כמה שם היי-טקיסט עשיר בחתונה של חבר - והאם ראיתם פעם חקלאי עם בריכה וטסלה?

איפה באמת כדאי לחתוך כדי להוזיל את מחירי הפירות והירקות, מתעשרי ההיי-טק החדשים - ואיך זה מרגיש להיות מהגר ■ כל מה שכדאי לדעת על היום שהיה בכלכלה

רותם שטרקמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מה מביאים לחתונה של הבת דודה כדי שלא יגידו, מה זה, הקמצן הזה הביא רק 2,000 שקל?
רותם שטרקמן

הרפורמה בחקלאות תופסת כותרות. הממשלה רוצה להוזיל את מחירי הירקות שזינקו לשמיים, שלא לדבר על הפירות, ואפשר להבין אותה. אולי כל עינב זהב, אבל 45 שקל על ק"ג ענבים זה באמת הגזמה. אלא שכדי להצליח לעשות את זה צריך ללכת למקומות שבהם חותכים את הקופונים הגדולים, ולא לקחת ממי שהכי קל לקחת. ייתכן שזה מה שקורה כשהחקלאים חוטפים את רוב האש והמכות הרגולטוריות, ולא אחרים שמעורבים בשרשרת המזון.

מירב ארלוזורוב מצדיקה את עמדת הממשלה וטוענת שהחקלאות הישראלית אינה תחרותית מספיק ושהחקלאים אשמים בהתייקרות. החקלאים טוענים אחרת. לדבריהם, עלויות העבודה, הכשרות והמים הגבוהות, וכן כל מה שגובים המתווכים בדרך, הם שמייקרים את הסלט הישראלי. "זה מהלך שישמיד את החקלאות הישראלית", הם אומרים על צעדי הממשלה, ומוסיפים כי מי שמחזיק את המפתח לירידת המחירים הם המשווקים ורשתות השיווק. אני לא בטוח שהם לא צודקים.

אחרת איך אפשר להסביר את זה שלשופרסל למשל יש כל כך הרבה מיליונים לשלם לבעלי מכולות כדי שיצאו מהשוק ויאפשרו לה להשתלט על הרחובות? גם באינטרסנטים דיברו על זה. אבל איפה באמת הכסף הגדול שבא מרכישת הפירות והירקות על ידי הציבור? במשבר הפיננסי של 2008 הגיעו מנהלי הבנקים לישיבות החילוץ בוושינגטון עם המטוסים הפרטיים שלהם. חניית המטוסים הפרטיים מעולם לא היתה כה עמוסה, בזמן שהציבור האמריקאי היה נתון לפשיטות רגל ולפיטורים המוניים. לא היה צריך הרבה יותר מזה כדי להבין איפה הכסף הגדול.

ואצלנו? ראיתם חקלאים מיליונרים? עם וילות ענק ובריכות ומרצדסים? אפילו לא עם טסלה. נכון, יש מושבניקים וגם קיבוצים מבוססים, אבל זה בדרך כלל יהיה מעסקים מוצלחים אחרים כמו נדל"ן ותעשייה, לא מחקלאות. וזו תשובה די טובה לשאלה איפה אפשר לחתוך. בנוסף, צריך לזכור שלפעמים יש שנים טובות לחקלאות או הצלחות מקומיות יפות, אבל הסיכון גדול - ויש גם שנים רעות. 

ראיתם חקלאים מיליונרים? עם וילות ענק ובריכות ומרצדסים? צילום: אוהד צויגנברג

הנה עוד כמה גזרות שהאוצר פירסם הלילה.

מאפס ל-200 בשבוע

ואם כבר אנחנו מדברים על עשירים ומתעשרים (ולא פורשי מערכת הבטחון, אם כי גם שם יש כמה מסודרים), הנה שאלה שאני אוהב לשאול כל מרואיין שהתעשר: איך זה משפיע על החיים שלך? אבל בפרקטיקה. הרי פעם העושר היה מגיע מהבית, היית נולד לתוך מעמד עשיר או עני וככה גם מסיים את חיייך. היום, כשהמוביליות הרבה יותר גבוהה, ובעיקר עם הטירוף של האקזיטים, יש לא מעט התעשרות מהירה, ובישראל ההיי-טקיסטית זה בולט במיוחד. מאפס ל-200. פתאום יש לך מיליונים בבנק.

ולכל אדם כזה שמתעשר יש משפחה, יש אחים, חברים, בני דודים. הם נשארו באותה רמת עושר שהיו בעבר, וגם ככה נראים החיים שלהם. מה עושים? איך באים ליומולדת של ילד של חבר כשכולם יודעים שאתה מיליונר? ובדולרים. מה מביאים לחתונה של הבת דודה כדי שלא יגידו, מה זה, הקמצן הזה הביא רק 2,000 שקל. ומי צריך לשלם את החשבון כשהולכים עם החברים לבירה? קורין דגני יצאה לבדוק איך זה עובד אצל כמה מתעשרי היי-טק חדשים. 

מה עוד קורה

1. "מידע פנים", אבל הפעם באמת - רשות ני"ע חוקרת שימוש במידע פנים בבית ההשקעות הוותיק אי.בי.אי. ההערכות הן שזה קשור לעסקה שבה רכש אי.בי.אי מניות של בית ההשקעות המתחרה הלמן אלדובי ב-450 אלף שקל, עסקה שהניבה לו רווח של 120% בחודש. זאת, בשעה שלדירקטורים מאי.בי.אי שכיהנו בדירקטוריון הלמן אלדובי היה לכאורה מידע פנים על הצעות רכש להלמן אלדובי, ובהן הצעות של אלטשולר שחם והפניקס.

2. סופטבנק, המשקיעה הכי גדולה בוויוורק, השקיעה 200 מיליון דולר בסטארט-אפ ישראלי שפיתח מדבקה שעוקבת אחרי תרופות ואוכל - חברת ויליוט, שפיתחה שבב זעיר שניתן להדביק על מוצרים שונים ובעזרתו ללמוד על ההתנהגות שלהם. והנה עוד הצלחת היי-טק מקומית ששווה כבר מיליארדים

מייסדי ויליוט, אלון יחזקאלי (מימין), טל תמיר וירון אלבויםצילום: טיטאן מיתוג/ נמרוד גנישר

3. סין מרעידה את השווקים בעולם, ובעיקר את הבורסות במזרח, שצנחו הבוקר. דפנה מאור עונה על כל השאלות

4. אם עוד לא קראתם את הפוסט הראשון של רן הר נבו שמתאר ברגישות ובכשרון את המורכבות של להיות מהגר - לרצות לחזור וגם להתבאס מזה, זה הזמן

5. מה קורה לשליטה של נתניהו בליכוד? יש דרישה שיינקטו צעדים לאור הידיעה ש"עובדים במינהלת הליכוד עסקו לכאורה בריגול וסיכול פוליטי, הסתה ופייק ניוז נגד בכירים בתנועה"

6. בראיון עם גייל שורש, בכירה לשעבר במוסד, היא הציגה תזה שאפשר להגדירה כתועלתנית, לקידום נשים בצה"ל ובמוקדי קבלת החלטות בכלל. לדבריה, צריך נשים במטכ"ל ולא בסיירת מטכ"ל. לחנה בית הלחמי לקח כמה ימים להרגע מהרעיונות שעלו בראיון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker