המטרה: לאפשר לכלל האזרחים ליהנות מהצמיחה - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראל 2021

המטרה: לאפשר לכלל האזרחים ליהנות מהצמיחה

יותר מ-70 מומחים ניסחו השבוע בכנס ישראל 2021 של TheMarker המלצות לגבי שורה של נושאים חברתיים ■ בין ההצעות: עידוד התחרותיות תוך הגנה על הפריפריה, פיתוח תעסוקה ותשתיות ביישובים חרדים וערבים, אכיפת חוקי העבודה והקטנת הפערים בחינוך ■ ההמלצות יוגשו בקרוב לוועדת טרכטנברג

22תגובות

>> להקטין את הריכוזיות, לצמצם את פערי החינוך כבר בגיל הרך, לאכוף את החוק גם בקרב עובדי קבלן, ליזום פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי, להקצות תקציבים ממשלתיים לעידוד שיתוף חרדים בשוק התעסוקה; אלה ואחרות הן ההמלצות לוועדת טרכטנברג, שגיבשה קבוצה של מומחים במסגרת דיונים שהתקיימו בכנס ישראל 2021 של TheMarker ביום ראשון במכללה האקדמית תל אביב יפו.

הדיונים התקיימו בשבעה נושאים: שילוב המגזר החרדי בכלכלה ובתעסוקה, תחרותיות הכלכלה הישראלית, החברה הערבית - הדרך לשותפות ולצמיחה כלכלית, חינוך, אפקטיביות הסקטור הציבורי, שוק העבודה וקפיצת מדרגה כלכלית-חברתית לישראל.

בין המשתתפים בדיונים: יו"ר קרן לאוטמן דב לאוטמן, יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקים וחבר ועדת טרכטנברג דרור שטרום, חה"כ לשעבר חיים אורון (ג'ומס), מנכ"ל רשת בתי הספר של קרן רש"י גיל פרג, היועץ האסטרטגי ד"ר זאב רותם ומוריס דורפמן מהמועצה הלאומית לכלכלה. הדיונים התקיימו במתכונת של שולחנות עגולים והונחו על ידי חברת SIT.

אפלבאום תומר

כל המשתתפים בדיונים היו מובילי דיונים בכנס ההשקה של יוזמת ישראל 2021 בינואר השנה. מטרת היוזמה היא לשנות את השיח הציבורי ולעודד כמה שיותר אזרחים וגופים לקחת בעלות על עתידם הכלכלי והחברתי. בכנס ההשקה בירושלים התקיימו 175 דיונים בשולחנות עגולים.

חינוך

להביא לצמצום הפערים כבר בגיל הרך

>> הדיון על מערכת החינוך עסק, בין השאר, בפערים בחינוך ובשיטות ההערכה של התלמידים. בדיון השתתפו יו"ר עמותת הכל חינוך, דב לאוטמן, יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי, ומנכ"ל רשת החינוך של קרן רש"י גיל פרג.

לאוטמן אמר בדיון כי "לא ניתן לשפר את איכותם של 130 אלף מורים בטווח קצר, אבל אפשר לשפר את איכות 300 המנהלים בטווח קצר. למנהלי בתי הספר יש את ההשפעה הגדולה ביותר במערכת החינוך". בנוסף, טען לאוטמן כי יש להשקיע יותר כספים באזורים ברמה כלכלית-חברתית נמוכה, לאסור את האפליה בבתי הספר ולדרוש לימודי ליבה בציבור החרדי.

שמולי אמר כי "הדגש צריך להיות על צמצום פערים כבר בשלבי הגיל הרך". לדבריו, חלק מהשיח צריך לכלול דיון על מקצועות הליבה: "זה חייב להיות חלק מהעניין בעיקר אם מסתכלים על החברה הישראלית לטווח הרחוק. אחרת לא נצליח לחבר את החלקים השונים של החברה שלנו. כמובן שזה צריך להיות הדדי. גם בבית ספר ממלכתי צריך ללמד מסורת ותנ"ך".

