"להעביר 100% מהשליטה בבנקים לציבור ולפרק האחזקות הצולבות והפירמידות" - ישראל 2021 - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראל 2021

"להעביר 100% מהשליטה בבנקים לציבור ולפרק האחזקות הצולבות והפירמידות"

סגנית השר גילה גמליאל: "נוצר עיוות אדיר במסגרתו פחות מ-20 משפחות שולטות על 2.5 טריליון שקל של הציבור וממנפות את עסקיהן הפרטיים"

51תגובות

סגנית השר גילה גמליאל (ליכוד) קוראת "לפרק את האחזקות הצולבות בין נכסים פיננסיים לבין כספים ריאליים, לפרק בהדרגה את כל פירמידות השליטה במשק ולהעביר 100% מהשליטה בבנקים לידי הציבור תוך ביטול מנגנון גרעיני השליטה".

בהופיעה בכנס "ישראל 2021" אמרה גמליאל כי "התוצאה של שלושת הצעדים הללו תהיה דמוקרטיזציה אמיתית של שוק הכספים, וכתוצאה מכך השווקים הריאליים יהנו מגישה שיוויונית יותר להון".

גמליאל התייחסה לבנק הפועלים וציינה כי ההון העצמי של הבנק עומד על כ-20 מיליארד שקל. "המדינה מכרה את גרעין השליטה למשפחת אריסון, שתמורת 25% מהמניות שמקנות לה שליטה, השקיעה 5 מיליארד שקל, כש-1.5 מיליארד מתוך זה בהלוואה. יתר ה-75% שייכים לציבור. בבנק הפועלים יש פקדונות של הציבור בסך של כ-300 מיליארד שקל. המדינה נתנה למשפחה אחת לשלוט על 300 מיליארד שקל על ידי השקעה עצמית של 3.5 מיליארד שקל. כלומר בהשקעה של קצת יותר מ-1% מקבלים שליטה על 300 מיליארד שקל".

לדבריה, "המדינה צריכה להכשיר דור של דירקטורים מכל שכבות העם. אנשים משכילים ומצטיינים שיעברו הכשרה בינלאומית וישמשו דירקטורים מקצועיים במוסדות הפיננסיים. ההחלטות המקצועיות יהיו מוצלחות יותר מהמצב היום בו בעל שליטה אחד קובע מי יהיו חברי הדירקטוריון, כאשר בפועל הכישור החשוב ביותר של חבר הדירקטוריון זה לעשות את דברו של בעל השליטה".

גמליאל הוסיפה כי "דמוקרטיזציה של שוק ההון תוביל לחלוקת הכסף לכל שכבות האוכלוסייה: ליזמות בנגב ובגליל, לבעלי עסקים קטנים, ליזמות נשית וכדומה".

גמליאל התריעה כי לצד מכירת גרעיני השליטה במוסדות הפיננסיים לבעלי הון, המדינה עשתה דבר נוסף - ולא מנעה מהם מלשלוט על חברות ונכסים ריאליים. "יצא שאם ביד אחת אני שולט בכלל ביטוח וביד השניה אני שולט בשופרסל, יש לי את היכולת להעביר מאות מיליונים ומיליארדים מכיס לכיס כהלוואה - מדובר במינוף באמצעות הכסף של הציבור. ואם מחר שופרסל לא תוכל להחזיר את חובותיה - מי שישלם על כך הוא הציבור".

היא הוסיפה "לכולנו יש טלפונים סלולריים. מישהו מעז לא לשלם את החשבון? הרי ברגע אחד חוסמים לכם את השיחות, ותוך זמן קצר מופיע אצלכם בבית נציג של הוצאה לפועל. ומה בקשר להלוואות ומשכנתאות? מה קורה לנו הלווים הפרטיים? פה הבנק פתאום לא רוצה לקחת סיכון. ברור, עסקי העמלות בטוחים יותר. אבל בכל זאת, אם הבנק נותן לנו הלוואה, מה הוא דורש? כמובן, בטחונות, ערבויות, צ'קים בנקאיים - עד כדי כך שמי שיש לו את כל אלה לא כל כך זקוק להלוואה".

"בשורה התחתונה נוצר עיוות אדיר במסגרתו פחות מ-20 משפחות שולטות על 2.5 טריליון שקל של הציבור וממנפות את העסקים הפרטיים שלהן על חשבון כספו של הציבור ותוך סיכון כספו של הציבור. הכסף היחיד שנמצא אצל הציבור זה המזומן, והוא מהווה כ-2% בלבד מתוך 2.5 הטריליונים. כל השאר מופקד, או בלשון הגששים מופקר, לחסדיה של קבוצה קטנה של טייקונים".

"קיים עיוות נוסף", מציינת גמליאל, "היכולת של בעלי ההון לבנות חברות החזקות עם שרשור של חברות בנות מאפשרת להם לבצע מניפולציות במס, ולשלוט בחברות רבות באמצעות מינופים על חשבון הציבור. גם את זה צריך לשנות. גם בארה"ב וגם בבריטניה פירקו את פירמידות השליטה לפני יותר מ-50 שנה, ואי אפשר להאשים לא את ארה"ב ולא את בריטניה שאינן מאמינות בזכויות קנין ובשלטון החוק. ההיפך הוא הנכון, שם כבר הבינו מזמן שמדובר במנגנונים שנועדו לעשוק את זכויות הקנין של הציבור".

אפלבאום תומר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#