האוצר מנסה לעשות סדר בשראל; משרד הבריאות: "מהלך שגוי ומנותק מהמציאות"

מחריף המתח בין משרד הבריאות למשרד האוצר סביב הארכת הפטור ממכרז של חברת רכש התרופות, הציוד הרפואי והחיסונים ■ מנכ"ל משרד הבריאות תוקף דו"ח של ועדה שמינתה החשבת הכללית באוצר כדי לבחון את תפקוד שראל: "עבודה לא מקצועית דיה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

שיא חדש במתיחות בין משרד הבריאות לבין אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, סביב הארכת הפטור ממכרז לחברת רכש התרופות, הציוד הרפואי והחיסונים הממשלתית שראל. שלשום שיגר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, שבו הביע התנגדות מוחלטת למתווה הפתרון שמציעה החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, על סמך דו"ח שכתב הכלכלן ד"ר שלומי פריזט.

בר סימן טוב הגיב על מכתב חריף במיוחד ששיגרה עבאדי־בויאנג'ו ליועמ"ש בחודש שעבר, שבו קבעה כי התנהלות משרד הבריאות בכל הקשור להארכת הפטור לשראל היא "חריגה בכל קנה מידה ממשלתי או סביר", ולוקה "בהתעלמות שיטתית מהנחיות החשב הכללי והיעדר שיתוף פעולה גורף מצד מנכ"ל משרד הבריאות".

"אישור הפטור נמצא בלתי מוצדק בכל היבט של מינהל תקין, תקציב, שיקולי יעילות, חיסכון ושקיפות". החשבת הכללית

שראל היא חברה פרטית, השייכת לבתי החולים הממשלתיים ומשמשת כזרוע הרכש והאספקה לבתי החולים ולמוסדות רפואיים ממשלתיים. אלה רוכשים ממנה בפטור ממכרז תרופות, ציוד רפואי, מכשור רפואי, חיסונים ושירותים נוספים. היא מחזיקה גם במרכז לוגיסטי גדול, שבו מלאי של תרופות וציוד רפואי.

הפטור ממכרז הגדול ביותר בישראל

היקף הפטור של בתי החולים הממשלתיים ממכרז ברכישה משראל הוא הגדול מבין הפטורים ממכרז בישראל: היקף מכירותיה של שראל ב–2015 הגיע ל–1.03 מיליארד שקל, מהם כ–928 מיליון שקל עבור מערכת הבריאות הממשלתית. סכום זה מהווה 8.4% מכלל רכש הבריאות בישראל, ויותר מ–1% מההוצאה הלאומית לבריאות.

בשנים האחרונות עומדת החברה במרכזו של ויכוח ציבורי עז, בין היתר על רקע טענות כי אינה משיגה את יעדה לרכוש תרופות במחירים נמוכים לבתי החולים, והיא נמצאת כבר כמה שנים "על הכוונת" של אגף החשבת הכללית במשרד האוצר.

במהלך הדיונים להארכת הפטור ממכרז לשראל, מינתה עבאדי־בויאנג'ו ועדה בראשות פריזט, שבדקה את תפקוד החברה. הוועדה פעלה בתנאים של חוסר שיתוף פעולה מצד שראל, אך קבעה לפי דיווחיה של שראל כי מרווחי התיווך של החברה גבוהים בהרבה מהנהוג במדינות אחרות. לפי דו"ח הוועדה, מרווחי התיווך של שראל, בגובה 4%, גבוהים פי 2.3 מהמרווחים הנהוגים בארה"ב בתחום רכש הציוד הרפואי והתרופות, ופי 1.3 עד פי 6.6 מהעמלות הנהוגות באירופה במערכות רכש מרכזיות שאינן בתחום הציוד הרפואי.

לדברי פריזט, "אם עמלות שראל היו ברמה של 1.5% בלבד (כמו בארה"ב; רל"ג), מדובר בחיסכון משקי של כ–25 מיליון שקל בשנה". עוד קובע פריזט כי "גם העובדה שרבים מבתי החולים הפרטיים וחלק מבתי החולים הממשלתיים לא רוכשים כמעט משראל מצביעה על כך שהחברה לא מצליחה להשיג מחירים מיטביים ביחס לשוק".

פריזט הציע להקים מעין גוף רכש מתחרה לשראל בטווח הארוך, ובטווח הקצר להקים מנגנון רכש משותף בין בתי החולים הממשלתיים, שיאפשר לבתי החולים הבינוניים והקטנים לבצע רכש באמצעותם. עוד הציע פריזט להתנות את המשך ההתקשרות עם שראל בשינוי תקנון החברה, ביצוע שינויים במשטר התאגידי שלה וחתימה על הסכם התקשרות חדש בינה לבין המדינה.

בנוסף, בדו"ח נמתחה ביקורת קשה על כך ששראל לא שיתפה פעולה ולא מסרה נתונים כפי שהתבקשה. שראל, מצדה, טענה כי מדובר בסודות מסחריים שלה.

"המצב הגיאו־פוליטי לא נלקח בחשבון"

במשרד הבריאות דחו את האמור בדו"ח פריזט. בן סימן טוב כתב לזילבר כי "המסקנות שעולות מטיוטת הדו"ח שגויות מן היסוד, ומנותקות מהבנת ההקשר הכלכלי המורכב שבו פועלת מערכת הבריאות. יש לשמור על מנגנון רכש ריכוזי ומרכזי, שימצה את היתרונות הכלכליים והלוגיסטיים של רכש כזה, בשל השוק הלא־תחרותי שבו אנו פועלים, שמאופיין במיעוט ספקים ובלעדיות של רבים מהם (מעין מונופולים)".

