מפחידים אותנו שעם בריאות לא משחקים - וגוזלים מאיתנו מיליארדים

לפי נתוני רשות שוק ההון, יש כ-1.8 מיליון פוליסות כפולות בביטוח בריאות ותאונות אישיות בישראל - מה שגורם להוצאה מיותרת של מיליארדי שקלים ■ בחודש שעבר הודיע יו"ר רשות שוק ההון שיטפל בבעיה, אבל יש סימני שאלה רבים לגבי הצלחת המהלך

סמי פרץ
סמי פרץ
יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת. הרפורמה תצליח?
יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת. הרפורמה תצליח?צילום: אוליבייה פיטוסי
סמי פרץ
סמי פרץ

לפני כמה שנים הטרידה אותי בעיה רפואית מסוימת. קבעתי תור למומחה הרלוונטי, ואת שלושת החודשים שחלפו עד שהגיע תורי העברתי בחיפוש מידע בגוגל אודות התופעה הרפואית המטרידה. היה לי מספיק זמן ללמוד על עשרות סיבות אפשריות לתופעה, להילחץ מהן ולקבוע תורים לכמה רופאים נוספים. זה סגר לי את הלו"ז לשנה וחצי. כשהגעתי לרופא, כבר הייתי מצויד במידע שווה ערך לסטודנט שנה ד' לרפואה (התמחות באורתופדיה). כשהסברתי לו מה מטריד אותי, הוא בדק קצת, שאל שאלה או שתיים ואמר: "זה שום דבר רציני. יעבור".

כמומחה אל מומחה לא הסתפקתי בתשובתו. הסברתי לו שקראתי באינטרנט שיכול להיות שזה כך וכך. זה גרם לו להסיט סוף־סוף את עיניו ממסך המחשב, ולתקוע בי מבט זועם: "אוקיי, תמשיך לקרוא באינטרנט, עכשיו אני מבין למה אתה לחוץ", אמר. נפרדנו, לא ממש כידידים.

מאז, כשאני פוגש רופאים אני לא ממהר לנפנף בידע הרפואי האינטרנטי שלי. זה מרגיז אותם. יש הרואים בכך ערעור על סמכותם המקצועית. הם בטח אומרים לעצמם "אני לומד עשר שנים, מטפל באלפי פציינטים — ואלה באים אלי עם הגוגל הזה וחושבים שהם מבינים משהו".

רופאים הם לא אנשי המקצוע היחידים שהאוטוריטה שלהם עומדת למבחן בעקבות מהפכת המידע, אך מצבם טוב יחסית. בריאות היא נושא שאנחנו לא משחקים איתו, וגם אם אנחנו זקוקים למידע, עדיין מקור הסמכות הוא הרופא. זה לא בהכרח כך בתחומים אחרים שבהם חלק מהכוח עבר ללקוחות בזכות מהפכת המידע — בהשוואות מחירים או במערכת החינוך.

הרשת מלאה במידע רפואי הן של מוסדות רפואיים מוסמכים, כמו קופות החולים, והן של גופים עסקיים שמשווקים תרופות, מכשור וטיפולים, ורוצים לקדם את מכירותיהם באמצעות הגברת המודעות לבעיות ובעיקר לפתרונן. היכולת שלנו לזהות היכן מסתיים המידע הרפואי המקצועי והיכן מתחיל האינטרס העסקי, לא תמיד ברורה.

לפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שנערך ב–2020 בקרב 7,249 איש בני 20 ומעלה, 58% מהנשאלים השתמשו באינטרנט לצורך חיפוש מידע בנושאי בריאות. 55% מהגברים ו–61% מהנשים, 62% מהיהודים ו–36% מהערבים. קיימת בולטות גדולה לצעירים עד גיל 44 ולאקדמאים, שמחפשים מידע רפואי באינטרנט. לפי הסקר, 11% מתייעצים ברשתות חברתיות בנושאי בריאות — 8.7% מהגברים ו–14% מהנשים. התייעצות כזו, שלא נעשית עם רופא, קובעים בלמ"ס, עלולה להיות מסוכנת.

הסכנות ברורות: שנסיק מסקנות לא נכונות על סמך מקרים של אחרים שאינם דומים לשלנו או למצבנו, שניכנס ללחץ מיותר או לשאננות. לכן, למרות מהפכת המידע — מקור הסמכות בבריאות הם עדיין הרופאים.

ישראל — שיאנית עולמית של כפלי ביטוח

אבל יש תחום שבו חיפוש ברשת אמור לשפר את הבריאות שלנו — לא הפיזית, הפיננסית. למיליוני ישראלים יש פוליסות ביטוח בריאות, שהם רוכשים דרך קופות החולים או חברות הביטוח. לרבים מהם יש יותר מפוליסה אחת. זה יוצר מצב של כפל ביטוח, שבו אנחנו משלמים כסף מיותר על מוצר שנקבל במקרה הטוב (או הרע) רק פעם אחת. זה קורה הודות לשיווק אגרסיבי של פוליסות ביטוח בריאות על ידי קופות החולים וחברות הביטוח, וזה עולה ללקוחות במיליארדי שקלים מיותרים.

