שנת קהילה, ואירוע השולחנות העגולים נבחר להיות האירוע המכונן. אנחנו מוכנים - אבל חוששים", אמרה רוני שני-קדמיאל, מנכ"לית רשת המרכזים הקהילתיים בית שמש. "אנחנו לא יודעים למה לצפות. אולי לא יגיע אף אחד ואולי יגיעו 300 איש. אנחנו ערוכים ל-12 שולחנות, אבל האמת היא שאשמח אם יהיו מספיק משתתפים ל-30 שולחנות".

במתנ"ס נערכו בהקפדה לקראת האירוע: הם ערכו את השולחנות והציבו עליהם כלי כתיבה ודפים שישמשו לתהליך סיעור המוחות. מסביב הציבו לוחות שעליהם יתלו את היוזמות למעין תערוכה. ששת המנהלים של הרשת יעמדו בכניסה ויקבלו את האורחים, ישאלו אותם לתחום העניין וישלחו אותם להירשם. משם יופנו לשולחנות.

"הקהל מגוון. יגיעו בני נוער בשנת שירות והמדריכים שלהם. יהיה שולחן של תושבים ותיקים ממועדון הקשישים, יהיו חילונים, דתיים וקצת חרדים. אנחנו מצפים לקבוצה של פעילים מגרעין ואחרים", היא מסבירה. "גם התוכן שיידון בשולחנות יהיה מגוון: יהיו שני שולחנות שיעסקו במגדר ובנשים, שולחן שהדיון בו יעסוק בבריאות, ספורט ותרבות שעות הפנאי, שולחן של קיימות וסביבה ושולחן שיעסוק בהטרוגניות תרבותית בין חילונים לדתיים. יהיו שניים- שלושה שולחנות שעוסקים בחינוך".

ב-17:30 החרדה מתחילה להתפוגג לנוכח זרם האנשים שתופס מקומות בשולחנות: "בהתחלה חשבנו שבחמישי ב-18:00 אף אחד לא יגיע. בית שמש היא עיר שמבשלים בה לשבת, והחבר'ה כמעט קיבלו רגליים קרות. אבל לאט-לאט הבנו שזה מתחיל להתרומם", אומרת שני-קדמיאל. ב-18:40 השולחנות כבר התמלאו עד אפס מקום. "אי אפשר להכניס סיכה", אמרה בסיפוק. "חזרתי לנשום".

במינהל הקהילתי פיליפ ליאון בשכונת קרית יובל הירושלמית, נערכים לקיים אירוע של 18 שולחנות. הם ידונו בכל הנושאים: דיור בר-קיימא, חינוך לגיל הרך, ציונות בחינוך, סולידריות קהילתית, מצוינות בחינוך, קהילה ירוקה ועוד. "אנחנו מצפים להרבה אנשים, לכמה מאות. התקווה היא שתהיה לערב משמעות גדולה: משיח להשפעה, מקווים שהרבה סוגיות שיעלו יעברו לשלב היישום והביצוע. במינהל הקהילתי יש הרבה עשייה והמטרה היא להכיר עוד הרבה שותפים, להעלות עוד סוגיות וצרכים שלא ידענו על קיומם. למצוא עוד שותפים לעשייה", אומרת אורטל פורת, מרכזת האירוע בקרית יובל.

להפוך את היוזמות למציאות

באותה השעה נערכו בישראל עוד אלפי דיונים ב-400 מוקדים ברחבי המדינה - ביישובים ערביים, בהתנחלויות, בקיבוצים וכמובן בערים הגדולות. מטרתו של אירוע 2,021 השולחנות העגולים - שנוהל ואורגן על ידי קואליציה רחבה של שותפים מכל קצוות הקשת החברתית, כלכלית ופוליטית - היתה להעמיק ולהרחיב את הדיונים בנושאי כלכלה וחברה ולשתף בהם כמה שיותר חלקים מהציבור. מטרה נוספת היתה לעודד את המשתתפים לנסח ולגבש יוזמות לפעולות בנושאים כלכליים וחברתיים, למצוא להם שותפים ולהפוך אותם למציאות.

האירוע נערך על רקע התחושה כי הקהילתיות אבדה ואזרחי ישראל נהפכו ליחידים שעיקר השפעתם הדמוקרטית הצטמצמה להצבעה בבחירות מדי כמה שנים. המחאה בקיץ האחרון החזירה למוקד הדיון שורה של נושאים שמשפיעים על חיינו מדי יום כמו דיור, תעסוקה, חינוך ואיכות הסביבה. ואולם היא לא הצליחה עד כה לשנות בפועל את חיי היומיום. סוגיה זו נראית בולטת במיוחד על רקע מה שנראה כמו מסמוס דו"ח ועדת טרכטנברג על ידי הממשלה ונבחרי הציבור.

