רמי לוי: המחאה פרצה אחרי שהסקטור הפרטי למד לגבות מחירים מופרזים כמו בציבורי - ישראל 2021 - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראל 2021

רמי לוי: המחאה פרצה אחרי שהסקטור הפרטי למד לגבות מחירים מופרזים כמו בציבורי

הערב התקיים ברחבי הארץ אירוע 2021 שולחנות עגולים ■ ציפי הרפנס, ב"ש: הטכנולוגיה תוציא את העיר מהפריפריה ■ נחום פצ'ינק, גוש עציון: נזק לטבע פוגע בישראלים ובפלסטינים ■ סתיו שפיר, ת"א: במדינה ששומרת על אזרחיה נוכל להשתמש בפוטנציאל שלנו

34תגובות

אלפי ישראלים השתתפו הערב בדיוני שולחנות עגולים בנושאי כלכלה וחברה במאות אתרים שונים ברחבי ישראל. האירוע תוכנן ונוהל על ידי קואליציה של 40 ארגונים וגופים בראשות יוזמת ישראל 2021 של TheMarker ונשען על משאביהם הפיסיים, הניהוליים והאנושיים של כל השותפים. חלק ניכר מהעבודה בוצע על ידי מתנדבים.

דיונים התקיימו בין היתר בקרית שמונה, חצור הגלילית, ראש פינה, נצרת, אום אל פאחם, גבת, חיפה, אור עקיבא, נתניה, תל מונד, אלון שבות, עפרה, ייט״ב, ירושלים, אשדוד, אשקלון, באר שבע, שדרות, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, הר עמשא ועשרות ערים, מושבים, קיבוצים, כפרים וישובים נוספים.

תל אביב. "אסור לקנות מוצרים יקרים"

משתתפים בולטים: רמי לוי, סתיו שפיר, ניצן הורוביץ, זאב בילסקי, אבישי ברוורמן

רמי לוי, בעלי רשת שיווק השקמה: "תנובה העלתה את המחיר אז אפשר לקנות שטראוס. אבל כאשר מעלים את הארנונה מישהו יכול להגיד אני לא משלם ארנונה? מחר בבוקר מעקלים לך את העסק. אני שומע שכל הזמן מדברים על הצרכן מול הסקטור הפרטי, לרגע לא שמעתי איך מדברים על הצרכן מול הסקטור הציבורי.

"בסקטור הפרטי יש תחרות - לא טוב לך תקנה אצל השני. לצרכנות נבונה צריך חינוך, הצרכן צריך להיות חכם ולא ללקנות מוצר יקר. כך באופן אוטומטי ירד הביקוש וירדו המחירים בשוק.

"לדעתי הצדק החברתי מתחיל בגלל שהסקטור הציבורי הוא יותר ריכוזי מהסקטור הפרטי. אני חושב שאם הסקטור הציבורי היה מתנהג נכון לא היו פה בעיות. הסקטור הציבורי צריך להוות דוגמה לאורך כל הדרך. אבל הוא שכח שהעקרונות שלו זה הצרכן והתושב. 90% מהקרקעות במדינת ישראל הן בידיים של הסקטור הציבורי שהוא מונופוליסט וריכוזי. הם העלו מחירים שהתחשק להם אז למה שהסקטור הפרטי לא יעשה אותו דבר?".

סתיו שפיר, ממובילת מחאת הדיור של הקיץ: "מאחר ואנחנו לא יושבים בדיון בוועדת הכלכלה, היה ניסיון לעורר דיון יותר מעמיק. המחאה הייתה בראש ובראשונה על העמקת השיחה. לא יושבים אנשים מטומטמים ואומרים דברים בצורה שטחית, אלא עורכים דיון מוסרי. יש מאבק אידיאולוגי שמתורגמם אחר כך לחקיקה".

עו"ד תמר פינקוס, הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת: "הצרכן חכם ולא טיפש - יש מקום שהרגולטור בבית משפט צריך להתערב ויש מקום שהצרכן יעשה זאת בעצמו. לא על כל פיפס צריך ללכת לחקיקה. בהשוואה לעולם מקנאים בחקיקה במדינת ישראל ובאכיפה האזרחית והפלילית".

