מידע פנים | גם בלי מהומות ברחובות, רקטות ומלחמת אחים – זאת עלולה להיות הפצצה שמחכה לבנט

עליות המחירים דופקות בדלת, ויוקר המחיה עלול להיות נושא חם הקיץ ■ מהיכן יבואו עוד מאות אלפי עובדי היי-טק, ומי עושה צחוק משלטונות המס? ■ כל מה שצריך לדעת על היום שהיה בכלכלה

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש הממשלה, נפתלי בנט
אבי וקסמן
אבי וקסמן

הממשלה החדשה הושלכה הישר אל תוך קלחת מדינית־ביטחונית־חברתית מבעבעת, אבל ייתכן כי כבר בחודשים הקרובים יהיה עליה להתמודד עם עוד חזית בוערת: יוקר המחיה.

בעוד פחות מחודש נציין עשור למחאת 2011. גם אם לא תהיה פה שוב מחאה חברתית נרחבת, יוקר המחיה עשוי להפוך לנושא חם גם בקיץ שלפנינו – וזה בולט במיוחד לאחר שבשנים האחרונות הוא לא עמד בחזית הדיון הציבורי. 

כן, כולם יודעים שהחיים בישראל יקרים – ובכל זאת, מחירי סל מוצרי הצריכה של משק הבית הישראלי הממוצע לא עלו במיוחד בשנים האחרונות, ובחלקם הם אפילו ירדו. זה לא קרה בזכות רפורמות ממשלתיות יוצאות דופן להורדת מחירים; פתיחת השמיים לתחרות והגברת התחרות בשוק הסלולר הרי הבשילו במחצית הראשונה של העשור הקודם. עם זאת, למזלנו, האינפלציה היתה מתונה למדי במרבית המדינות המפותחות. במקביל לכך, כוח הקנייה של הצרכן הישראל התחזק הודות לעליות שכר מהירות מבעבר, וגם בזכות עוצמת השקל.

מה בכל זאת התייקר? הנכסים להשקעה – כמו ניירות הערך, שמחיריהם שברו שיאים גם תוך כדי המשבר הבריאותי־כלכלי אדיר שסבלנו ממנו בשנה האחרונה; וכמובן הדירות, שמחיריהן קופצים כעת בקצב מסחרר אף יותר מזה שהורגלנו בו בשנים האחרונות.

אלא שעתה, נדלקו כמה נורות אזהרה גם בדבר מחיריהם של מוצרי הצריכה והשירותים. מדד המחירים לצרכן שפורסם אמש (ג') לא רק עלה בקצב מהיר למדי במאי (0.4%), אלא גם השלים עלייה של 1.5% בתוך שנה. זה לא נשמע הרבה לעומת האינפלציה באותה תקופה בארה"ב (5%), אבל בישראל, הפעם האחרונה שבה האינפלציה היתה כה גבוהה, מלבד חודש בודד לפני שנתיים, היתה ב-2013.

אז מה קורה עכשיו? כשמנתחים את המדד, אפשר לזהות עליות במחירי הדלק לעומת מחירי הרצפה של אביב 2020, וגם במחירי הנופש. אבל מלבד ההתבוננות לאחור, מעניין לשים לב לשורת האזהרות לעליות מחירים שבדרך, לפחות לפי הטענות של שחקנים במשק.

מפגינים חוסמים את האיילון במהלך המחאה החברתיתצילום: תומר אפלבאום

לאחר הדיבורים על עליות מחירים בשוק המזון, וגם בענף המסעדות – גם יבואני הסחורות מבוהלים עתה מהמחירים שהם נדרשים לשלם על ההובלה בים. אחת הסיבות לכך היא הבלגן בנמלים, ששרת התחבורה היוצאת מירי רגב, השאירה לטיפול מחליפתה, מרב מיכאלי. לכך מצטרפת עלייה עולמית במחירי ההובלה מחו"ל, והיבואנים סבורים שבקרוב המחירים  של כל מה שמיובא לכאן באוניות יתחילו לטפס (אגב, יש לפחות אדם אחד, אלמוני למדי, שמברך על התייקרות ההובלה הימית, שסידרה למעסיק שלו רווח של מיליארד דולר). 

ויש עוד סיבות לדאגה. בשוק הסלולר, שב-2012 חלה בו ירידת מחירים בקנה מידה תנכ"י, הגלגל עלול להתהפך בקרוב. נתי טוקר מזהיר מפני קבורת החמור הצפויה לרפומה בשוק הזה, שהיתה אחד המהלכים הצרכניים הכי חשובים שהיו בישראל מזמן. זה עלול להתרחש מפני שחזי בצלאל רוצה לקפל את אחזקותיו בשוק הסלולר, בשעה ששאר השחקנים בענף פשוט מתים כבר להעלות מחירים.

