"כשההוצאה הממשלתית כל כך נמוכה - הרפואה הפרטית מצילה את הציבורית"

שבועות לפני שמונתה למנכ"לית קופת החולים מכבי — אחד התפקידים הבכירים ביותר במערכת הבריאות ובשירות הציבורי בישראל — על סיגל דדון לוי, 51, הוטלה משימת חייה: ניהול מבצע החיסונים נגד קורונה במכבי. זה לא הוגדר אודישן או בחינה לקראת התפקיד הבכיר ביותר, אבל אין ספק שלכישלון או הצלחה במבצע היתה השפעה מכרעת על סיכוייה להתמנות לתפקיד. הסוף ידוע: המבצע הוכתר בהצלחה גדולה, מכבי רשמה שיעורי התחסנות מרשימים ביותר, ודדון לוי גברה על מתחריה והחלה בתפקידה בתחילת החודש.

"הקורונה בכלל ומבצע החיסונים בפרט הם אירועים ניהוליים ולא רפואיים", היא אומרת בראיון ראשון ל–TheMarker. "ההיבטים הרפואיים אמנם קיימים, אבל הם אינם האתגר, אלא ההיערכות, התפעול וגיוס העובדים. מבצע החיסונים היה דוגמה מצוינת להליך שזמן ההיערכות אליו היה ממש אפסי: בפרק זמן של פחות משבועיים היינו צריכים להיערך לפתיחת יותר מ–100 מתחמים, שכולם אינם חלק מהמתקנים שלנו; למצוא נקודות חיסון מתאימות; לרכוש מבנים מתקפלים ואוהלים; לרכוש המון ציוד רפואי; לגייס 1,400 מחסנים בפרק זמן קצר ביותר ולהדריך אותם; וכמובן לבנות תוכנית הפעלה לכל המערך.

"אבל זה רק חלק קטן בהתמודדות של שנה וחצי. קופות החולים נמצאות בחזית הטיפול במגפה גם במערכי הדיגום: נכון להיום, ביצענו בקופות יותר מ–3 מיליון בדיקות קורונה, ובימים אלה אנחנו בשיא של יותר מ–30 אלף בדיקות ביום. מבצע החיסונים נמשך ללא הפסקה כבר חודשים ארוכים, והקופות ליוו 98% מחולי הקורונה — כרבע מיליון חולים רק במכבי".

איך הצוותים עומדים בעומס?

"אנחנו נמצאים כרגע בנקודה שבה הצוותים, השדרה הניהולית ועובדי המִנהל נמצאים ממש על הקצה. כבר שנה וחצי הם עובדים כמעט 7 ימים בשבוע סביב הקורונה, לצד הטיפול בשגרה העמוסה של טיפול בחולים, ובהם קשישים וחולים כרוניים. יש תחושה של עומס ושחיקה גדולים מאוד, ושמשהו צריך לקרות כדי לשנות את זה".

מה צריך לקרות?

"צריכה לחלחל ההבנה שקופות החולים, לא פחות מבתי החולים, הן הגורם המרכזי שנושא על גבו את הקורונה, ושצריך לחזק משמעותית את הטיפול בקהילה. בטווח המיידי צריך לתת לקופות החולים 150 מיליון שקל, במבחן תמיכה שיאפשר להן לגייס עוד עובדי מעבדה, אחים ואחיות ורופאים ורופאות. נוסף על כך, צריך להגדיל משמעותית את בסיס התקציב של הקופות".

אבל בתקציב האחרון יש תיקון מסוים בתקציב הקופות, אף שהממשלה בחרה לתעדף פנסיות תקציביות על פני נושאים אחרים.

"התיקון מבורך, אבל רחוק מלהספיק. בסוף, הכל מסתכם בתעדוף הלאומי. הקורונה המחישה בבירור את הבעיה האמיתית בתקצוב מערכת הבריאות בישראל. ההוצאה הלאומית נמוכה משמעותית לעומת ממוצע ה–OECD — כ–3,000 דולר לאדם בישראל לעומת 6,000 בממוצע ה–OECD, והרבה יותר מכך בארה"ב. זאת, אף שתוחלת החיים פה היא מהגבוהות בעולם והעלייה בהוצאות הטיפול דרמטית. האוכלוסיה גדלה ומזדקנת בקצב גבוה הרבה יותר מהגידול בתקציב שלנו — פער שמוערך ביותר מ–10 מיליארד שקל. זאת שחיקה מכוונת בין התקציב לצרכים, שגורמת להתייעלות עד רמה של הרעבה".

