שמואל חרל"פ: וורן באפט לא היה מוריד את מחיר הקוטג' - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ישראל 2021

שמואל חרל"פ: וורן באפט לא היה מוריד את מחיר הקוטג'

יו"ר קבוצת כלמוביל: "לו באפט היה טייקון ישראלי, היושרה שלו היתה מובילה אותו להודות שהוא פועל בשוק לא לגמרי תחרותי, ושהצלחותיו נובעות מכשלי השוק"

56תגובות

"המדינה לא צריכה להתעסק בביזנס, אלא להיות רגולטור שקול ואחראי", כך אמר ד"ר שמואל חרל"פ, יו"ר קבוצת כלמוביל (יבואני יונדאי, מיצובישי ומרצדס), במושב הפותח במסלול תחרות,תחרותיות וריכוזיות של כנס "ישראל 2021".

לדברי חרל"פ, לא תמיד יש בעייתיות בבעלות צולבת. "אם בעלות צולבת לא כרוכה בניגוד עניינים - אין צורך להפריד. יש לטפל בניגודי העניינים, אך לא לשפוך את התינוק עם המים. העובדה שאדם הוא בעלים של חברת ביטוח או בנק וגם של חברה ריאלית, אין זה אומר שהבעלות פסולה, אם אין ניגוד עניינים".

בנושא ההפרטות אמר חרל"פ כי הוא בעדן, "אבל תלוי איך עושים זאת. לא כל הפרטה היא מגונה: הפרטת המזון בצה"ל היתה נכונה. הפרטת נמל אילת, שחי על פוספטים שיוצאים ומכוניות שנכנסות תעשה טוב לנמל. אני בעד הפרטות שקולות וענייניות".

"המדינה לא צריכה להתעסק בביזנס, אלא להיות רגולטור שקול ואחראי. גרעין שליטה הוא לאו דווקא נכון. כשאין בעיה בייצוג האינטרסים של בעלי המניות, אין צורך בגרעין שליטה. בארה"ב הבנקים מתנהלים ללא גרעיני שליטה".

חרל"פ השווה בין התנהלותו העסקית של הטייקון וורן באפט, בעל חברת ההחזקות ברקשייר קפיטל ואיל ההון השני בגודלו בעולם, לבין התנהלותם של הטייקונים הישראלים. "לו באפט היה טייקון ישראלי, היושרה שלו היתה מובילה אותו להודות שהוא פועל בשוק לא לגמרי תחרותי, ושחלק מהצלחותיו נובעות מכשלי השוק. הוא לא היה מוריד מיוזמתו את מחיר הקוטג' - זה היה פוגע ברווח ובמחויבות שלו כלפי המשקיעים. אם אין חובה רגולטורית - אין לטייקון סיבה להוריד מחירים", ציין.

"באפט הוא הטייקון הכי חברתי שאני מכיר, טוען שצדק חברתי צריך לחיות בהרמוניה עם צדק כלכלי, אין הפרדה בין השניים. לדעתו התחרות היא אם כל הקדמה הקפיטליסטית, השאלה כיצד מחלקים את המשאבים. באפט הוא טייקון של השוק החופשי, הוא זוכה בזכות ולא בחסד. זה ההבדל של טייקון של שוק חופשי מול זה של רמת תחרותיות נמוכה".

"באפט ושותפו מאנגר, כמו כל המיליארדרים האמריקאים, עשו את הונם בשוק החופשי. כאן נעוץ ההבדל בין האמריקאים, שהחלו לפעול בשוק חופשי, לטייקונים בשאר העולם ובישראל - שעושים הונם מהפרטות. בישראל צמחו הטייקונים על קו התפר שבין הון לשלטון. יזמים השתלבו במגמת ההפרטה, למדו היטב את כללי המשחק והקימו אמפריות עסקיות".

לדברי חרל"פ, החברות הישראליות צריכות להציב לעצמן את מדד ת"א 100 כמדד. כפי שברקשייר של באפט הכתה את מדד ה-S&P בכל אחת מ-40 השנים האחרונות.

חרל"פ ציין כלקח לטייקון הישראלי את היושרה והשקיפות של באפט, ששולח בכל שנה איגרת למשקיעים עם דו"ח חשבונאי על הצלחות וכשלי החברה. "הלקח לטייקון הישראלי: אל תנסה לטייח את כשלי השוק, היה אמיץ להודות בהם. כשלי השוק לא באחריותך, אבל יש לך חובה לשקיפות כלפי המשקיעים שלך", אמר חרל"פ.

"באפט ומאנגר מעולם לא חילקו דיבידנדים", ציין חרל"פ. "הם השקיעו בעסקים קיימים וחדשים. שנית - העוגן שלהם הן ארבע חברות ביטוח. צבר הפרמיות מחברות אלו יוצר צבר של מסים נדחים. בסוף 2010 עמד צבר הפרמיות על 100 מיליארד דולר. ברקשייר בנויה על ניצול כספי המבוטחים לצרכי השקעה בחברת האם".

