"ההיטל על ביטוחי בריאות משלימים ופרטיים - מילה מכובסת למס חדש"

בקופות החולים ובחברות הביטוח יוצאים לקרב נגד כוונת הממשלה לקבוע היטל על ביטוחי הבריאות, שאמור לממן את התוספת לסל התרופות - ויעלה להן מאות מיליוני שקלים בשנה ■ מנכ"ל מכבי: "זהו מס רגרסיבי, שיפגע באוכלוסיות החלשות ובקשישים" ■ האוצר: "ההיטל פרוגרסיבי"

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אלי דפס
אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כלליתצילום: אייל טואג
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

ההיטל על ביטוחי הבריאות המשלימים והמסחריים שנכלל בחוק ההסדרים, ואמור לממן חלק מהתוספת לסל הבריאות, מעורר סערה במערכת הבריאות בכלל, ובקופות החולים בפרט. ההיטל, בשיעור 3% בשנה הראשונה, 6% בשנה השנייה ו–9% בשנה השלישית, אמור לחול על הכנסות הביטוחים המשלימים של קופות החולים וכן על הכנסות ביטוחי הבריאות המסחריים.

ההיטל נועד לממן תוספת של כ–250 מיליון שקל בשנה לסל התרופות — מעבר לתוספת לסל בסך 300 מיליון שקל שהמדינה משקיעה. נכון להיום, הביטוחים המשלימים מאוזנים מבחינה תקציבית, ואין בהם רווחים. הקופות אמורות לממן את ההיטל על ידי הפחתת שירותים מהפוליסות של הביטוח המשלים, ולא על ידי העלאת פרמיות.

"כששמעתי על ההיטל נחרדתי. זו תוכנית הזויה", אומר מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, רן סער. לדבריו, "עשו על ליצמן סיבוב. אני לא בטוח שליצמן וכחלון מבינים עד הסוף את התוכנית. יש פה מס רגרסיבי על האזרחים. במקום לקחת 250 מיליון שקל מתקציב המדינה, סכום שהמדינה יודעת להביא, אומרים ניקח מהשב"נים (הביטוחים המשלימים; רל"ג)".

לדברי סער, הפגיעה תורגש באופן ברור: "3% בשנה הראשונה הם 50 מיליון. כדי לממן 30 מיליון נוריד, למשל, את שירותי האופטיקה, שמשמעותם משקפיים כמעט חינם לילדים. צריך עוד 20 מיליון שקל — אז נפסיק תרומת ביצית מחו"ל (5 מיליון שקל), נפחית בזכאות לטיפולי התפתחות הילד (עוד 15 מיליון שקל) והגענו ל–50 מיליון". לטענתו, "בשנה השנייה נצטרך להוריד עוד 50 מיליון שקל. אז נוריד את כל שירותי הרפואה המשלימה, שעולים לנו היום 45 מיליון שקל בשנה. זה אולי נשמע זניח, אבל הרפואה המשלימה נותנת מזור להרבה מטופלים, למשל מטופלי כאב, ואם היא לא תהיה בביטוח המשלים זה יגדיל את העומסים על תחומים כמו אורתופדיה ופיזיותרפיה בקופות. בנוסף, במכבי מועסקים 660 אנשים, ובכל הקופות יחד קרוב ל–2,000 מטפלים ברפואה משלימה — והם יפוטרו".

דיון בוועדת סל התרופות. לא כל התרופות שעשויות להיחשב מצילות חיים נכנסו לסלצילום: מוטי מילרוד

"ההיטל זו מלה מכובסת למס", אומר מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס. "יש פה סוגיה אתית של לקחת כסף שאנשים השקיעו באופן וולונטרי מכספם הפרטי לביטוח, ולקחת חלק ממנו לטובת כלל הציבור. לפי אותו היגיון, למה שלא יקחו מביטוחי הדירה היטל, ומהכסף הזה יתנו לציבור משהו אחר?", הוא תוהה.

דפס מוסיף כי "יש הבדל עצום בין תוכניות הביטוח המשלים לביטוחים המסחריים. בביטוחים המסחריים שולי הרווח גבוהים מאוד — ההחזרים שם לא מגיעים ל–50% מהפרמיות, לעומת כ–90% החזרים בביטוח המשלים. לא ברור למה צריך לנגוס בשניהם באותה מידה".

ואכן, לחברות הביטוח הפרטיות בניגוד לביטוחים המשלימים יש רווחים נאים בתחום ביטוחי הפרט, שם מגיע שיעור ההחזר לפחות מ–50%. השקט מכיוון חברות הביטוח מטעה: הן פועלות מאחורי הקלעים בניסיון לבטל את ההיטל, וחלקן נעזרות בלוביסטים שפועלים בנחישות מול חברי הכנסת נגד רעיון ההיטל על החברות.