למרות ההוצאה הנמוכה, התוצאות מבחינת תוחלת החיים, למשל, מרשימות מאוד. אולי ההתייעלות דווקא רצויה?

"יש משמעויות קשות להוצאה הנמוכה, כמו מחסור חמור במיטות אשפוז וברופאים ורופאות. יש פה חוליים קשים מאוד שלא נותנים להם מענה. נכון שלצד זאת, לפי מדד בלומברג, מערכת הבריאות בישראל היא מהטובות בעולם באיכות הטיפול, וזה קורה כי יש כאן קהילה (קופות חולים; ר"ל) חזקה שאינה קיימת בשום מקום בעולם, ובזכות התחרות. יתרון נוסף הוא התמהיל והאיזון המיוחד בישראל בין רפואה ציבורית לפרטית. מי שאינו מבין, חושב שהרפואה הפרטית בעייתית, אבל במדינה שההוצאה הציבורית לבריאות בה כה נמוכה, הרפואה הפרטית מצילה את הציבורית".

בתור מנכ"לית של אחד הגופים הציבוריים הגדולים במערכת הבריאות, די מוזר שחשוב לך להלל את הרפואה הפרטית, שאמורה להיות המתחרה שלך.

"יש דבר פשוט שלא מבינים. ניקח לדוגמה את אסותא (רשת בתי החולים הפרטית שבבעלות מכבי; ר"ל). יותר מ–80% מפעילות בתי החולים של אסותא היא בטופס 17, במימון הקופה והסל. החלק הפרטי קטן מאוד — 20% בלבד — אבל הוא שמאפשר לבתי החולים לבצע את אותם 80%, לכל תושבי ישראל, במימון ציבורי. זמני ההמתנה בישראל לניתוחים קטנים כמו כפתורים, שקדים וקטרקט ממושכים מאוד במערכת הציבורית, כי לבתי החולים לא כדאי לבצע אותם. מי שמבצע אותם הם בתי החולים הפרטיים".

אם כן, את מתנגדת להיטל המתוכנן על ביטוחי הבריאות הפרטיים והמשלימים, שמטרתו "לפצות" את המערכת הציבורית על גריפת השמנת בידי הרפואה הפרטית.

"אנחנו מתנגדים להיטל, כי חשוב לשמר את האיזון בין שתי המערכות, ולפני שמקבלים החלטה צריך לראות איך זה משפיע על המטופלים. אני נגד היטל, משום שמה שיקרה הוא שהמטופלים שצריכים את אותן פעולות לא יקבלו אותן, והתורים יתארכו".

למה ברור שההיטל יגולגל לצרכן? לחברות הביטוח הפרטיות שולי רווח אדירים בתחום הבריאות. יתכבדו ויספגו את ההיטל.

"לחברות הביטוח מטרות עסקיות: הקופות עסוקות במימוש זכויות המטופלים והחברות עסוקות בשורת הרווח. ההיטל יגרום לחברות הביטוח להקשות על המטופלים לממש את הפוליסות שלהם, ויביא אותם לממש את הביטוח המשלים בקופות. התוצאה תהיה שהמבוטחים ישלמו על ביטוחים פרטיים, לא יממשו את זכויותיהם, הרווח של החברות יעלה וההוצאה הציבורית תגדל. היום אנחנו באיזון עדין שיוצר מצב שאסור לפגוע בו".

"כמעט בכל תחום יש מחסור ברופאים"

אחד הפרויקטים הגדולים של מכבי בעשור האחרון הוא הקמת אסותא אשדוד — בית חולים ציבורי בבעלות הקופה שנפתח ב–2017, ושלמרות התנגדות ארוכת שנים להקמתו בטענה שהוא מיותר, קורס כבר כיום מעומס המטופלים, וגם נמצא בגירעון של כ–150 מיליון שקל. למרות הגירעון, דדון לוי מסמנת יעד ברור לגבי עתידו של בית החולים: הכפלת מספר המיטות בו מ–300 ל–600.

