סגן שר האוצר: "יש להפריד את הפעילות הריאלית של חברות עסקיות מהפעילות הפיננסית שלהן" - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראל 2021

סגן שר האוצר: "יש להפריד את הפעילות הריאלית של חברות עסקיות מהפעילות הפיננסית שלהן"

ח"כ יצחק כהן: "עולה חשש ליצירת אקלים נוח יותר למעורבות של הון בשלטון, לפערים ברמות השכר במשק, ולירידה של אמון הציבור במערכת הכלכלית השלטונית"

11תגובות

"יש ליצור את התנאים שיאפשרו תחרות אפקטיבית במשק הישראלי על ידי הפרדת הפעילות הריאלית של חברות אחזקה של קבוצות עסקיות מהפעילות הפיננסית שלהן" - כך קרא היום (א') סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן (ש"ס) בכנס "ישראל 2021".

כהן אמר כי "קבוצה של כ-20 קבוצות עסקיות ואף פחות מזה שולטות בכרבע מהחברות הציבוריות בשראל ומחזיקות בכמחצית מנתח השוק בבורסה, בחלק של האשראי החוץ בנקאי הניתן לציבור ושולטות בלמעלה ממחצית מענפי הבנקאות והביטוח.

וקנין עופר

"ההחזקות הצולבות של הקבוצות בתאגידים ריאליים ופיננסיים מאפשרת העדפה מימונית לקבוצות אלה. אין פלא שלמעלה ממחצית מהאשראי הבנקאי לעסקים הגדולים ניתן להם. המבנה הפירמידלי של הקבוצות, העובדה כי חלקן אף מחזיקות בחברות בתחום המדיה וכי הבעלות על הקבוצות היא משפחתית בעיקרה - רק מגדילים את השפעתם. כך יוצא שקבוצות עסקיות ספורות שולטות באמצעות שרשרת שליטה במשאבים משמעותיים של הציבור והמשק. לתופעה זו השפעות שליליות רבות ובהם חשש ליציבות המשק לאור הכמות הקטנה של מקבלי ההחלטות והקורולציה הגבוהה ביניהם, חשש לירידה באטרקטיביות של יזמות והשקעה בישראל מצד שחקנים חדשים ובכלל זה הון זר, מתוך מחשבה כי הקבוצות הקיימות נהנות מתנאים עדיפים בשוק שאינו תחרותי דיו".

כהן הדגיש כי "עולה חשש ליצירת אקלים נוח יותר למעורבות של הון בשלטון, לפערים ברמות השכר במשק, ולירידה של אימון הציבור במערכת הכלכלית השלטונית, ולבסוף להקצאה יעילה פחות של נכסי הציבור שפוגעת בשיעור הצמיחה האופטימלי של החברה".

לדברי כהן, "יש לקבוע מנגונים שיאפשרו גיוון אפקטיבי רחב יותר של הציבור ומשקיעים חדשים, באחזקות של התאגידים. יש לקרב משקיעים חדשים אל ברזי ההון באשראי החוץ הבנקאי".

לדעתו, "במסגרת איתור החסמים המונעים תחרותיות במשק, יש להמשיך במתווה של מסקנות ועדת ברודט שהגבילה את אחזקות הבנקים בתאגידים ריאליים ומסקנות ועדת בכר שניתקו בין היתר את הבנקים מאחזקותיהם בשוק קופות הגמל וקרנות הפנסיה. יש לקבוע מנגנונים שיאפשרו גיוון אפקטיבי רחב יותר של הציבור ומשקיעים חדשים באחזקות של תאגידים".

כהן הוסיף כי "יש לפתוח את המשק לתחרות עם מוצרים ושירותים מחוץ לישראל. בשלב הביניים ועד להשפעת צעדים אלו על יוקר המחייה ניתן אף לשקול פיקוח על מחיריהם של מוצרים מסויימים".

סגן השר הכהן הוסיף כי "יש לפעול להקטנה משמעותית ביוקר המחייה בישראל. פעולה זו צריכה להעשות על ידי צעדים אמיצים ונחושים להגברת התחרות. צעדים אלה יבטיחו כי יזמים ובעלי הון לא יותירו בידיהם מרווחי רווח מוגזמים שבאים על חשבון ציבור הצרכנים. מרווחי רווח אלו מקורם בהיעדר תחרות אפקטיבית בשרשרת היצור והשיווק של מוצרים והשירותים עד לצרכן הקצה. מרווחים אלה לא רק שבאים על חשבון הצרכן אלא גם מונעים צמיחה אופטימלית של המשק".

כהן הוסיף כי "אסור לנו לפתח ציפיות מוגזמות כי שינוי בסדרי העדיפויות יעשה באבחת גרזן אחת וילווה בחלוקת תקציבים משמעותית מיידית לכל קבוצות האוכלוסיה. השינויים המשקיים שיביאו בסופו של דבר לצמיחה כלכלית ולחלוקה יעילה והוגנת יותר של המשאבים צריכים להיעשות בצורה מדורגת ואחראית".

עוד אמר כי "מדיניות כלכלית אחראית חייבת לקחת בחשבון שיקולים של מסגרות התקציב, היקף הגרעון, יחס חוב מול תוצר, והתפתחות ערות ובלתי צפויות בשווקים הסובבים אותנו כנקודת מוצא בהקצאת המשאבים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#