מידע פנים | ישראל וארה"ב משתתפות בניסוי הכלכלי הגדול בהיסטוריה

האם החגיגה נגמרת וכבר לא נוכל לחיות כמו מלכים? ■ ומי ינצח בהורדת הידיים החדשה בין מעסיקים לעובדים? ■ כל מה שכדאי לדעת על היום שהיה בכלכלה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דולרים

אזרחי ישראל קיבלו השבוע אישור סופי להסיר את המסכות הטורדניות, לאחר יותר משנה שבה הן היו דבוקות לאף (או רק לסנטר). משבר הקורונה מאחורינו כמעט לגמרי.

אלא שמשבר כה כבד אינו יכול לחלוף בלי להשאיר מורשת – ולא רק חברתית. ברחבי העולם, פוליטיקאים הסיקו מהמשבר שאפשר להמטיר כסף על הציבור בלי לדאוג יותר מדי לשאלה מהיכן הוא יבוא. כששר האוצר, אביגדור ליברמן, הצהיר השבוע כי יימנע מהעלאות מסים – הוא טיפח בציבור את התקווה שאפשר להמשיך בחגיגה גם אחרי המשבר (ואפשר להניח שאין לו כוונה להתחיל להעלות את המסים דווקא ב-2023, כפי שהמליץ בנק ישראל על בסיס הניתוח הכלכלי המלומד שלו). האם זה אכן כך? זו השאלה שתיבדק בניסוי הכלכלי שבו אנו צפויים להשתתף בשנים הקרובות.

שר האוצר, אביגדור ליברמןצילום: EMMANUEL DUNAND - AFP

בארה"ב ממשיכים בינתיים בניסוי הפיננסי הגדול בהיסטוריה, והשווקים ממשיכים לחגוג על הכספים שממטיר עליהם הבנק הפדרלי (הפד). אמש, כשהפד עידכן את התחזיות שלו, המדדים נפלו. רבים תלו זאת בעדכון התחזית בשאלה מתי יבוא המועד שממנו חוששים השווקים, זה שבו תתחיל הריבית בארה"ב לטפס: הוא צפוי עתה להגיע מוקדם משהעריך הפד בעבר.

אלא שההסבר הזה הוא לאו דווקא הטוב ביותר. דפנה מאור תוהה אם מה שמטריד את המשקיעים אינו העלאות הריבית שיגיעו מתישהו בעתיד, אלא דווקא ההתנהלות הנוכחית של הבנק הפדרלי. השאלה המרכזית: מדוע להמשיך להזרים הון עתק לשווקים – חרף השיפור במצב הכלכלה, וגם בשעה שיש סימנים שהיא אינה יכולה לספוג את כל הכסף המורעף עליה?

עוד סימנים לכך שהמשבר לא נגמר

בישראל, גם בלי מסכות, יש מי שבעבורם משבר הקורונה הוא עדיין מציאות יומיומית. אחד מהם הוא מורה הדרך יואב רותם, שמנסה להבין איך הוא אמור להתפרנס בשעה שהממשלה משאירה את הגבולות סגורים דה-פקטו לתיירים.

אפילו מי שגורלם שפר עליהם, בהשוואה אליו, וכבר מתכננים חופשה בקיץ – עלולים לגלות שבעקבות גלי ההדף של המשבר, לא נותרו להם מכוניות לשכור ביעדי נופש מאיטליה ועד הוואי. ובקרוב אנחנו עלולים גם לסבול מעליות מחירים של מוצרים מיובאים בגלל האנדרלמוסיה שחולל המשבר בנתיבי ההובלה הימיים.

אגם בצפון איטליהצילום: Jean-Pierre Lescourret / Lonely

ועוד אכזבה

הצרכנים של ימינו נהנים מתור זהב של שירותים מעולים – ארוחות המגיעות עד הבית, דירות נופש להשכרה במרכזי ערים מבוקשות, קורקינטים זמינים בפינת רחוב, נסיעות עם נהג פרטי באובר, ועוד כהנה וכהנה פינוקים. התרגלנו לחיות כמו מלכים – ובמחירים מצחיקים.

אבל המחירים האלה אינם בני קיימא. הם פשוט מומנו על ידי הפסדי החברות המציעות את השירותים. חלקן פשטו את הרגל ונעלמו, ואחרות ממשיכות לחיות על חשבון קרנות ההון סיכון שהשקיעו בהן. עכשיו ייתכן שהחגיגה נגמרת: בשנה האחרונה אפשר לזהות עליות מחירים לרוחב "כלכלת האפליקציות" – מדירות Airbnb, דרך קורקינטים ועד נסיעות שיתופיות.

משכירת בתים ב-airbnb מתכוננת לאורחיםצילום: AP

אם השוק הזה אכן מתחיל לשאוף לנורמליות, זה עשוי להיות סימן טוב לעובדים, שרבים מהם נוצלו במסגרת כלכלת החלטורה. שגיא כהן סבור שבטווח הרחוק, יכול להיות שזה סימן טוב גם לצרכנים.

ובטווח הקצר? כנראה נשלם יותר, כמו שאנו נאלצים לשלם יותר על ספרים בשבוע הספר השנה.

ומה עוד קורה?

1. עוד יום, עוד חד-קרן ישראלי – והפעם קלארוטי (Claroty), חברה שעוסקת בהגנה על תשתיות (כמו מפעלים של פייזר וקוקה קולה) מפני האקרים.

2. אחרי שנה ורבע של עבודה מהבית, המוני עובדים מתחילים להבהיר לבוסים שלהם שהם לא רוצים לחזור למשרד. לא מתחשק להם לעמוד בפקקים, וחלקם גם אינם מתלהבים משיחות ברזייה על אירועי אמש בתוכניות הריאליטי. איך מתכוננים המעסיקים לתחרות הורדת הידיים הזאת?

3. קצב הבנייה למגורים בישראל בירידה (וכך גם בארה"ב, אגב). רוצים לנחש מה זה הולך לעשות למחירים? איך צורך. שר השיכון כבר עשה את זה בשבילכם, ואפשר למצוא בדבריו גם רמז שצריך להטריד את משקיעי הנדל"ן. ואם חשבתם שהקבלנים אשמים, נציגתם הכינה כתב הגנה ומכריזה: "אין לנו אינטרס שהמחירים יעלו".

4. ספרדים מורגלים בשביתות, אבל העיצומים ברכבת ישראל הצליחו לעצבן אפילו אותם: העובדים של SEMI, קבלנית הביצוע הספרדית שמחשמלת את מסילות הרכבת, מאיימים לברוח מכאן אם לא ייתנו להם לעבוד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker