"המחאה דעכה כי לאנשים לא היתה אפשרות להישאר חלק מהשיח" - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראל 2021

"המחאה דעכה כי לאנשים לא היתה אפשרות להישאר חלק מהשיח"

בשולחנות העגולים בתל אביב דנו ביכולת של המחאה למשוך אנשים, בשאלה האם צריך להשתמש באלימות ובעתיד החינוך ■ בגוש עציון אמרו כי הנזק לטבע פוגע בישראלים ובפלסטינים ■ ברחובות הועלו הצעות לסדנאות תעסוקה לנשים

תגובות

במאז"ה 9, בית הצעירים של עיריית תל אביב, התאספו היום (ה') החל מהשעה שש בערב עשרות רבות של אנשים שהגיעו להשתתף בדיוני שולחנות עגולים על נושאים מגוונים, מאקטיביזם עירוני ועד חינוך והשכלה.

מתחילת הערב כבר פעלו במקום כשבעה שולחנות, שמשכו אליהם בממוצע כ-15 אנשים ועוד רבים הסתובבו בין החדרים והאזינו למספר פאנלים. הדיון על המחאה החברתית בעולם התנהל בקומה העליונה של הבניין והתנהל באנגלית בגלל שרבים ממשתתפיו היו אזרחים זרים שהגיעו לחיות בישראל וישראלים שגדלו בחו"ל.

אפלבאום תומר

"אחת הסיבות שהמחאות קמו בעולם היא שלציבור נוצרו ציפיות שהוא יוכל להפוך להיות חלק מהשיח ותהליך לקיחת ההחלטות כתוצאה של השימוש באינטרנט", אמרה איה, 26. "אנחנו יודעים שאנו יכולים לגרום להשפעה רבה וליצור קשרים בקלות באינטרנט אבל הדבר לא בא לידי ביטי גם במציאות. מדובר באותו גורם גם במצרים וגם בארה"ב. במקמות שבהם לא היתה לאנשים האפשרות להמשיך להיות חלק מהשיח המחאה דעכה, כמו למשל בישראל. כשיש מנהיגי מחאה שמרכזים את כל הפעילות אצלם, אנשים מרגישים שאין להם חלק בה ושההחלטות שוב לא נוגעות להם ולכן הם נשארים בבית".

עודד, המובגר מבין המשתתפים בדיון, אמר כי לפי דעתו הממשלה הישראלית מבינה רק כוח ואלימות. "אם לא תהיה אלימות הממשלה פשוט לא תקשיב לנו". דווקא צעיר המשתתפים סביב השולחן, העונה אף הוא לשם עודד, התנגד נחרצות וטען כי אלימות תוביל רק לבעיות נוספות. "אני לא מחפש פתרונות מידיים, אלא דיון והמשכיות שבאים מלמטה ויביאו לתוצאות ממשיות בהמשך", הסביר.

בדיון על חינוך והשכלה נכחו תלמיד כיתה י' בשם איתמר ותלמיד כיתה ז' בשם גולי - שניהם בעלי דיעות מוצקות בנושאים חברתיים וכלכליים. "מפריע לי שבבית הספר שלי יש כל כך מעט לא-יהודים", התלונן איתמר.

גולי ביקש לדבר על חוסר השיוויון במערכת החינוך ועל נושאי הליבה שהחרדים מתנגדים ללמוד. "אני לומד בכיתת מחוננים ורק שליש מהתלמידים אצלנו הן בנות", סיפר גולי והוסיף כי "ברור שיש כאן אי שיוויון מגדרי". לאחר מכן הועלתה הצעה להשתמש בחלק מכספי התמלוגים מתגליות הגז כדי לשפר את מערכת החינוך בישראל ואת ההשכלה הגבוהה.

רחובות: אפלייד מטריאלס תתמוך בהגינות קהילתית

ברחובות התכנסו עשרות אנשים והתאגדו לשולחנות מרכזיים בנושאי חינוך, העצמה נשית, שירותים חברתיים וסביבה. משתתפים בולטים היו חיים בדש, ראש אגף החינוך בעירייה, מנהלת קשרי קהילה באפלייד מטריאלס שממוקמת בפארק המדע ברחובות ומפעילת מאהל המחאה בעיר, שירי קלר.

בין היוזמות שהועלו: יצירת סדנאות תעסוקה לנשים בעיר ופיתוח גינות קהילתיות בשכונות ללא צורך בתקציב פיתוח מהעירייה. אפלייד מטריאלס הביעה נכונות לתמוך בנושא הגינות הקהילתיות כחלק מהפעילות בקהילה שהיא מבצעת בעיר.

עוד הוחלט לקיים ישיבה באגף החינוך לפעילות משותפת של הנהלות בתי הספר ותנועות הנוער בכדי להגביר פעילות העצמה בשכונת קרית משה. השכונה מורכבת ברובה מעולי אתיופיה ונחשבת שכונה חלשה. בשולחן החינוך נכח גם רכז בתנועת הצופים בעיר.

גוש עציון: הנזק לטבע פוגע בישראלים ובפלסטינים

במתנ"ס האזורי של גוש עציון התקיימו 3 שולחנות עגולים בהם השתתפו 30 איש. השולחנות עסקו בקיימות, חינוך ושירותים חברתיים. דיון ער התרחש בנושאי אלימות, עלות חינוך הילדים, שירותי רווחה שאינם מספקים ובעיות של הזרמת שפכים שאינה מוסדרת באזור.

נחום פצ'ינק, פעיל תנועת "ארץ שלום", אמר כי "העניינים הסביבתיים יכולים להוות זרז לשיתוף פעולה בין ישראלים לפלסטינים כי הנזק לטבע פוגע בכל הצדדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#