קאול יצחק: "הייתי מנכ"ל בזק וטוב מאוד שבזק יצאה מהשירות הציבורי. כולנו זוכרים איך נראו שירותי התקשרות אז במדינה, בערך כמו שאתה מדבר היום על משרד הבריאות. איפה שזה נכון צריך להפריט ואיפה שלא - צריך לשפר את השירותים.

"את נמלי ישראל לא הפרטנו וזו שטות. אין שום סיבה שהשירותים הציבוריים לא ישתפרו. אם משרד התעשיה היה עושה יותר טוב את עבודותו הוא היה דואג למחירים נמוכים בלי מחאה חברתית. החוכמה ל-2021 היא לראות איך מגדילים את העוגה. השאלה היא מה מדינת ישראל עושה כדי שהעוגה תהיה יותר גדולה.

אי אפשר לסגור פערים בלי לטפל בחינוך. בגילאי 4-3 הפוריים יש לדאוג לחוק חינוך חובה. צריך להתחיל ללמוד בכתה א' בגיל 5, להפוך את 12 שנות הלימוד ל-11 שנות לימוד דרך קיצור החופשים הארוכים. באופן הזה אנחנו מצליחים בגיל 16 לסיים בית ספר תיכון.

אני מציע לדחות את השירות הצבאי בשנה לגיל 19 בשלוש שנים שהרווחנו חלק יגיעו לבתי הספר המקצועיים וחלק ילמדו לימודים אקדמיים. מכיוון שחסכתי שנות לימוד אני לא לוקח מהם כסף, בגיל 19 הצבא מקבל בוגר מקצועי או אקדמאי משכיל. באופן זה העוגה תגדל. יכול להיות שצריך ללמוד עד שעה 16:00 בשביל שנשים יוכלו לצאת ולעבוד".

אורי ארדמן, סטודנט: "יש פערים בין פריפריה למרכז. אם אני גר בדימונה, גם אם יש לי את ההשכלה המתאימה אני אחפש את העבודה במרכז. רכבת ותחבורה ציבורית טובה אמיתית כמו שיש בחו"ל היא הדבר הראשון שצריך לעשות עד 2021. התל"ג של כל המדינות הערביות מתבסס על נפט, זאת הליבה של הקונפליקט הגדול עם העולם הערבי. אנחנו יכולים להגדיר לעצמנו שעוד 10 שנים נצרוך פחות נפט ונעבור לרכבות ולמכוניות חשמליות".

יוסי ויליגר, יו"ר ויליפוד: "המחירים פה הרבה יותר גבוהים ברוב מוצרי המזון וזה נובע מכמה סיבות: על הרבה מוצרים אין תחרות ויש מיסוי גבוה אז הצרכן משלם הרבה יותר מאשר הוא משלם על מוצר זהה במקום אחר בעולם. לדוגמה בגבינות הקשות יש 150%-200% מכס.

"צריך תחרות חופשית - בכל סקטור כשיש תחרות ומספר יצרנים או יבואנים אז ההיצע גדל והמחירים יורדים באופן אוטומטי. יש צורך להוריד מיסוי על הרבה מוצרים. יש דוגמאות למוצרים שהורידו להם את המיסוי והתעשייה המקומית התייעלה והשתפרה. בנימין נתניהו בתור שר אוצר הוריד לאפס את המס על פסטה והיום אתה יכול לקנות 3 יחידות 500 גרם ב-10 שק, מחיר הוגן וזול מאיטליה. אוסם לא נסגרה - היא היצרנית הגדולה ביותר של פסטה".

רפי פרידמן: "במקום שאפשר יהיה להעלות כל שנה ארנונה צריך להוריד אותה. לא הגיוני שהסקטור העסקי מתייעל והמחירים יורדים ושהסקטור הציבורי חי לו בשלום ויכול להיות פחות יעיל".

ירושלים. "עושים צחוק מהמחאה. בגלל זה אני פה"

אריה שאיר, אחד ממשתתפי השולחנות בירושלים, הסביר מדוע השתתף היום באירוע ישראל 2021: "כבר היום עושים צחוק מהמחאה, ומזנבים במסקנות ועדת טרכטנברג. בגלל זה אני פה". המשתתפים דיברו על כך שהפערים הכלכליים בישראל הפכו לסלתי נסבלים וחלקם אף טענו שמדובר ביד מכוונת: "יש מערכות במדינה הזו שמאוד נוח להן להשאיר משפחות במצב של עוני. זאת מדיניות. זה לא שוק חופשי".