בנוסף, מקורות בממשלה מדווחים כי אנשי פרסום ויח"צ מטעם חברות הביטוח המסחריות פועלים מול העיתונות החרדית בניסיון להשפיע דרכה על ליצמן. בקופות החולים חוששים כי בסופו של דבר ההיטל יושת עליהן בלבד.

לפי חישוב שנערך בקופות החולים, ההיטל שייגבה אמור להכניס לקופת המדינה הרבה מאוד כסף: כך, למשל, ב–2019, שבה ההיטל יגיע לשיא של 9% מהכנסות הביטוחים, ההכנסות מההיטל אמורות לעבור את סך 650 מיליון השקלים.

פרופ' בן־נון: "הנטל ייפול על הקשישים"

ליצמן בוועדת הכספיםצילום: מיכל פתאל

לא רק בקופות החולים מתנגדים להיטל, אלא גם חלק מהבכירים במשרד הבריאות עצמו, שחתום על המהלך. "זה אסון", אומר לנו בכיר במשרד. "מה שעושים פה זה לקחת מס עקיף ורגרסיבי מהציבור. כל הזמן הממשלה אומרת שהיא לא מעלה מסים — אבל זה מס לכל דבר". לדברי הבכיר, "ל–60% ממקבלי הבטחת הכנסה מעל גיל 65 יש ביטוח משלים, לא כי הם עשירים, אלא כי יש דברים שלא נמצאים בסל והם מרגישים צורך לקבל, והם לא היו מקבלים אותם דרך שום ביטוח פרטי שיש בו חיתום והחרגה (בדיקת מצב רפואי קודם; רל"ג). הקבוצה שמשלמת הכי הרבה בפרמיה הם הקשישים. המשמעות היא שהם ישלמו את המס הזה".

לדברי פרופ' גבי בן־נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות אוניברסיטת בן גוריון, "ההיטל מנוגד לעקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, משום שמכניסים לסל התרופות זכאות לתרופות חדשות, אבל מתנים אותה במימוש של הכנסות מהיטל — בעוד שבחוק אין שום התניה כזאת". לדבריו, "מדובר במיסוי רגרסיבי לפי גיל, כשעיקר הנטל ייפול על קשישים. יש פה חוסר עקביות של משרד האוצר במדיניות המסים שלו: מצד אחד מוריד מס הכנסה ומצד שני מעלה מס רגרסיבי. זו עבודה בעיניים".

"אני משוכנע היום שהאוצר עשה סיבוב על מערכת הבריאות", מסכם סער. "להביא 250 מיליון שקל לתרופות מצילות חיים על הגב של הביטוח המשלים — זה לפגוע באוכלוסיות היותר חלשות".

בכיר במשרד האוצר: 
"ההיטל פרוגרסיבי"

לדברי בכיר באוצר, "להר הכסף (כספי הביטוח; רל"ג) של הרפואה הפרטית יש השלכות שליליות על המערכת הציבורית — כמו בריחת רופאים ואחיות, הארכת תורים, לחצים על השכר ואובדן אמון. ההיטל מפצה חלקית על הפגיעה, ויאפשר לכלל הציבור ליהנות מסל בריאות רחב יותר. ההיטל הוא פרוגרסיבי כי העשירונים הגבוהים מחזיקים יותר ביטוחים פרטיים מהעשירונים הנמוכים".

צילום: דניאל צ'צ'יק

באשר לטענות הקופות, אמר הבכיר כי "מי שהציע מלכתחילה והסכים לכלול תרופות בביטוחים המשלימים היו הקופות, וניתן להניח שהיה מדובר בהצעה אחראית שיש מקורות למימונה. הצעד הזה עושה את אותו הדבר, רק באופן זול יותר, בגלל כוח הקנייה של ועדת הסל; ובאופן שיוויוני יותר לכלל האוכלוסיה, ולא רק למבוטחים".

הוא הוסיף כי "בביטוחים המשלימים תהיה המרה משירותי לייף סטייל לתרופות, כפי שמנהלי הקופות רצו, ובביטוחים הפרטיים יפחתו המרווחים של חברות הביטוח וסוכני הביטוח".

מקורות במשרד הבריאות מזכירים כי קופות החולים התנדבו בעצמן לפני כמה חודשים להפחית שירותים בביטוחים המשלימים, כדי להוסיף להם תרופות נוספות, "אך כעת, לאחר שהתרופות יופנו לסל הבריאות הממלכתי, הן מתנגדות לכן בקול גדול", אמרו.

ליצמן סירב להגיב לדברים.

צילום: תומר אפלבאום

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"