המשתתפים הקדישו את השעה הראשונה לשיחה על האתגרים והמצוקות, ואת שאר האירוע להציע יוזמות, לגייס שותפים ולסמן את הצעדים הראשונים לפעולה. מנחי הדיונים הזינו את התוצרים לאתר אינטרנט שהוקם לקראת האירוע והחל בניתוח הממצאים, ובקישור בין יוזמות בנושאים דומים ברחבי המדינה לבין קבוצות שונות באותו אזור גיאוגרפי.

הנגב מחכה לצה"ל

מוקדם יותר אתמול נערך בירוחם גם כנס נגבוויז'ן (negevision) שכלל, לצד נאומים של אנשי ציבור, גם דיונים ערים בשולחנות עגולים של כ-600 משתתפים, יזמים ואנשי עסקים, אנשי מגזר שלישי ופוליטיקאים.

עמרם מצנע, מי שכיהן כיו"ר הוועדה הקרואה בירוחם במשך חמש שנים וכיום משמש יו"ר החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם ויו"ר קרן ירוחם, תיאר את הכנס כ"נקודת מפנה שתוכל לחבר את הפוטנציאל הקצת נחבא של העיר עם המציאות הכלכלית והחברתית כיום".

אחד ההישגים המשמעותיים שלו בעיר, אמר מצנע, הוא חיזוק תחושת הגאווה בעיר בקרב תושבי ירוחם. "תושבי ירוחם הבינו שהם צריכים לקחת את ההובלה לידיהם. מה שחשוב יותר מהשאלה אם יבנו בעיר עוד כיכר או פחות כיכר, הוא שקבוצת תושבים גאה להיות חלק מירוחם. ההישג השני הוא טיפוח החינוך, הפורמלי והא-פורמלי כאחד".

עיר הבה"דים - שתכלול שמונה בסיסי ההדרכה של צה"ל הממקומים כיום במרכז - שאמורה להיחנך בנגב בעוד כשלוש שנים, היתה במוקד השיח בכנס. בצד תקוות כי העיר תפיח חיים בנגב, הן בשל מעבר של אוכלוסייה רבה לדרום והן בשל ההסתמכות על מפעלים בסביבה, הועלו חששות כי הציפיות עלולות להתרסק ללא היערכות נכונה.

ראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון, אמר כי עיר הבה"דים עלולה להתפספס ולהיהפך "אי בודד ומנותק מהנגב ומירוחם", אם הנגב לא יציע למשפחות אנשי צה"ל פתרון תעסוקתי כולל. "גם כשפינינו את סיני והוקמו בסיסים בנגב, ההזדמנות פוספסה. תשתיות תחבורה שייבנו עבור העיר הן חרב פיפיות, כי איש קבע יכול לעבוד בנגב ולגור בתל אביב".

גם ח"כ אבישי ברוורמן, כלכלן ומי ששימש נשיא אוניברסיטת בן גוריון במשך 16 שנה, הסביר כי הוא רואה בעיר הבה"דים צעד ראשון בלבד בשורה של צעדים הכרחיים. גם שיפור דרכי התחבורה לדרום, הוא טוען, לא מספיק. "רק שילוב בין גורמים בנגב - בנייה של פארקי תעסוקה בצד אוניברסיטה ובית החולים הקיימים בבאר שבע ומציאת פתרון לבעיה הבדואית - יביאו לחיזוקו", אמר.

התעשיין סטף ורטהיימר, מייסד ישקר ואזורי התעשייה תפן בגליל ובנגב, אמר כי רק שיפור החינוך המקצועי יוכל להוביל לפיתוח הנגב. "הגורם העיקרי שמונע את ההתפתחות בנגב הוא שלא השקיעו מספיק בבתי ספר מקצועיים ואוניברסיטאות שהלכו לפי האופנה ולא לפי צורך - יש מספיק חכמים, יותר מדי עורכי דין. 30 אלף ילדים לא נמצאים כרגע במערכת החינוך. הם יכולים לסייע בפיתוח הנגב והגליל גם יחד", אמר.

מי שזכתה לתשואות רמות בסיום נאומה כשקבלה על כך שקולה של האוכלוסייה הבדואית לא נשמע מספיק היא ספא אבו-רביע, מנהלת תוכניות במכון מנדל למנהיגות בנגב ודוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון. "יש לשנות את התפישה כאילו הפריפריה ותושבי הנגב מוחלשים וזקוקים לאוכלוסיות חזקות כדי להתקדם. איננו רק חוטבי העצים ושואבי המים", אמרה. "פיתוח אמיתי של הנגב לא ייעשה ללא הכרה אמיתית בכך שבנגב קיימת אוכלוסייה בדואית שתושביה גרים בחלקם בכפרים הבלתי מוכרים ללא תנאים אלמנטריים לקיומם. במקום לייצר תוכניות מקומיות שמדלגות מעל ראשינו - נדרשת השקעה אמיתית בחינוך, כך שיתממש שוויון בחינוך לכלל אוכלוסיות הנגב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#