חלק מהמשתתפים דרשו להעלות את שכר המינימום. אחרים הצביעו על בעיית הפערים המתרחבים בחינוך המרעה את המצב.

ח"כ אמסלם שהשתתף אף הוא דיבר על שילוב החרדים בשוק התעסוקה. הוא סיפר כי "הטענה שאני שומע בעולם החרדי היא שגם החילונים, שיוצאים לעבוד ועובדים קשה, לא מצליחים לחיות ברווחה. אז החרדי אומר לעצמו, אם גם כך אני צריך לחיות בצמצום, לפחות אשב ללמוד תורה. יש יותר טוב מללמוד תורה? את זה חייבים לשנות".

באר שבע. רק הטכנולוגיה תוציא את העיר מהפריפריה

פאנל בנושא טכנולוגיה כמנוף לצמצום פערים חברתיים

משתתפים:

  • נתנאל חי-יוסף - מנהל תוכנית נט"ע
  • רותי פרנקל - מנהלת תחום חינוך עיריית באר שבע
  • יוני - בוגר תואר שני מורה לשעבר
  • עדי טל-כהן - מנהלת מרכז הידע עמותת תפוח באר שבע תנועת
  • מיכאל גולדשמידט - איש היי-טק בעברו
  • עידו מרידור - מורה לשעבר מנהל פסטיבל בשקל
  • ציפי הרפנס - דוקרטורנית לחינוך בנושא ערכים
  • איה לוצקי - עובדת בשיקום שכונות בבאר שבע
  • יגאל ברקן - סטודנט לביולוגיה

איך הייתי רוצה לראות את המצב בעוד 10 שנים?

עידו: אחד הדברים המעניינים שאין לנו שמץ של מושג מה יקרה בעוד עשר שנים. לא רק בפן הטכנולוגי ביכולת לעבד את המידע, אלא בכיוון של יכולת של חשיבה ביקורתית. הידע יהיה נגיש לכולם, זה כבר קורה.

עדי: בשנת 2021 החזון שלי שקריית ההייטק הזו תהיה יותר מלאה בנשים ממה שיש בהן היום. לפי המדגם פה - יש כאן רק שתי בנות. רק הטכנולוגיה יכולה להוביל את באר שבע ולגרום לה להפסיק להיות פריפריה ולהפוך למקום עם תעסוקה איכותית שמעסיקה נשים.

מיכאל: הייתי רוצה שיאכלסו את מרכז ההיי-טק שבונים ליד האוניברסיטה. זה ישפיע לטובה על כולם ויעניק משרות לבאר שבעים.

ציפי: בקבוצת החינוך המיוחד נוצר פער שהולך ומתרחב כל הזמן. אנחנו דוהרים קדימה ולכן צריך לשים דגש שכל האוכלוסיה עם צרכים מיוחדים, במיוחד לגבי הילדים והנוער - יש לשים על שילובם בחברה פוקוס. שנית, צריך לתווך בין דור ההורים לבין דור הילדים. להקים גוף שיתווך בין שפת ההורים לשפת הילדים - הטכנולוגיה צריכה להיות האמצעי. זה משהו מאוד חשוב. כל כמה שנים אנחנו קופצים דור. שלישית, הטכנולוגיה מייצרת ערכים חדשים או נותנת לערכים קיימים צבע. לדוגמה המושג חבר השתנה בעקבות עולם פייסבוק.

יוני: למערכות החינוך צריכות להיכנס כמה מערכות הפעלה ולא רק מיקרוסטפט. אנשים לא יודעים שיש חלופות לא פחות טובות וזולות.

רותי: בהיבט של הישגים לימודיים - אני כבר הרבה שנים דוקטור. לדעתי יש שאיפות נמוכות בקרב בני הנוער. בעידן הטכנולוגי יש לשאוף לרמת תוצאות גבוהה יותר ולשילוב נרחב של תלמידים באקדמיה, האמצעים הטכנולוגיים יכולים לסייע לכך. הנגישות הרחבה תאפשר ליותר תלמידים להיות שותפים. שנית, הייתי רוצה לראות את בתי הספר מחנכים לערכים שמשולבים בעולם הטכנולוגי. החינוך הוא כלי ולא מטרה - כוונתי היא שמערכת החינוך תשתמש בכלי הטכנולוגיה לקידום ערכים.

