דו"ח האו"ם: העומס על הסביבה בישראל נוצר על ידי העשירים - ישראל 2021 - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח האו"ם: העומס על הסביבה בישראל נוצר על ידי העשירים

ישראל נסוגה למקום ה-17 מבין 187 מדינות בדו"ח הפיתוח האנושי ל-2011; הסיבות: גידול באי השוויון הכלכלי, פליטת גזי חממה ועומס על מקורות המים

8תגובות

ישראל ירדה מהמקום ה-15 למקום ה-17 בדירוג מדד הפיתוח האנושי, כך קובע דו"ח הפיתוח האנושי של ארגון האומות המאוחדות לפיתוח (UNDP) לשנת 2011. את הדו"ח שמתפרסם מזה עשרים שנה חיברו חוקרי הארגון, בו חברות 187 מדינות.

בסקירה נבדקו היבטים כגון תוחלת חיים, הכנסה לנפש, היקף החינוך, מספר שנות הלימוד בקרב תושבי המדינה, תקציב שירות בריאות וכדומה. בנוסף מתפרסם אינדקס המשלב את מדד הפיתוח עם מדד הג'ני לאי שוויון. על פי שילוב המדדים המדד המשולב ישראל נמצאת במקום ה-26.

ה-UNDP הוא הגוף המבצע של האו"ם בנושאי פיתוח, תקציבו מגיע מהמדינות המפותחות בעולם ומשמש לסיוע למדינות המתפתחות בביצוע פרויקטים פיזיים שיסייעו להן להתקדם כלכלית.

מדובר בגוף רב השפעה שעד השנים האחרונות לא התייחס להיבטים סביבתיים בפעילותו. הלן קלארק, לשעבר ראש ממשלת ניו זילנד העומדת בראש פרויקט מדד הפיתוח האנושי התייחסה לממצאי הדו"ח והביעה דאגה מכך שהמרכיב הסביבתי בולם את ההתפתחות האנושית, לדבריה "כישלון מתמשך להפחית את הסיכונים הסביבתיים החמורים והפערים ההולכים וגדלים מאיים לעצור את ההתפתחות וקידום כלכלי שאפיין את העשורים האחרונים".

ואלרי ברכיה עומדת בראש "קיימות לישראל 2030".  מדובר בפרויקט משותף של המשרד להגנת הסביבה ומכון ירושלים העוקב אחר נתונים כלכליים וסביבתיים. לדברי ברכיה ה-UNDP הוא ארגון שעסק בבניית תשתיות כמו סכרים וכבישים, על פי שיקולים כלכליים וחברתיים.

בחמש שנים האחרונות הוא החל בודק את ההיבט הסביבתי, לדבריה "הם הבינו כי פעילותיהן גרמו לנזקים סביבתיים. היום הם ערים לכך שהסביבה היא חלק מהשיקולים שהם צריכים לקחת בחשבון".

צפו במצגת: הפערים הכלכליים בישראל חופפים לפערים החברתיים

ברכיה מצביעה על כך שהמדדים המסורתיים כגון הכנסה לנפש, חינוך ותוחלת חיים מובילות מדינות כמו נורבגיה ושבדיה. ישראל לא מאוד רחוקה מהתוצאות הללו ונמצאת במיקום דומה לזה של דנמרק.

לעומת זאת, מבחינת אי השוויון ישראל נמצאת בתחתית הרשימה והמצב דומה גם בנושאים סביבתיים. לדברי ברכיה גידול באי שוויון הופך למרכיב משמעותי בפיתוח האנושי, ולכן ישראל מידרדרת במדד האי שוויון החברתי ממקום 17 למקום 26.

גם הנזק הסביבתי בישראל עלול לדרדר אותה במורד הדירוג מפני שאנו בפיגור בכל הקשור להתמודדות עם נזקים סביבתיים. ברכיה אומרת כי "נבדקים שלושה מדדים סביבתיים: במדד שימור הטבע הבודק את היקף הגנים הלאומיים ושמורות הטבע ביחס לשטח המדינה מצבה של ישראל טוב. אולם בשני המדדים הנוספם מצבנו בעייתי - פליטות גזי חממה לנפש גבוהות בשל שימוש רב באנרגיה משריפת דלקים ומקורות מצומצמים של אנרגיה מתחדשת. בנוסף העומס על מקורות המים המתוקים בישראל יש הוא גבוה. הפתרון שלנו הוא מעבר להתפלה ושימוש במי קולחין לחקלאות אך פתרונות אלו עדיין לא נכנסו למדד".

פרויקט "קיימות לישראל 2030" בוחן פרמטרים כלכליים, חברתיים וסביבתיים לאורך עשרות שנים. בין היתר נערך מעקב אחר ההכנסה לנפש, מדד ג'ני, זיהום האוויר וייצור הפסולת.

בדומה למדד של האו"ם, המצביע על הקשר בין הפערים החברתיים והמצב הסביבתי כלכלי - כך גם חוקרי הפרויקט מצביעים על הקשר בין אי שוויון בישראל והיבטים סביבתיים: "אנחנו רואים שהעומס על הסביבה נוצר בעיקר על ידי העשירונים העליונים ובפער גדול מהעשירונים הנמוכים. המשמעות היא חמורה מבחינת הסביבה והפתרון טמון בשינוי דפוסי הצריכה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#