"יש מצוקה אמיתית בתחום מיטות האשפוז — הממוצע בישראל הוא 3 מיטות ל–1,000 נפש בלבד — וכדי לפתור זאת צריך לפעול מיד", אומרת דדון לוי. "בממשלה מדברים על הקמת שני בתי חולים חדשים, אבל גם אם יוקם בית חולים נוסף זו הוצאה של מיליארדי שקלים, ואולי בעוד עשור הוא יהיה מוכן. יש גם צרכים מיידיים והקמת בית חולים חדש אינה הפתרון עבורם. אנחנו מציעים להקים מגדל נוסף באסותא אשדוד, שיכפיל את בית החולים תוך ארבע שנים בלבד ובעלות של מיליארד שקל. אנחנו מציעים למדינה שותפות בעלות הקמת המגדל, אבל כרגע המדינה מוכנה לתת סכום זעום שלא יאפשר לנו להקים את המגדל".

• אם ישראל לא תפעל מהר — כבר בעוד שלוש שנים ייווצר מחסור ברופאים
• הפתרון למחסור ברופאים? היוזמה שתחזיר סטודנטים מחו"ל — ישירות למחלקות
• הזקנה כבר לא שוכבת במסדרון - היא נמצאת במיון בלי לדעת מתי תצא ממנו
• מנכ"לית חדשה לקופת החולים מכבי: סיגל דדון-לוי

מפתיע שהפתרון שאתם מציעים הוא הוספת מיטות אשפוז ולא השקעה באשפוז ביתי, דבר שהקופות פועלות ליישומו זה שנים.

"זה אינו סותר. אנחנו רוצים מאוד לקדם גם את האשפוז הביתי — כל העולם עובר לטיפול בית, ואנחנו מאמינים שמה שאינו חייב להתבצע בבית חולים צריך להיעשות בבית. היוזמה לטפל בחולים במצב בינוני וקשה בביתם הגיעה מהקופות, מהבנה אמיתית שהרחבת האשפוז הביתי יכולה להגן על בתי החולים מקריסה ולמנוע את הסגר הבא".

עם יד על הלב, אין פה סיכון לחולים קשה? הרי ידוע שמצב החולים בקורונה עלול להידרדר במהירות רבה.

"במכבי מטופלים 10–15 חולים קשה בבית עוד לפני שהוחלט על השינוי. עד היום, המדיניות הזאת חלה על מטופלים שמסרבים להתפנות לבית חולים, ושסיכוייהם להידרדר נמוכים. יש פרוטוקול למקרה של הידרדרות, כולל אמבולנס שיכול לפנות מיד לבית חולים. חייב להיות מרחק סביר מבית החולים, ובן משפחה זמין.

"זה לא מתאים לכולם, אבל מי שמתאים לכך, מקבל טיפול טוב מאוד ויש פה מצב של win–win לכל המערכת. כל קופות החולים יחד יכולות להוסיף יותר מ–1000 מיטות אשפוז לחולים קשה — זאת העוצמה של הקהילה. זאת מהפכה שצריך לעשות אותה ולהעלות בעוצמות ובמספרים".

הקורונה תירשם כפריצת הדרך של האשפוז הביתי בישראל?

"האשפוז הביתי הוא מגמה שקשה לעצור, אבל כדי למנפה נדרשת שותפות של כל הגורמים במערכת, שעד עכשיו משכו לכיוונים שונים. משרד הבריאות תמך מצד אחד, ומצד שני לא הוביל רפורמה מול בתי החולים; בתי החולים היו סקפטיים לגבי השאלה אם זה פוגע בהם. המהלך שנעשה עכשיו הוא שותפות — אנחנו עם איכילוב, תל השומר ורמב"ם — שעשויה לגרום למערכת להבין שהאשפוז הביתי יכול לפתור את מצוקת מיטות האשפוז. רפורמת האשפוז הביתי, לצד הגדלת המספר של מיטות האשפוז באשדוד, יכולים לתת מענה משמעותי בשנים הקרובות. הפתרונות חייבים להיות בזמן הקרוב".

האם למדינת ישראל יש מספיק רופאים ורופאות כדי להפעיל את כל התוכניות היפות והחשובות האלה? כבר היום יש תורים של חודשים לחלק מתחומי הרפואה, והמחסור רק צפוי להחריף.

"זאת אחת מבעיות הליבה של מערכת הבריאות. שיעור הרופאים בישראל נמוך, והוא ילך ויירד בשנים הקרובות. כיום, 60% מהרופאים בישראל מגיעים מחו"ל. המחסור הזה צפוי להפוך לאקוטי יותר, כי גם הרופאים והרופאות הקיימים מזדקנים — 50% מהם בני 55 ומעלה. יש פער עצום בין הביקוש ללימודי רפואה לבין מספר המקומות בפקולטות, ואם זה לא ייפתר הולכים למשבר חמור מאוד".

איך זה משפיע על מכבי?