איה: בחוויה שלי טכנולוגיה הרבה פעמים גורמת לפערים חברתיים אם אתה לא שם אתה לא קיים. מי שאין לו מחשב או פייסבוק - יש לו חרדת ביצוע. הייתי רוצה שחינוך יהי מקום ראשון בסדר העדיפויות של המדינה לפני הביטחון.

נתנאל: אנחנו רוצים להיות חלוצים. מבחינתי ייחשב הצלחה שתהיה פה אמירה שרוצים לשנות משהו בבאר שבע - החברה האזרחית צריכה לתרום ולשנות. זה לא בשמיים".

יגאל: זה נורא נוח להגיד שחסר כסף וזה הפער בין רצוי למצוי. אני חושב שיש משהו יותר משמעותי. השיטה שיש המון דברים לא רשמיים בעיקר בנושאים של רווחה - הפער הוא בתפיסה שזה לגיטימי שדברים ייעשו באופן עצמאי על ידי גורמים פרטיים.

עדי: מנסים לבנות פלטפורמה שכל ילד ימצא את מה שהוא טוב בו. העירייה מנסה לתת לילד להתמקצע. הנושא של טכנולוגיה צריך להיות מובנה, שלקרית ההייטק לא יגיעו אנשים מבחוץ.

איך גורמים לאנשים לבוא לפה ולשנות?

  • ליצור מאגר שייתן מענה לכל תשובה איזה יכולות טכנולוגיות קיימות.
  • להתאים לכל ילד חלום טכנולוגי - על פי החזון של ראש העיר רוביק דנילוביץ'. לבנות להם מסלול לפי המקום שהם רוצים להגיע אליו.
  • ליצור מרחב וירטואלי שמדבר על ערכים.

עכו. להגדיל את השכר ב-20%

יוקר המחיה, בעיית התעסוקה בגליל ושילובם המוקדם של אוכלוסיות ערביות באקדמיה ובשוק העבודה עמדו במוקד הדיונים בשולחנות העגולים בעכו. המשתתפים קראו למעסיקים להגדיל את שכר העובדים ב-20% ולהשתמש בתרומות פטורות ממס בתוך הארגון כדי לתגמל את העובדים. עוד הציעו בעכו, להגדיל את המעורבות החברתית של הפרט וארגונים בקהילה ולפרסם זאת ברבים, לפתוח כיתות מיחשוב לאוכלוסיות חלשות ולהעביר קורסים בשפה העברית כדי לצמצם את חסמי הכניסה לאוניברסיטה ולשוק העבודה לאוכלוסיית הערבים.

בנוגע למצוקת הדיור, סגן ראש עיריית עכו אמר כי הממשלה צריכה לעודד בניית דירות של חדר וחצי, שבהם יגורו זוגות צעירים בשנים הראשונות של חייהם המשותפים.

גוש עציון. הנזק לטבע פגוע בישראלים ובפלסטינים

במתנ"ס האזורי של גוש עציון התקיימו 3 שולחנות עגולים בהם השתתפו 30 איש. השולחנות עסקו בקיימות, חינוך ושירותים חברתיים. דיון ער התרחש בנושאי אלימות, עלות חינוך הילדים, שירותי רווחה שאינם מספקים ובעיות של הזרמת שפכים שאינה מוסדרת באזור.

נחום פצ'ינק, פעיל תנועת "ארץ שלום", אמר כי "העניינים הסביבתיים יכולים להוות זרז לשיתוף פעולה בין ישראלים לפלסטינים כי הנזק לטבע פוגע בכל הצדדים".

רחובות. אפלייד מטריאלס תתמוך בגינות קהילתיות

ברחובות התכנסו עשרות אנשים והתאגדו לשולחנות מרכזיים בנושאי חינוך, העצמה נשית, שירותים חברתיים וסביבה. משתתפים בולטים היו חיים בדש ראש אגף החינוך בעיריה, מנהלת קשרי קהילה באפלייד מטיריאלס שממוקמת בפארק המדע ברחובות ומפעילת מאהלת המחאה בעיר שירי קלר.