הפעילים בתנועת ח' זה חינוך הציגו את העקרונות שגיבשו: איסור על ההפרטה בחינוך הציבורי, קביעת מטרות, שיטות ושוויון הזדמנויות בחינוך, מתן דגש על חינוך בגיל הרך ויצירת שקיפות בהקצאת תקציב משרד החינוך.

"כיום חינוך שווה ציונים", טענה אחת המשתתפות בדיון. "חייבים לשנות את המתכונת הזאת, לשנות את אופי הבגרויות וצמצום מספרן כדי לייצר בוגר חושב וסקרן - ולא תלמיד שרץ אחרי ציונים והישגים".

השותפים לדיון המליצו בטווח הקצר על הגדלת התקצוב הדיפרנציאלי לתלמיד על בסיס מעמד חברתי-כלכלי באמצעות הגדרת סל תקציב אישי לתלמיד, אך התנייתו בלימודי מקצועות הליבה, הגברת העצמת מנהלי בתי הספר וטיפוח ההון האנושי שלהם לצד צמצום מספר בחינות הבגרות.

בטווח הארוך המליצו המשתתפים על הגדרת תפקיד ומטרות החינוך הציבורי בישראל ותכנון מנגנוני מדידה ומעקב בהתאם. בנוסף הם המליצו על גיוון בשיטות הלימוד והקמת אגף לניהול ההון האנושי במשרד החינוך.

הבעיות: הפערים בחינוך, הישגי התלמידים והכנת התלמידים להשתלבות בשוק התעסוקה

הפתרונות

*הגברת התקצוב הדיפרנציאלי לתלמידים על בסיס מצב כלכלי, והתנייתו בלימוד מקצועות הליבה

* העצמת סמכותם של מנהלי בתי הספר, טיפוח ההון האנושי וכלי הניהול העומדים לרשותם

* צמצום מספר בחינות הבגרות וגיוון בשיטת החינוך, תוך יצירת שיטות חלופיות להערכת התלמידים

*הגדרת תפקיד וסמכות מערכת החינוך הציבורי, תכנון מדיניות, מטרות ובקרה לטווח הארוך

תומר אפלבאום

שוק העבודה

לאכוף החוק לגבי עובדי קבלן

>> תחום החינוך נדון גם בדיון על שוק העבודה בישראל, כאשר ההמלצות לטווח הארוך שנוסחו בדיון כללו תכנון והגדרת מקצועות העתיד שיש לפתח, וייעוץ והכוון תעסוקתי לקראת עולם התעסוקה כבר בבתי הספר.

הנוכחים בדיון, ובהם מנכ"ל מעלה מומו מהדב, התמקדו בנושא של יצירת שוק עבודה הוגן והמליצו לאכוף את החוק לגבי עובדי קבלן במגזר הציבורי וברשויות המקומיות כאיתות למגזר העסקי, ולהגביר את קליטת האוכלוסיות המגוונת במקומות העבודה בסקטור הציבורי והעסקי. בנוסף, השותפים המליצו לקבוע יעדים לצמצום האי שוויון כחלק מחזון כלכלי חברתי לטווח ארוך של המדינה, ולשים דגש על פיתוח ויצירת מקומות עבודה בפריפריה.