"כמעט בכל תחום יש מחסור, ויש תחומים שבהם קיים מחסור אקוטי, כמו רופאי כאב, נוירולוגים, אנדוקרינולוגים ורופאות נשים. יש תחומים שכמעט בלתי־אפשרי למצוא בהם רופאים. זה משאב במחסור שכולם נלחמים עליו — גם בתי החולים וגם הקהילה.

"אנחנו מתקשים מאוד לגייס רופאות נשים. זה אחד התחומים שצריך לעודד, אפילו על ידי מענקי לימודים מיוחדים. עכשיו יש החלטה לתת לבתי החולים 1,500 תקנים נוספים בגלל הקורונה, וצריך להבין שזה יבוא על חשבון הקהילה. הרי אין תוספת רופאים למערכת, אלא רק תוספת תקנים, אז נצטרך לריב על כל רופאה, וגם השכר יעלה עוד ועוד".

למה כל כך הרבה שנים מדברים על המחסור וכל כך מעט נעשה? ייתכן שיש גורמים שזה נוח להם?

"יש רופאים שחוששים שאם נכשיר הרבה רופאים השוק יוצף ותהיה זילות של המקצוע, אבל אנחנו כל כך רחוקים משם, וצריך לתת מענה ראוי לצורכי האוכלוסייה. אסור לתת מקום לגורמים שרוצים לשמור על המחסור הזה, שיש לו יתרונות עבורם, כי כשיש מחסור, משלמים הרבה כסף. ברגע שהמחסור יטופל, רופאים יוכלו לעבוד פחות. אולי הם גם ירוויחו פחות, אבל זה הדבר הנכון ביותר ברמה הציבורית. חייבים לתת פתרונות לבעיות האלה היום".

אם דיברנו על תחרות על כל רופא ורופאה, מכבי אמנם מובילה בתחרות בין הקופות מבחינת מספר המבוטחים, אבל יש גם הרבה טענות על כך שהתחרות יצאה מפרופורציות וחורגת מאוד ממטרות החוק המקוריות.

"הייתי ראש אגף שירות ושיווק, ואני מכירה את העולם הזה מצוין. התחרות היא עיקרון בסיסי בכלכלת שוק כי היא מאפשרת חופש בחירה. הנהנים הם המטופלים וכשאין תחרות, אין תמריץ אמיתי לשפר שירות — ברור שלא היינו משקיעים באזורים מרוחקים לולא היתה שם תחרות ערה על כל מבוטח. תקנות השיווק של הקופות נחקקו לפני 26 שנה וכבר אינן רלוונטיות. במשך זמן רב ביקשנו שתקום ועדה שתנהל דיון מסודר עם קופות החולים ותגדיר מהי פעילות תקינה. צריך לקיים איתנו דיאלוג".

השקעה בשירות ובתשתיות בפריפריה היא מבורכת. אבל חוגי שחייה ורכיבה לילדים על חשבון הביטוח המשלים? לשם צריכים ללכת כספי המבוטחים?

"בנקודה הזאת אנחנו מסכימות. אני נגד שיעורי שחייה, ושמחתי שמשרד הבריאות הורה להפסיק אותם. לגבי רכיבה על סוסים — עבור חלק גדול מהמטופלים זהו טיפול רגשי, אך לא מעט משתמשים בזה כחוג. ולכן אם הרגולטור יחליט שצריך להוריד שירותים כאלה מהביטוח המשלים ולהכניס דברים אחרים, זה בסדר, כפי שקרה בעבר עם הסרת שיער בלייזר".

כאישה הראשונה בתפקיד מנכ"ל מכבי, את מגיעה עם אג'נדה פמיניסטית של קידום נשים?

"מכבי היא ארגון ששיעור הנשים בו גבוה מאוד, בעיקר בשדרת הניהול הבכירה, וזה חלק מהאג'נדה של המנכ"ל הקודם, רן סער, שהאמין מאוד בנשים וקידם אותן, קודם כל בזכות יכולותיהן.

"עם זאת, הבחירה בי — וגם בסיגל רגב, מנכ"לית מאוחדת — נבעה מהישגינו ולא מהמגדר, וכך אני מאמינה שצריך לפעול. צריך לקדם אנשים על בסיס יכולות ומוטיבציה, ואם האדם המתאים הוא אישה — זה בונוס. אם אני מסתכלת מחוץ למכבי ורואה מה קורה במקומות אחרים, זה לא מעודד — לא בכנסת, לא בממשלה, ולא בדירקטוריונים".