בין היוזמות שהועלו: יצירת סדנאות תעסוקה לנשים בעיר ופיתוח גינות קהילתיות בשכונות ללא צורך בתקציב פיתוח מהעירייה. אפלייד מטיריאלס הביעה נכונות לתמוך בנושא הגינות הקהילתיות כחלק מהפעילות בקהילה שהיא מבצעת בעיר.

מטרת האירוע

מטרת האירוע היא להעמיק ולהרחיב את הדיונים בנושאי כלכלה וחברה ולשתף בהם כמה שיותר חלקים מהציבור. מטרה נוספת של הדיונים היא לעודד את המשתתפים לנסח ולגבש יוזמות לפעולות בנושאים כלכליים חברתיים, למצוא להם שותפים ולהפוך אותם למציאות.

מתכונת הדיונים, נושאי הדיון והמנחים

בהתאם, קואליציית האירוע קבעה מתכונת דיונים שמטרתה להשיג את המטרות האלה, הפיקה קטע וידיאו המתאר את מתכונת הדיונים - ותקיים ועידות וידיאו אינטרנטיות שבהן המתכונת תידון.

בראש כל שולחן יעמדו מנחים שתפקידם לוודא שמתכונת הדיונים מתקיימת, שלכל משתתף תהיה הזדמנות להתבטא ולחתור להסכמות. המנחים גם יתעדו את תוצרי הדיונים.

קואליציית האירוע ממליצה למשתתפים לדון באחד מתוך חמשת הנושאים הבאים: צמיחה, תעסוקה ושירותים חברתיים; חינוך והשכלה; הסביבה והמרחב הפיזי; חיי קהילה; ואיכות השלטון. ואולם ההחלטה הסופית נתונה בידי המשתתפים בכל אחד ואחד מהשולחנות.

עמודי פייסבוק

בנוסף, הוקמו שני עמודי פייסבוק: עמוד אוהדים ועמוד אירוע. כל המידע הקשור לאירוע נמצא גם בשני העמודים האלה. אנחנו מעודדים אתכם לאשר את השתתפותכם בעמוד האירוע, אם כי אין חובה לעשות זאת כדי להשתתף בדיונים.

השותפים באירוע

האירוע מנוהל ונערך על ידי קואליציה של 38 גופים (לפי סדר הא"ב): איגוד לשכות המסחר, אמון הציבור, ארגון המורים, ב' זה אוהל, ביה"ס לעסקים חברתיים, ג'וינט ישראל, דרור ישראל, החברה למתנ"סים - מרכזים קהילתיים, המשמר החברתי, הקיבוץ הדתי, הקרן החדשה לישראל - שתיל, התאחדות הסטודנטים בישראל, התאחדות התעשיינים, התנועה הקיבוצית, התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, ח' זה חינוך, חיים וסביבה - ארגון גג של שוחרי איכות החיים והסביבה, יוזמות קרן אברהם, עמותת כ"ן - כוח נשים, מועצת יש"ע, מרחב אפשרויות, מרכז המועצות האזוריות, מרכז השלטון המקומי, מרכז שיתופים לקידום החברה האזרחית, עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי, עמותת הקלינאים בבתי הספר למשפטים (בהקמה), עמותת נובה, עמותת תפוח - Appleseeds Academy, פורום ה-15 - פורום הערים העצמאיות, פעמונים, צו פיוס, קרן רש"י, רבני צהר, שדולת הנשים, תנועת המושבים בישראל, CALL יכול, HUB תל אביב, SIT – Systematic Inventive Thinking ו-TheMarker.

מיקום אתרי הדיונים וניהולם

כל אחד ממאות המוקדים השונים מנוהל על ידי רכזים מקומיים הקשורים לגופים המעמידים את מתקניהם לטובת האירוע. הרכזים דואגים לכל ההיבטים הלוגיסטיים של האירועים שהם אחראיים עליהם. קואליציית האירוע מפרסמת טבלה מפורטת ובה המידע אודות כל המוקדים שבהם הדיונים יתקיימו. הטבלה מתעדכנת ברציפות.

איפה משפיעים? מפת מוקדי שולחנות עגולים


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#