המבוטחים לא מבטלים את הפוליסות הכפולות, משום שהם לא יודעים מהו שיעור החפיפה בין הפוליסות שלהם, ולא רוצים להסתכן בוויתור על כיסוי ביטוחי, כי עם הבריאות לא משחקים. החברות יודעות לנצל את החשש הזה — כפי שקורה עם רוב מוצרי ההפחדה — כדי לדחוף למבוטחים עוד ועוד ביטוחים שהם לא צריכים.

זהו כשל שוק שאליו נדרשו גם רשות התחרות וגם רשות שוק ההון והפיקוח על הביטוח. גם משרד הבריאות עסק בכך לפני כמה שנים, ואף תיכנן להקים אתר שיאפשר בדיקה מהירה של כפל הביטוח כדי לחסוך למבוטחים כסף. זה לא קרה, ועדיין תופעת כפל הביטוח קיימת — ומציבה את ישראל כשיאנית עולמית של כפלי ביטוח.

אז אחרי כמה וכמה ניסיונות לטפל בבעיה, הודיע בחודש שעבר יו"ר רשות שוק ההון, משה ברקת, על רפורמה בביטוח הבריאות שתטפל, בין השאר, בכשל של כפל הביטוח. הרפורמה מחייבת את חברות הביטוח לוודא שהן לא מוכרות למבוטחים רכיבי ביטוח שכבר יש להם, וששיעור החפיפה המקסימלי בין סעיפי הכיסוי לא יעלה על 10%. הדרך לעמוד בדרישה כזו היא באמצעות גיבוש פוליסות ביטוח בריאות אחידות, שיכללו כיסוי להשתלות, לניתוחים ולתרופות שאינן בסל הבריאות. על הסוכנים והמשווקים תוטל חובה לשווק את הפוליסה האחידה.

צעירים בתל אביב. לא משחקים עם בריאות - ושיאני העולם בכפל ביטוחים

ההיגיון ברור: ללא האחדה של הפוליסות, לא ניתן לבצע השוואות ביניהן, לא מבחינת היקפי הכיסוי ולא מהיבט העלות. החברות עדיין יוכלו להציע פוליסות עם כיסויים נוספים, אך זו תהיה שכבה ביטוחית מעל הפוליסה האחידה הבסיסית.

יש סימני שאלה לגבי הצלחת המהלך, כי לחברות הביטוח יש מיומנות גבוהה ביצירת מורכבויות וסיבוך שיקשו על הלקוחות להבין מה בדיוק יש להם. מה גם שהרפורמה מכוונת בעיקר למוצרים שיימכרו מעתה ואילך, ולא למלאי הפוליסות הקיים. כדי שהמהלך יצליח, נדרש מימוש של הרעיון להשוואות מהירות באינטרנט של פוליסות הביטוח הקיימות — הזנה של פרטי הפוליסות של המבוטח — וקבלת תשובה מהירה לגבי היקף הכפילויות.

בחודש הבא מתכוונת רשות שוק ההון לבצע פיילוט שיאפשר השוואות מהירות שכאלה באתר ייעודי, ואם זה יצליח, הוא יושק בתחילת 2022. זהו תנאי הכרחי להצלחת הרפורמה וליצירת אפשרות לטפל בכפל ביטוח גם על המלאי הקיים.

שפע המידע הרפואי המצוי ברשת עומד בסתירה למידע המוגבל הקיים ברשת לגבי כפלי הביטוח, שיש למאות אלפי ישראלים. על פי נתוני רשות שוק ההון, יש כ–1.8 מיליון פוליסות כפולות בביטוח בריאות ותאונות אישיות. זה גורם להוצאה מיותרת של מיליארדי שקלים. לפני שלוש שנים הוצג בכנסת מחקר המעריך את עלות הפוליסות הכפולות ב–3.5 מיליארד שקל. זה סכום עצום שיכול להיחסך, או להיות מופנה בצורה חכמה יותר לחיזוק מערכת הבריאות.

נ.ב

אחד הדגלים שהממשלה החדשה מנסה להניף מיום הקמתה הוא צמצום הרגולציה. כמה מהשרים הפכו משום מה את הרגולטורים לאויבי הציבור, בזמן שזה בדיוק ההפך. לשיטתם של אלה הרוצים בצמצום הרגולציה, רשות שוק ההון לא צריכה להתערב בתופעת כפל הביטוח, להניח למבוטחים לטפל בזה בעצמם, בבחינת "ייזהר הקונה".

זהו חוסר אחריות וגם בזבוז עצום של משאבים, שיכולים להיות מופנים לצריכה בתחומים אחרים. פוליטיקאים אחראים צריכים להנחות את הרגולטורים לעשות הכל כדי לצמצם את יוקר המחיה, ולא לרפות את ידיהם ולטעון שהם מכבידים על העסקים. תופעת כפל הביטוח היא גידול פרא שצמח דווקא בגלל רגולציה רופסת מדי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"