הבעיות: היעדר פיקוח ואכיפה של חוקי עבודה, שילוב אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה

הפתרונות:

*אכיפת החוק להעסקת עובדי קבלן

*הצברת יעדים ארוכי טווח לצמצום האי שוויון בחברה

וקנין עופר

* קליטת אוכלוסייה מגוונת במגזר הציבורי והעסקי

*פיתוח ויצירת מקומות עבודה בפריפריה

* הגדרת מקצועות העתיד, והכוון תעסוקתי בבתי הספר

החברה הערבית

"חלוקת משאבים לפי מצב כלכלי - ולא לפי זהות לאומית"

>> בדיונים בנושא הדרך לשיתוף החברה הערבית בישראל בכלכלה הוחלט כנקודת מוצא להמליץ לוועדות העוסקות כיום בתחום לשתף את נציגי הציבור הערבי בעבודתם. עוד הוצע בדיון למנף יוזמות מקומיות, להגדיל השקעות בחברות היי-טק ערביות בישראל גם באמצעות המדען הראשי ולפתח אזורי תעשייה בציבור הערבי לצד פיתוח תשתיות ותחבורה. בדיון השתתפו, בין השאר, סמי סעד שותף מייסד עמותת צופן, געפר סבאח מקרן הגליל לקידום השקעות הון סיכון של חברות ערביות וענבל כהן אמיתי מעמותת יעוד אמיתי לישראל.

המשתתפים בדיון המליצו על "חלוקת משאבים לפי מצב חברתי-כלכלי ולא לפי זהות לאומית", בטענה כי חלוקת התקציבים כיום על ידי המדינה מפלה את הציבור הערבי. עוד נטען בדיון כי יש לפעול לקראת חזון אזרחי משותף, שיכלול מערכת חינוך ברמה אחידה לכל אזרחי המדינה.

המשתתפים המליצו על קביעת מנגנון "שוויון בכוח", שיפעל לתעדוף של הציבור הערבי באמצעות מדיניות חדשה גם מבחינה תקציבית. "האזרחים הערבים יראו את עצמם מחויבים לחלוקה בנטל רק כשייראו את השוויון בהתנהלות ברמת הממשלה ומטה", אמרו השותפים לדיון. עוד עלה בדיון הצורך בקידום החינוך ולימודי המדעים בבתי הספר בציבור הערבי, והגברת שילוב עובדים ערבים בארגונים קיימים.

הבעיה: אפליית הציבור הערבי בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית

הפתרונות:

* פיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי, הגדלת ההשקעה בחברות היי-טק במגזר

*פיתוח תשתיות ותחבורה מהכפרים הערביים

* קידום החינוך הטכנולוגי בבתי הספר במגזר הערבי

חרדים

מתמטיקה ואנגלית לצד לימודי הקודש - ולא על חשבונם

>> אסור לכפות על החרדים להשתלב בחברה. צריך למצוא דרכים אחרות", אמר יצחק גרין, האחראי על ההשמה בתוכנית שח"ר במסגרתה משתלבים חרדים בצה"ל, בדיון על שילוב חרדים בתעסוקה, בחברה ובכלכלה. "המטרה היא השתלבות של חרדים ולא שילובם בכוח".

לדברי גרין, יש למצוא דרכים ללמד את הנוער החרדי בגיל 14-18 מקצועות ליבה, בעיקר אנגלית, בתקופות שבהן אין לימודים, אך לא לחייב אותם. "צריך לעודד הקמת מסגרות ללימודי אנגלית ומתמטיקה בכל דרך שהיא, אבל אסור לכפות כי אז זה לא יעזור".

עוד הוצע להקים מדרשות תיכוניות או מקצועיות בציבור החרדי, שיכללו לימודים לתעודת בגרות ויאפשרו יכולת עבודה והשתכרות לצד העמקת הידע באנגלית, מתמטיקה ומחשבים - "בנוסף ללימודי הקודש ולא על חשבונם". כמו כן, ביקשו הנוכחים בדיון להגדיל מסגרות לשילוב חרדים בחברה ועידוד מצטרפים חדשים לתוכניות אלה.

בדיון, שבו השתתף גם סא"ל משה ראבד מחיל האוויר, נטען כי חרדים מופלים מבחינת שכר לעומת חילונים באותם המקצועות, ולכן יש להשוות את תנאי ההעסקה בין המגזרים, לצד מתן פתרונות תחבורה מיישובים חרדים לאזורי תעסוקה ויצירת אזורי תעסוקה בסמוך ובתוך היישובים החרדים.