לדברי חרל"פ, באפט הוא המשקיע החברתי ביותר בעולם. הוא מאמין במס ירושה, אך דוגל בכך שפילנתרופיה צריכה לבוא מההון האישי ולא מהחברה הציבורית. "הטייקון הישראלי צריך ללמוד לא להשתמש בהון הציבורי למטרות אישיות. העיתונות תוקיע אותך על שימוש בצדקה והמשקיעים יתרגזו. אסור לכפות תכנים חברתיים על המבנה המשפטי של חברה בע"מ. ברגע שמנגנון קבלת ההחלטות של חברה נפרץ, בעלי המניות מאבדים שליטה", אמר חרל"פ.

"בעלי המניות צריכים להחליט מה ייעשה ברווחיות של החברה. יש היום מגמה של הקצאת משאבים לתרומות, אך צריך לכפוף את זה למנגנון של החברה. ייתכן שצריך להאציל על הדירקטוריון, או לקחת ממנו עוצמה בנושא הזה - משום שזה נושא רגיש".

חרל"פ התייחס גם לביקורת על התחרות בענף הרכב: "התחרות ניטשת במגרש המותגים ובמגרש חברות הליסינג", אמר. "ככל ששיעור המס נמוך יותר - פופולריות הליסינג תעמיק. ככל שהמס יהיה גבוה יותר, התחרות תנדוד חזרה לענף הרכב. התחרות מוכתבת על-ידי האוצר ולא על-ידי ענף הרכב או הליסינג". לדבריו, ליבוא מקביל אין שום סיכוי בשוק המקומי. "יש בישראל מבנה רזה של יבוא והפצה. כל הצעה לאמץ מודל אמריקאי ואירופי תביא להוספת חוליות, ולכן להתייקרות מחיר הרכב לצרכן". בנוגע ליוקר חלקי החילוף, סבור חרל"פ כי יהיה קשה להוריד את מחיר החלפים: "ליבואן יש מלאים מתים שהוא חייב להחזיק שלוש שנים. הרווחיות בחלפים חייבת להיות גבוהה כדי לקיים את המערכות האלו".

בנוגע להפגנה אתמול, יוצא דופן לראות הפגנה גדולה שמדברת על משהו ספיציפי כמו תקציב - נושא של מיסוי, מדרגת מיסוי על הכנסות גבוהות, מס על ירושה, מס חברות, דברים, האם הם יבריחו אנשי עסקים לחו"ל?

"לא חושב שמישהו יברח אם ישלם יותר מס, ואם יברח - נוכל להסתדר בלעדיו, זה לגבי מס ירושה. מס הכנסה פה נמוך יחסית לעולם. אפשר לקבוע דרגת מס גבוהה יותר למי שמרויח 500 אלף שקל בחודש, לא יקרה כלום. לגבי מס ירושה אמרתי - אני בעד, זה צודק, אם כי קשה לגביה. לגבי פריצת תקציב, אני חושב שצריך להיועץ בכלכלנים רציניים כמו עומר מואב, מאוד פרו תחרותיים ומבינים את התרומה של ההון הפרטי וקפיטליזם, אבל לפרוץ את התקציב זה דבר לא אחראי, מחייב מחקר מאוד מעמיק, אין לי תשובה חד משמעית. לא יודע אם התצקיב היום הוא הדבר הנכון מבחינת קבלת אשראי, אני לא מומחה במקרו כלכלה, צריך לשאול, להיוועץ בכלכלנים, אולי סטנלי פישר הנגיד, הסמכות הכלכלית העליונה במדינת ישראל היום, לא יתבייש להגיד את דעתו אם יחשוב בתחום המנדט שלו".

מה ועדת זליכה, לפתיחת שוק הרכב לתחרות יכולה להביא בפני הממשלה?

לדעתי, הבעיה הראשונה היא שהמיסוי על הרכב הוא מהגבוהים בעולם. השאלה היא אם לוועדת זליכה, שנראית לי ועדה מאוד רצינית, יש מנדט להביא המלצה להפחית מיסוי על רכב. מענף הרכב ישירות ועקיפות, מקבל האוצר 30 מיליארד שקל, השאלה אם המערכת הפוליטית מסוגלת לספוג הורדה משמעותית. דרך אחרת היא לחזור לשנות 60, בהן היה פיקוח על המחירים, איפנלציה גבוהה, השיתו מס קנייה על הצרכן, מתח השיווק של יבואן הוגבל בחוק ל-14%. זו הסיבה בגללה אין דילרים, כי כי מתח שיווק הוגבל על ידי רגולטרים. אפשר לחזור 40 שנה לאחור, אך השאלה היא אם המדינה רוצה לעשות את זה. לדעתי זה מוגזם ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#