מידע פנים | האם גילה גמליאל שוב מחרטטת אותנו?

פרשת גילה גמליאל, שנדבקה בקורונה בבית הכנסת בטבריה ביום הכיפורים הרחק מביתה בתל אביב, היתה בין הפרשות המוזרות ביותר בתקופת הקורונה. אבל מעבר למוזרותה, היא נהפכה לסמל של המנהיגות הישראלית הכושלת באחד המשברים הכי גדולים שהיו לעם ישראל: הסתרה, חוסר שקיפות וחוסר הוגנות, וגם היעדר דוגמה אישית, בצורה של "הטל מגבלות קשות על הציבור ושכנע אותו בסרטוניך וציוצייך שזה חשוב - תוך שאתה עושה דין לעצמך". בפרשה הזו התגלו בעיות תפקוד קשות של המערכת שאמורה להוציא אותנו מהמגפה - אכיפה גרועה, חקירה אפידימיולוגית לא ממוקדת וטכנולוגיה במערומיה במדינת הסטארט-אפ.

פרשת הזיהום בחופי ישראל מלפני שבועיים ויום היא שלב חדש בחוסר התפקוד של ממשלת ישראל. יש לומר בהגינות, השרה גמליאל לא המציאה את הכשל של המדינה בהגנה על הסביבה, אם כי קצת חבל שהיא רואה במשרד החשוב הזה כמקום שלא יזיק לקדם בו ג'ובים למקורבים או תומכים פוליטיים, ועוד דברים לא הכי ראויים. מזל שכבר אי אפשר לטוס לכל העולם. ובכל זאת, פרשת הזפת בחופים חושפת על איזה חומר מנהיגותי גרוע אנחנו נאלצים להתפשר.

אחרי שהמשרד התעכב בהגעה לטיפול בזיהום, לא הבין את חומרת המצב והסתמך על מתנדבים ועמותות, הוא גם נכשל במציאת האחראים לאירוע. אבל לא אלמן ישראל - אם חסרים אחראים, אפשר למצוא אותם מתחת לאדמה (או לים).

הסימנים לחרטוט גדולים ולא נמנה אותם כאן. רק אולי סיפור קטן אחד: אתמול בצהריים התראיין לפודקאסט האינטרסנטים רני עמיר, מנהל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה. "יש לנו 39 אוניות חשודות שהצלחנו לקשר אותן פוטנציאלית לאירוע", הוא אמר. "מתוכן נשללו 14 אוניות". כלומר, אחרי שלקח  שבועיים לשלול 14 אוניות, כולל טיסה של החוקרים ליוון, על הפרק עמדו אתמול בצהריים שמות של 25 אוניות חשודות שנמצאות בנמלים שונים או בים הגדול. ואז פתאום בשעתיים נוקו מחשד 24 אוניות וגמליאל צייצה שנמצאה האונייה העבריינית. לא סתם נמצאה - תפסנו אותה: "שמנו את ידנו על האונייה העבריינית. זרוענו הארוכה תגיע לכל מי שיפגע בטבע, בים ובחופים שלנו". זהו טקסט מז'אנר הטקסטים של שר ביטחון או רמטכ"ל שמדווחים על תפיסת מחבל. בהמשך הוציא המשרד הודעה על תדרוך שיתקיים בערב שגם בו היו טקסטים דומים. מאז צייצה גמליאל כבר ארבעה ציוצים על הטרור הסביביתי של האיראנים. חרטוט או לא?

בערוץ 20 התלהבו ונתנו כבר בערב רוח גבית לגמליאל, ונכנסו באיראנים החלאות האלו, אבל האם אפשר לסמוך על גמליאל? אפילו במשרדה אומרים שזה לא נראה כמו טרור. מה שבטוח, צה"ל וגורמי המודיעין לא היו מעורבים בחקירה, וכמו שזה נראה עכשיו, זה נעשה בעיקר כדי להוריד את כולם מהגב שלה. ואם אפשר למצוא משהו שמתאים לאג'נדה של נתניהו, שמתקרב לבחירות עם איראן כאחד הנושאים המרכזיים בארסנל הקמפיין, אז למה לא. להוכיח את זה היא כמובן לא תצטרך, ובטח שלא תידרש לתפוס את האונייה, כך שלכולם זה נוח, ואולי אפילו האיראנים יהיו מרוצים. למי זה פחות נוח? לסביבה כמובן. אבל הסביבה, נזכיר שוב, לא מצביעה בבחירות.

בשוק ההון, כמו בקזינו, הבית תמיד מרוויח

בשבועות האחרונים מהווים שוקי ההון מוקד משיכה למשקיעים חדשים רבים שחושבים לעשות מכה בהשקעה במניות. רבים מהם ירוויחו בבורסה ואחרים יפסידו בשנים הקרובות. אבל אולי השיעור הראשון שהם צריכים ללמוד זה שגם בבורסה, יש דרכים יותר טובות לעשות כסף מאשר להשקיע בנכסים פיננסיים. כמו בקזינו - הבית תמיד מרוויח.

קראו למשל את הכתבה של יורם גביזון על קרן נוי וחברת נופר, שהונפקה בבורסה וגייסה כסף מקרנות פנסיה וקופות גמל. עוד לפני שהמשקיעים ראו שקל אחד, החברה כבר שילמה לשלושת הבכירים שלה מענק במזומן של 48 מיליון שקל, והקצתה להם ללא תשלום מניות בשווי 460 מיליון שקל. 

חשיפה: שער המרקרוויק של מחר

הסטרארט-אפ של היזמית עינת גז - פאפאיה גלובל שמפתח תוכנה לניהול שכר ומשאבי אנוש בחברות גלובליות - השלים גיוס ענק של 100 מיליון דולר, לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר. הגיוס הופך את גז לאישה הראשונה שעומדת בראש חברה שנוסדה ומנוהלת בישראל, וחצתה את רף השווי של מיליארד דולר. אבן הדרך הזו מצוינת בעגת השוק כחברה שהיא חד קרן. גז העניקה לרותי לוי ראיון למרקרוויק והיא תהיה על השער של העיתון. להלן הצצה ראשונה לשער של מחר:

עוד כותרות

1. המשבריסט על השירה של איילת שקד והלימונדה שהיא ניסתה לעשות מהלימון

2. למה נתניהו וישראל כ"ץ עצרו 2 מיליארד שקל שהיו בדרכם למערכת הבריאות

3. הסיבה לכך שהדולר שוב מזנק.

4. היום במרקרים, ענת ג'ורג'י וגיא רולניק מראיינים את ענת סרגוסטי: "מירי רגב העלתה רעיונות נכונים על אפליית המזרחים - ואז התעללה בהם. גם אבישי בן חיים בלופ לא הגיוני"