"מערכת הבריאות לא קורסת - היא מורדמת, מונשמת ומצבה יציב"

אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, הצביע על תחלואי מערכת הבריאות לתפיסתו ועל הדרכים לתיקונן. בדבריו ניסה דפס לנפץ תפיסות נפוצות על מערכת הבריאות וטענות משרד הבריאות – למול ההכרות שלו עם מצב מערכת הבריאות. "יש את מה מספרים לכם על מערכת הבריאות ויש את המצב האמיתי. אם מספרים לכם שב-1 לינואר 2017 יהיה ביטוח סיעודי – אל תאמינו", התריע דפס בפתח דבריו בוועידת הבריאות של TheMarker.

"אומרים שבישראל ההוצאה לנפש על בריאות נמוכה ביחס לעולם, והסיבה לכך היא הגיל הצעיר של המדינה ולפיכך האוכלוסיה צעירה מפחיתה מההוצאה. אבל, שיעור הגדילה בקשישים בישראל הוא מהגבוהים בעולם", התריע דפס. "בעוד שבאירופה קצב הגדילה הוא של 2%, במדינת ישראל הגידול במספר הקשישים הוא 8%. הם דורשים הרבה מאוד טיפולים סיעודיים וגריאטריים והאמת היא שאנחנו צועדים בצעדי ענק לקראת חוסר עצום, ואיש במערכת הבריאות לא נערך לעניין הזה. האוכלוסייה הופכת חולה יותר ויותר ומבוגרת יותר".

דפס התייחס לתקצוב מערכת הבריאות ולחוסר מתמשך בתקציבים למשרד. "אומרים שחסרים 8 מיליארד שקל בתקציב הבריאות ושכלכלת ישראל לא יכולה לתמוך במערכת הבריאות אבל תקציב המדינה הוא 350 מיליארד שקל, וכל שנה אנחנו רואים את המסחרה בעניין חלוקת תקציב המדינה. איך ייתכן שיש עודפים של מאות מיליוני שקלים מדי שנה בכל מיני משרדים, אבל רק מערכת הבריאות מנצלת את התקציבים עד הסוף ונשארת ללא כסף? את עודפי התקציבים שנותרים מחזירים למדינה ומסדירים את היתרה לפי הסכמים קואלציונים – ומשרד הבריאות נשאר בגירעון מתמיד. קל להגיד שאנחנו מתהלים ביעילות אבל אין לנו כמעט ברירה".

דפס התייחס להגדרות הלקויות, לטענתו, של משרד הבריאות בנסיונות להגדיל את התקציבים בפריפריה. "אומרים שמטפלים באי שוויון בין היתר על ידי תקצוב יותר בקפיטציה של הפריפריה. קפיטציה היא חלוקת תקציבים לקופות החולים. מה שלא מספרים הוא שנוספו רק 160 מיליון שקל לכל הקופות והגדירו 1.13 מיליון תושבי פריפריה. במדינת ישראל 8 וחצי מיליון תושבים ורק 1.3 מיליון תושבים הם פריפריה. זה כלום.

"באר שבע למשל, אם לא ידעתם, היא כבר לא פריפריה. המשמעות היא שהתוספת הזאת היא בעצם רק 146 שקל לכל תושב, וזה אחרי שבאר שבע לפי ההגדרה לא נכנסת להגדרת המדינה לפריפריה. בסורוקה הקמה של מבנה חדש עולה 500 מיליון שקל ותחזוק שלו וההפעלה עולה כמה עשרות מיליונים - אבל משרד הבריאות מתקצב את הפריפריה רק ב-160 מיליון שקל".

לטענת דפס, אורך התורים - סוגייה שהטרידה מאוד את הציבור והביאה להחלטה של משרד הבריאות להשקיע 3.1 מיליארד שקל, מבטא פער בין ההבטחה לבין המימוש של הבטחות המשרד בפועל. "שקל אחד לא הגיע עד היום. שום דבר לא הגיע עד הרגע הזה. כנראה הרכבת יצאה אבל מעולם לא הגיעה ליעדה והתורים עדיין ארוכים. נקווה שב-2017 תתממש ההבטחה. וגם כאן – נשאלת השאלה האם זה מספיק? המשמעות הפרקטית של התקציב הזה אומרת שכל בית חולים בארץ מקבל 20-10 מיליון שקל כדי לטפל באורך התורים - זו לא המסה המתאימה ולא ההיקף האמיתי שישנה את המצב בבתי החולים".

דפס טוען כי הגידול בתקציב הבריאות מבורך אך אינו משקף את התשומות והדרישות הגדלות מקופות החולים. "פסיכיאטריה למשל נכנסה תחת משימות ותקצוב קופות החולים וככה נוצר מצג בו לכאורה מוסיפים כסף, אבל גם התפקידים של הקופות גדלים. נוצר מצב בו יש שחיקה של עצומה במערכת, של 18% לנפש".

דפס ביקר את התנהלות השיטה בה מנהל משרד הבריאות משא ומתן מול חברות התרופות על סל התרופות. "אומרים שתרופות חדשות הן מוצר יקר והמחיר שלהן גבוה ואין מה לעשות עם זה. מה שלא מספרים הוא שתרופות רבות מוגשות לסל במחיר מסוים ואחרי משא ומתן יורדות למחיר אחר. כיום רוב התרופות שנכנסות לסל נכנסות במחיר גבוה מדי.

"אנחנו רואים שכשמדינת הלאום מנהלת מו"מ מול חברת האם – המחיר יורד. אם נכניס תרופות במחיר הגון, נוכל להכניס הרבה יותר באותו הכסף מאשר מעט בהרבה כסף. לא צריך לפחד לשאת ולתת עם חברות התרופות. הדבר לא יגרום לחברות להיבהל ולברוח. בדקתי אתמול 2 חברות תרופות והרווח הנטו הנקי שלהם בסדרי גודל של 19-18 מיליון דולר, אחרי הוצאות פיתוח וכו'.

"כולם אומרים שמערכת הבריאות קורסת ושמצבה לא טוב. היא לא קורסת. היא מורדמת. מורדמת, מונשמת ומצבה יציב. אז מה צריך לעשות? המדינה צריכה להתעורר – הצרכים השתנו והגיע הזמן לפעול. אני פונה לבכירי מערכת הבריאות ואומר: תנו מקדמי תקציבים משמעותיים לפריפריה. לא נוכל לתקן ללא משאבים. צריך להקצות תקציב לקיצור תורים לא כפרויקט אלא כחלק מהתקצוב הבסיסי. התורים לא יעלמו עוד 4 שנים. צריך שיהיה מו"מ עם חברות האם לייצור תרופות תחת איום. יש להגדיל את ההיצע. בעניין הזדקנות האוכלוסיה - יש להעלות ב-0.2% לשנה את ההשקעה מתמ"ג לאורך 5 שנים".