בחודשים הקרובים נגלה אם סימני האזהרה האלה מתגשמים – ואם שר האוצר החדש ייאלץ להשתמש בשיטות קיצוניות, כמו בסין, לטיפול בעליות המחירים. בינתיים, מומלץ להתנחם בפחמימות: אם יופיע יזם זריז, ייתכן שהוא יוכל להציף את השוק הישראלי בעוגיות – לאחר שתנועת הצופות (Girl Scouts) בארה"ב נתקעה עם 15 מיליון קופסאות שלא נמכרו. 

לחשוב כמו היי־טקיסטים

לפני שבועיים שאלנו אם יש סיכוי למחאה חברתית נוספת סביב יוקר המחיה. רוב התשובות היו שליליות – ואחת הסיבות לכך היא שלמרות משבר הקורונה, רבים מהישראלים המשיכו לעבוד ולהרוויח כרגיל, ואף הגדילו את חסכונותיהם ב-2020. זה בוודאי נכון לרובם המכריע של המועסקים בענף ההיי־טק, ואכן אחד היעדים המוצהרים של הממשלה החדשה הוא להגדיל את נתח העובדים בו. אבל האם בכלל אפשרי לייצר כאן עוד מאות אלפי היי־טקיסטים?

גם אם לא נצליח בכך, הבלוגרים של TheMarker סבורים שמוטב לישראל אם ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט, לא ישכח את ימיו בהיי־טק – ויחשוב כמו היי־טקיסט. אם כל הממשלה תעשה כך, יש סיכוי שזה אפילו יעזור לטפל קצת בפקקי התנועה המחרידים. 

משרדי חברת היי-טקצילום: עמית גירון

בינתיים, בכל מקרה, החגיגה בהיי־טק נמשכת. הסטארט־אפ הישראלי ווקמי (Walkme), שמתפרנס מכך שלעובדים, באופן טבעי, אין חשק ללמוד איך להשתמש בכל התוכנות השונות במקום העבודה שלהם, השלים את הנפקתו בוול סטריט לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר. עם תחילת המסחר סטארט־אפ ישראלי אחר, ברינגג (Bringg), השלים גיוס גדול לפי שווי של מיליארד דולר.

ומה עוד קורה?

1. שר האוצר הטרי, אביגדור ליברמן, מנסה לקדם עסקת חבילה חדשה במשק, שתרתום את העובדים והמעסיקים לתוכניות שלו. בהסתדרות לא מתכוונים לעשות לו חיים קלים מדי, ודורשים עוד העלאה של שכר המינימום. מה העובדים ייתנו בתמורה? יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, מבטיח: "אני איש של מהפכות".

2. קרנות השקעה פרטיות יודעות להרוויח כסף בכמויות, וגם יודעות איך לתעל הרבה ממנו למנהלים שלהן, באמצעות מבנה עמלות שדואג קודם כל להן. "ניו יורק טיימס" ניתח את שיטות הפעולה שלהן, ובדק איך הן עושות צחוק גם מרשויות המס בארה"ב, ומה סביר יותר: להיפגע על ידי מטאור או לחטוף ביקורת מס. 

3. רשות ניירות ערך היתה להוטה להביא לישראל קרנות נאמנות של מוסדות פיננסיים זרים. כמה שנים לאחר מכן, רק שישה גופים זרים באו לכאן, ושלושה מהם כבר עזבו.

שר האוצר אביגדור ליברמןצילום: אמיל סלמן

4. לאיזה מרחק אפשר לזרוק ביצה? בתחרות הזאת, כמו גם בתחרות על סובסידיות וזכויות יתר, החקלאים של אירופה מנצחים תמיד. את "אקונומיסט" זה מעצבן, וספק אם גם בישראל זה ישתנה, למרות חילופי הגברי במשרד החקלאות.

5. למי שחשב שטיקטוק זה לילדים בלבד, מקסימום למתבגרים – מתברר שבקרוב ישמעו על האפליקציה הזאת גם בכנסת.

6. כשהעניינים משתבשים בדירות Airbnb, יש מי שבא לנקות אחרי האורחים. ולא, אין מדובר בסתימה בשירותים; שוו לנגד עיניכם מזוודות שעפות מהחלון, ואפילו מקרי תקיפה ואונס.

7. הועמדתם לדין פלילי, ושכר הטרחה מכביד עליכם? אם במקרה שמכם בנימין נתניהו, גור מגידו מציע מוצא

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker