פרופיל הרופאים החדשים בישראל צפוי להשתנות דרמטית בשנים הקרובות

בעוד כמה שנים ייבלם זרם הרופאים שלמדו בחו"ל וייפתחו תוכניות לטיפוח סטודנטים ישראלים לרפואה – שיתחייבו לעבוד בפריפריה ■ רק התוכניות ללימודי רפואה לסטודנטים זרים נשארות ללא שינוי – ותופסות מקום של כ-130 ישראלים בשנה

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
מחלקת קורונה שערי צדק
צילום: אמיל סלמן
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

1,946 רופאים ורופאות חדשים נכנסו למערכת הבריאות, מהם – כמו בכל אחת מהשנים האחרונות – רק 40% בוגרי הפקולטות לרפואה בישראל, 10% עולים חדשים, ו-50% בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל. כך עולה מנתונים חדשים שריכז באחרונה המינהל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות והוצגו בכנס כוח אדם ברפואה, שמשרטטים את דמותם של הרופאים החדשים שקיבלו השנה רישיון רפואה.

אבל הנתונים גם מצביעים על בעיה קשה שצפויה להתעורר בשנים הקרובות במערכת הבריאות. מבין 979 הרופאים החדשים שלמדו בחו"ל, שלוש המדינות ש"ייצרו" הכי הרבה רופאים לישראל היו רומניה (228 רישיונות), מולדובה (161) ואוקראינה (108) – יחד מדובר בכמחצית מהרופאים החדשים מחו"ל. אבל שלוש המדינות האלה נפסלו ב"רפורמת יציב".

הרפורמה הגדירה לראשונה מהן המדינות שישראל סבורה כי רמת לימודי הרפואה בהן נמוכה מדי – ולא תסכים לקבל את בוגריהן כרופאים ורופאות. רפורמת יציב נכנסה לתוקף ב-2019 ולא חלה על מי שכבר התחיל את לימודיו עד אותה שנה – ולכן השנים הקרובות הן האחרונות שבהן יאושרו בישראל רופאים שלמדו במדינות האלה, והחל ב-2026 תהיה צניחה חדה במספרם.

במילים אחרות, צפויות במקביל שתי מגמות דרמטיות: מחד גיסא, שדרוג משמעותי ברמת הרופאים החדשים בישראל בעקבות סינון קפדני יותר, ומאידך גיסא – מחסור צפוי ברופאים ורופאות לאור העובדה שכיום חלק גדול מהרופאים החדשים מגיעים מהמדינות האלה.

מהנתונים עולה גם שונות דמוגרפית גדולה בין בוגרי הרפואה בישראל לבוגרי חו"ל. בקרב בוגרי חו"ל יש שיעור גבוה מאוד של ערבים (78% מבוגרי חו"ל, לעומת 11% מבוגרי ישראל), ושיעור גבוה מאוד של גברים (72% מבוגרי חו"ל, לעומת 45% מבוגרי ישראל).

צפוי מחסור ברופאים ורופאות לאור העובדה שכיום חלק גדול מהרופאים החדשים מגיעים מהמדינות בהן רמת הלימודים מוגדרת כנמוכה מדיצילום: הדס פרוש

"אני חייב יותר סטודנטים מהדרום"

נתון קריטי לא פחות שמציג המינהל לתכנון אסטרטגי במשרד הבריאות הוא הפיזור הלא אחיד, מבחינת החלוקה הגיאוגרפית של 770 הרופאים בוגרי רפואה בישראל ב-2021. לפי הנתונים, ישנו ייצוג יתר מהותי לבוגרי רפואה שמגיעים ממחוז תל אביב: בעוד משקל המחוז באוכלוסיית ישראל הוא 16% – משקלם בקרב בוגרי רפואה בישראל מגיע לכ-34%. במחוז הדרום התמונה הפוכה: במחוז גרים 15% מתושבי ישראל – אבל בקרב בוגרי הרפואה בישראל משקל תושבי המחוז הוא רק 7%.

הנתון הזה חשוב לא רק בשל האי־שוויון שהוא משקף בלימודי הרפואה בין פריפריה למרכז – הוא מצביע על בעיה קשה נוספת שמטרידה את מקבלי ההחלטות. העובדה שאין מספיק רופאים שמתגוררים בפריפריה יוצרת קושי אמיתי ומשמעותי לאייש את תקני הרופאים והרופאות בבתי החולים והמרפאות ביישובי הפריפריה.

מחקרים ותצפיות רבים שנערכו בשנים האחרונות כבר הוכיחו כי המנבא החזק ביותר לתעסוקת רופאים בפריפריה הוא שהם מגיעים במקור מהפריפריה – כלומר, גדלו שם לפני שהתקבלו ללימודי הרפואה. לפי מחקר של מכון ברוקדייל למחקר יישומי בשירותי חברה ורווחה, 53% מהסטודנטים לרפואה שהוריהם גרים בדרום ימשיכו להתמחות שם – לעומת 7% מהסטודנטים שהוריהם גרים במרכז.

לפי נתוני משרד הבריאות, כמחצית מתושבי הפריפריה בוגרי רפואה בישראל יתמחו בפריפריה, בהשוואה ל-2%–5% בלבד מאלה שאינם מהפריפריה במקור. עוד נמצא כי השילוב בין מגורים בפריפריה ללימודי רפואה באותו אזור – למשל, תושב הצפון שלמד בצפת או תושבת הדרום שלמדה בבן גוריון – הוא השילוב המנצח שישאיר הכי הרבה רופאים בפריפריה.

"אני חייב יותר סטודנטים ומתמחים שהוריהם גרים בדרום. אחרת, אין עתיד לנגב", אמר לפני חצי שנה ד"ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע.

תחליף מקומי למדינות שנפסלו ברפורמה

זה בדיוק הרקע שהוביל להכרזה השבוע על תוכנית "אילנות". תוכנית צוערים לרפואה בנגב ובגליל, שבמסגרתה יתקבלו 60 סטודנטים חדשים מדי שנה – "צעירים בני המקום או בעלי זיקה משמעותית לפריפריה" – לפקולטות לרפואה בצפת (בר אילן) ובבאר שבע (בן גוריון). המטרה היא להכשירם "להיות הדור הבא של הרופאים המובילים, שיצעידו קדימה את הרפואה בנגב ובגליל" – לצד הסטודנטים שלומדים במסלולים הרגילים.

מדובר בתוכנית מנהיגות, לצד לימודי רפואה. הסטודנטים לרפואה בתוכנית יקבלו מימון מלא של שכר הלימוד, מלגת קיום, ומסלול ייעודי הכולל הכשרה בניהול רפואי, מסע לימודי בחו"ל ומנטורינג אישי ומקצועי. בתמורה, עליהם להתחייב להתגורר בנגב או בגליל במשך כל תקופת הלימודים, ולעבוד כמתמחים ומומחים באזורים אלה במשך שבע שנים מתום הלימודים. התוכנית תתחיל לפעול כבר משנת הלימודים הבאה, והמיונים אליה מתחילים החודש.

לא היה קל להוציא לדרך את תוכנית אילנות – בין השאר בשל סוגיות משפטיות, כמו העדפת תושבי הפריפריה מול עקרון השוויון באקדמיה. באופן כללי, הגדלת בתי הספר לרפואה בישראל תמיד כרוכה במאבקים והתנגדויות, ולא תמיד מטעמים ענייניים. אבל לאור האי־שוויון הקיים בין מרכז לפריפריה, במספר ובאיכות הרופאים, החשיבות של התוכנית עצומה, ויש מקום לשקול את הגדלתה בעתיד.

החשיבות אף מתחדדת ומתחזקת בעקבות רפורמת יציב, מכיוון שרוב הרופאים והרופאות בוגרי הלימודים במדינות שנפסלו, עובדים בפריפריה – והם צפויים להיעלם מהנוף בתוך שנים ספורות.

צוואר הבקבוק "נפתח"

באחרונה ניכר שינוי בכל הקשור להגדלת מספר הרופאים ולשיפור רמתם המקצועית. משרד הבריאות הודיע על כוונתו להגדיל ב-50% את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, וגם ועדה שמינתה המועצה להשכלה גבוהה הצהירה על יעד זהה בתוך ארבע שנים.

בפקולטות לרפואה בישראל טוענים במשך שנים כי צוואר הבקבוק, שמונע את הרחבת בתי הספר לרפואה, הוא השדות הקליניים – כלומר, המחלקות שמלמדות רפואה בבתי החולים. אלא שהנרטיב הזה נסדק בשנה האחרונה, לאחר שבדיקה של משרד הבריאות העלתה כי ניצול השדות הקליניים בישראל רחוק מלהיות מקסימלי, ולאחר שכמה מרכזים רפואיים חתמו הסכמים להכשרה של סטודנטים ישראלים מחו"ל במשמרת שנייה במחלקות בית החולים.

מסתבר שכשיש כסף וכשהוא זורם ביעילות למחלקות המכשירות – יש גם שפע שדות קליניים חדשים.

ורק בעניין אחד, גדול ועקרוני, יש שתיקה רועמת מצד כל הנוגעים בדבר: שלוש התוכניות שמכשירות סטודנטים זרים מצפון אמריקה בפקולטות הישראליות (בתל אביב, בן גוריון והטכניון) – שתופסים מקום של כ-130 סטודנטים ישראלים לרפואה בשנה, ובסיום לימודיהם חוזרים ברובם למדינות המוצא שלהם. על הצורך לבטל את התוכניות האלה ולמלא את הכיסאות בסטודנטים ישראלים, נכתב רבות בעבר, וגם משרד הבריאות התייחס לכך במסמכים רשמיים.

הצורך הזה מתחדד לאור המחסור הצפוי ברופאים ולאור הנתון שלפיו שישה מכל עשרה רופאים חדשים בישראל נאלצים ללמוד רפואה בחו"ל על חשבונם – ומי שמתעקשים ללמוד בישראל נכנסים לסחרור של דרישות קבלה קיצוניות, שנמשך לעתים שנים. במציאות הזאת, העובדה שהתוכניות האלה עדיין פועלות, היא תעודת עניות לכל מי שמעורב בכך, ובוחר לשמר את המצב המעוות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"