לגבי מרווחי התיווך של שראל, כתב בר סימן טוב כי "ניתוח המרווחים שבוצע בדו"ח לא הביא בחשבון שלושה משתנים בעלי השפעה גדולה על המחיר. הראשון הוא גודל השוק הישראלי, הקטן באופן משמעותי ביחס לשווקים שאליהם נעשתה ההשוואה. השני הוא הצורך לשמור על מלאים וזמינות גבוהים יחסית, בשל העובדה שישראל היא 'כלכלת אי' במצב גיאו־פוליטי מורכב. המשתנה השלישי הוא רכש גבוה של חיסונים, מוצר המצוי כידוע בריכוזיות גבוהה, במיוחד מצד היצרנים. לא ניתן להגיע למסקנות שלמות ומקצועיות ללא התייחסות מעמיקה להיבטים אלה".

לדברי בר סימן טוב, "מצבה הגיאו־פוליטי של ישראל מייצר רמת סיכונים גבוהה למערכת וצורך בהיערכות מיוחדת, המשליכה גם על מנגנון הרכש הכללי. נושא זה לא הובא בחשבון כלל בהמלצות, ונשאר תחת האמירה הכללית והתמוהה כי הבדיקה בעניין לא מוצתה".

"האמירה בדו"ח שהבדיקה בעניין מצבה הגיאו־פוליטי של ישראל לא מוצתה — מייצגת בעיני את רוח הדו"ח ואת רצינות העבודה בכללותה. כתוצאה מעבודה לא מקצועית דיה בשל חוסר שיתוף גורמי המטה במשרד הבריאות ובמערכת, לא הופנמה רמת המורכבות של עבודת הרכש. וכך, בהינף הקלדה, אחת מהסוגיות המרכזיות ביותר לשמירה על רציפות הרכש בשעת חירום, שאמורה לעצב את אופי המנגנון, זכתה להתעלמות גורפת".

מנכ"ל משרד הבריאות מינה בתחילת השנה בודק מטעמו, הממונה על התקציבים באוצר לשעבר רם בלניקוב, כדי לבחון את דרכי העבודה של בתי החולים עם חברת שראל. בלניקוב המליץ לשמור את שראל כגוף רכש מרכזי יחיד, אך בכפוף לביצוע שינויים מרחיקי לכת בהתנהלות החברה - כך שתפעל במודל של פיקוח של לקוחות ושל משרד הבריאות על הרכש, באמצעות שקיפות של מחירי הרכש.

"המצב הגיאו־פוליטי מייצר רמת סיכונים גבוהה". בר סימן טוב

לפי בלניקוב, "עצם העובדה כי ראשי מערכת הבריאות והאוצר יהיו חשופים למחירי הרכש יהיה בה משום תמריץ לשראל להשגת מחירי רכש מיטביים, וזאת לצד תמריצים אחרים שאותם ניתן יהיה להבנות בהסכם בין שראל למדינה".

עוד ממליץ בלניקוב על החלה הדרגתית של חובת רכש על כלל המערכת הממשלתית, הכנסת מקדם התייעלות, שינויים במבנה התאגידי של שראל, הפסקת הפעילות שלה במגזר הלא ממשלתי, מעורבות וביקורת של חשב משרד הבריאות בחברה ומעורבות אנשי המשרד בהחלטות גדולות שהיא מקבלת.

בר סימן טוב כתב למשנה ליועמ"ש כי "קיימתי דיון בדברים עם יו"ר ומנכ"ל חברת שראל, וברור לכל כי לצד ההכרה בפעילות החברה יש לבצע את השינויים הנדרשים בפעילותה".

הנושא הקריטי שנמצא כעת על הפרק הוא הארכת הפטור של שראל ממכרז, שכן הפטור הנוכחי אמור להסתיים בסוף החודש הבא. משרד הבריאות שב ומבקש את הארכת הפטור, ואילו החשבת הכללית חשה כי היא מאולצת להסכים להארכה מחשש כי תואשם בפגיעה בבריאות הציבור.

עבאדי־בויאנג'ו כתבה ליועמ"ש כי "אני נמצאת במצב שבו אישור הפטור המונח לפני ואישור הפטור שבדרך (החיסונים) נמצאים בלתי מוצדקים בכל היבט של מינהל תקין, תקציב, שיקולי יעילות, חיסכון ושקיפות", וביקשה ממנו לבחון "אם טענת המשרד לפגיעה בבריאות הציבור אם לא ייחתם הפטור 'דורסת' את דיני המכרזים, שעה שברור שאין הצדקה למתן פטור ממכרז לפי עמדתי המקצועית".

החשבת גם ציינה כי זוהי הפעם הראשונה בחמש שנותיה בתפקיד שהיא נתקלת בחוסר שיתוף פעולה בוטה כל כך של משרד ממשלתי אחר עם הוראות ועדת הפטור ממכרזים.

בר סימן טוב אמר ל-TheMarker כי "האחריות הראשונית שלנו היא להבטיח אספקה סדירה של תרופות מצילות חיים וציוד רפואי לבתי החולים בעיתות חירום ובשגרה. אנחנו חרדים ממצב שבו לא נוכל לתת מענה לציבור החולים בגלל שיבושים באספקה. אנחנו מכבדים את הניסיונות לשפר, אך כל שיפור צריך להיות מבוסס על כך שבתי החולים ומשרד הבריאות ירגישו בטוחים שלא תהיה בעיה באספקה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"