הבעיות: רוב הציבור החרדי לא שותף בשוק התעסוקה וסובל משיעור עוני גבוה

הפתרונות:

*מניעת קיפוח בקבלה ובתנאי העבודה

*פיתוח תחבורה מישובים חרדים לאזורי תעסוקה, ויצירת אזורי תעסוקה בסביבת הערים החרדיות

*הקמת מדרשות חרדיות שייאפשרו קבלת תעודת בגרות, והעמקת הידע במקצועות הליבה שלא בכפייה

* הגברת תקציבים והעידוד הממשלתי לתוכניות להשתלבות חרדים בחברה, בתעסוקה ובצבא

אפקטיביות הממשל

פיקוח הדוק יותר על משרדי הממשלה

>> הצורך בשינוי שיטת הממשל עמד במרכזו של הדיון בנושא יציבות שלטונית ואפקטיביות הממשלה והסקטור הציבורי. לדברי המשתתפים בשולחן העגול שדן בנושא, יש לחדש את הדיון בנושא שיטת הבחירות וכוחן של המפלגות הקטנות.

"הכנסת אינה מבצעת בפועל את תפקידה כרשות שתפקח על הרשות המבצעת", נטען בדיון. "שליש מחברי הכנסת הם שרים או סגני שרים, ולכן ועדות הכנסת שאמורות לפקח על משרדי הממשלה אינן מבצעות את תפקידן כי יושבי הראש שלהן הם חברים בקואליציה".

בדיון הומלץ לקבוע חובת דיווח רבעונית על השרים מול הוועדות הרלוונטיות לתפקידיהם, ולא לאפשר למנות לתפקיד יו"ר ועדה בכנסת חברי כנסת מטעם סיעת השר הממונה על המשרד. כמו כן, הומלץ להגביר את השקיפות של עבודת הכנסת כלפי הציבור ולשקול לחקוק את החוק הנורווגי, לפיו ח"כ שימונה כשר יתפטר מתפקידו כח"כ.

בנוסף, טענו בדיון כי יש להעביר סמכויות משרד האוצר למשרדי הממשלה הייעודיים לנהל את תקציבים, תוך חיזוק כוחו של משרד האוצר בפיקוח על ההוצאה, לצד שיפור תנאי השכר במגזר הציבורי והשבחת כוח האדם בו.

הדיון נסוב גם סביב יחסי הממשלה לרשויות המקומיות, והצורך לקדם חוק עיריות חדש שיחליף את החוק שמסדיר כיום את היחסים (פקודה מנדטורית משנות ה-30), מיסוד היחסים והתקציבים בין הממשלה לשלטון המקומי והעצמת סמכויות העיריות. ב-2007 הגישה הממשלה את חוק העיריות החדש שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, אך מאז הוא לא מקודם על ידה ולא עלה שוב לדיון פרלמנטרי.

הבעיה: בעיית המשילות אינה מאפשרת לתכנן מדיניות חברתית כלכלית לטווח הארוך

הפתרונות:

*חידוש הדיון בשינוי שיטת הבחירות

* חיזוק סמכויות הפיקוח של הכנסת על הממשלה

*הגברת סמכויות משרדי הממשלה בניהול תקציבים, לצד העמקת הפיקוח עליהם על ידי משרד האוצר

*קידום חוק עיריות חדש, מיסוד היחסים בין המדינה לשלטון המקומי והעצמתו

*החלת חובה על משרדי הממשלה לפרסום בציבור תוכניות רב שנתיות ודו"חות ביצוע רבעוניים

קפיצת מדרגה חברתית-כלכלית

למדוד את איכות החיים

>> אחד הנושאים שנדונו בכנס הוא האפשרות לקיים בישראל קפיצת מדרגה כלכלית חברתית. בדיונים נכחו נציגי מכון ראות, שפועלים למימוש קפיצת מדרגה כזאת, במטרה להפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם מבחינת רמת החיים של תושביהם. לדברי המשתתפים, המחאה נוצרה בשל "היעדר הכללה של הציבור בצמיחה. האתגר הוא לגשר על הפער שבין התפישה שאומרת שהכלכלה שלנו נהדרת, לבין הקושי של האזרחים ליהנות מפירות הצמיחה". במהלך הדיון הועלו רעיונות לשינוי השיח בנושא ואמצעים להכליל את הציבור בפירות הצמיחה. המשתתפים הסכימו כי בישראל יש שיח על הפערים החברתיים, אבל לא על איכות חיים. "יש כאן צעקה על כך שלא ניתן לעשות הרבה עם המשכורת. זה לא רק עניין הפערים, אלא איך מגיעים למצב שבו אדם חי ומתפרנס בכבוד". לכן, הציעו השותפים, יש למדוד באופן תדיר את איכות החיים בקהילות ובשכונות, הסולידריות והאיזון בין חיי המשפחה לחיים המקצועיים.

הבעיות: איכות החיים בישראל היא מהנמוכות לעומת המדינות המערבית, הפערים בחברה

הפתרונות:

*הכללה של כל האזרחים בשיח הכלכלי

* הגברת תחושת הסולדריות והערבות ההדדית בחברה *הקמת קרן השקעות חברתית במינוף ממשלתי

*פיתוח תחבורה ותשתיות לצורך נגישות למרכז,

תחרותיות

"קפיטליזם - לא בכל מחיר"

>> השותפים לדיון בתחום התחרותיות במשק והכלכלה הישראלית טענו כי אין להפריד בין הדרישה לשינוי סדר העדיפות והגדלת התקציב של יוזמי המחאה, לבין הטיפול בבעיית הריכוזיות והיעדר התחרותיות במשק.

לדברי הנוכחים בדיון, שבו השתתף גם הממונה לשעבר על ההגבלים, דרור שטרום, דווקא צעדים לעידוד התחרותיות והקטנת הריכוזיות במשק יביאו להגדלת הפיריון ולהגדלת תקציב המדינה. זאת, בנוסף למסקנה כי יש להפריד את האחזקות של בעלי שליטה בחברות פיננסיות לצד חברות ריאליות, ולהגביל את השליטה בחברה ציבורית.

השותפים בדיונים שוחחו גם על הממשל התאגידי בחברות הציבוריות. לדבריהם יש לטפל בהליך מינויים והכשרתם כנציגים שיגנו על האינטרס הציבורי ולאזן את מספרם מול נציגם של בעלי השליטה בדירקטוריונים. בדיון עלה הרעיון כי הדירקטורים מן החוץ יהיו עובדי מדינה במעין פרקליטות פיננסית, שיגנו על הציבור בקבלת ההחלטות.

המשתתפים הסכימו כי השיטה המועדפת היא "קפיטליזם, אבל לא בכל מחיר". בין השאר הם אמרו כי "לא כל תחרות היא חיובית. יש תחומים שבהם נרצה להגן מפני תחרות, כמו מפעלים בפריפריה. עם זאת, גם בתחומים אלה יש ליצור מנגנון התייעלות פנימי שימנע ממנו להיהפך לנטל".

הבעיה: היעדר תחרותיות במשק הישראלי

הפתרונות:

*הקטנת הריכוזיות ככלי להגדלת הפיריון

*הגנה על תחומים מסוימים במשק או על אזורים מסוימים במדינה, כתנאי להתייעלותם

*הגבלות בעלי שליטה מלהחזיק בחברות פיננסיות, ריאליות ותקשורת, והגבלת אחוזי השליטה בחברות

* שינוי שיטת המינוי של דירקטורים חיצוניים והיחס ביניהם לבין נציגי בעלי השליטה בחברות הציבוריות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#