מנכ"ל הכללית: הגבלת הרפואה הפרטית תיצור "מעטפות עם כסף מתחת לשולחן"

במכתב למנכ"ל משרד הבריאות יוצא אלי דפס נגד הכוונה לקבוע תקרה לפעילות בתי החולים הפרטיים ■ לפי דפס, הרפורמה צריכה להתמקד בקיצור התורים במערכת הציבורית - מהלך שידרוש תוספת תקציב של מיליארד שקל לכל הפחות למערכת הבריאות

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

חיזוק מפתיע ללובי רב העוצמה המתנגד לכוונה להגביל את הכנסות בתי החולים הפרטיים בחוק ההסדרים: מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, שיגר בתחילת השבוע מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, ובו הוא יוצא נגד הכוונה לקבוע תקרת פעילות לבתי החולים הפרטיים, ולמסות כל הכנסה שחורגת מתקרה זאת בעשרות אחוזים.

דפס אוחז בכמה כובעים הרלוונטיים לסוגיה: מחד, הכללית היא הבעלים של מחצית מבתי החולים ומיטות האשפוז הציבוריות בישראל (כמו סורוקה, בילינסון, מאיר והעמק), אך מאידך, הכללית היא שותפה בבעלות על בית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר (כ–40%). בנוסף, דפס כבר הצהיר בעבר כי לקופה נוח שמבוטחים שלה מבצעים ניתוחים ופרוצדורות דרך הביטוח המשלים שלה, מאחר שכך התשלום יוצא מתקציב הביטוח המשלים, ולא מתקציב הקופה המדולדל.

המטרה של התקרה וההיטל היא ריסון התפתחות המערכת הפרטית שצומחת על חשבון המערכת הציבורית וגורמת לסחרור שכר במערכת ולמשיכת צוותים רפואיים מהמערכת הציבורית לפרטית, מה שיוצר מעגל קסמים של החלשת המערכת הציבורית.

התקרה אמורה להיקבע לפי היקף ההכנסות מפעילות פרטית במוסד בשנה הקודמת שישמש מדד הבסיס (בנצ'מארק), כשחריגה של יותר מכמה אחוזים ממנו תגרור היטל גבוה. באופן שכזה, התמריץ לביצוע פעולות פרטיות מעבר למספרן בשנה הקודמת יפחת משמעותית, ובמקביל המדינה תוכל להשתתף בהכנסות. כיום קיימת תקרת צריכה דווקא במערכת הציבורית, במטרה להביא להתייעלות בתי החולים ולמנוע מצב של פעולות מיותרות.

אלי דפסצילום: אייל טואג

לטענת דפס, הנחת היסוד של ההצעה היא שהפעילות שלא תיעשה בבתי החולים הפרטיים, כתוצאה מהרפורמה, תבוצע במערכת הבריאות הציבורית. ואולם לדבריו, "מספר פגמים בהצעה זו: ראשית, מונעים מאזרחים שמשלמים מכספם הפרטי לבחור את בית החולים והרופא המטפל…יש פה משהו משום ההונאה - לכאורה לא ימנעו ממנו את השירות הפרטי, אך הוא צפוי להיענות לבקשתו בזמינות מאוחרת (בטענה כי בית החולים עבר את התקרה המותרת) - והנה נוצר שוויון בין מערכת פרטית לציבורית באי הזמינות".

דפס תוהה: "האם לשם אנו חותרים?" ואף מתריע כי מהלך שכזה יגרום לתופעה של רפואה שחורה: "אנו רוצים שהמעטפות עם הכסף מתחת לשולחן יחזרו לשימוש?" הוא שואל. "ואם אזרח ממורמר שלא קיבל מענה בפרטי יפנה למערכת הציבורית ויבקש תור - האם טיפלנו כבר בשיפור הזמינות? לא!".

"אין תקציב לממן משמרת שלישית"

לצד ריסון הרפואה הפרטית, במסגרת התקציב מתחייב האוצר להזרים לבתי החולים הציבוריים כ-700 מיליון שקל לצורך קיצור תורים לבסיס התקציב, בשתי פעימות (ב–2015 וב–2016). את דפס זה לא משכנע: "על פי חישובי, על מנת להביא את אורכי התורים כיום לאורך תור סביר, מחויבת תוספת תקציב של יותר מ–1–2 מיליארד שקל". לדבריו, המיליארדים בתקציב שמיועדים למשרד הבריאות (המשרד קיבל תוספת של כמעט 3 מיליארד שקל בתקציב 2015, חלקם "טייס אוטומטי" וחלקם תוספות חדשות; ר.ל.ג) "נועדו לצמצום גירעונות ושחיקה רבת שנים. אין בהם כדי לשפר שירות".

חדר ניתוח באסותאצילום: ניר קידר

דפס מזכיר כי בעבר הציע להגביל את שכר המנתחים או התשלום לפעולה פרטית שמשולמת על ידי הביטוח המשלים לתעריף ציבורי בתוספת אחוזים שייקבעו. לדבריו, כיום התשלום מגיע לפי שלושה עד שמונה מהתעריף הציבורי. לדבריו, בדרך שהוא מציע, "מרבית הרופאים יעדיפו להישאר בבתי החולים שלהם (הציבוריים)", ואולם, הוא טוען, "אין לנו מקורות תקציב כדי לממן משמרת שלישית בקיצור תורים".

לסיכום, טוען דפס, הרפורמה צריכה להתמקד קודם בקיצור התורים במערכת הציבורית, ורק לאחר מכן לטפל במערכת הפרטית, "אם זה נחוץ".

באסותא מזהירים 
את הרופאים

בשבועות האחרונים מתנהל מסע לחצים מסיבי מאחורי הקלעים, כאשר בתי החולים הפרטיים, בעיקר הנהלת אסותא, ואיגודים רפואיים מבקשים להוריד מעל סדר היום את הצעת החוק. באחרונה, למשל, פנו מנכ"ל אסותא, פנחס צרויה, וראש אגף השיווק של בית החולים, דני אנגל, לרופאים המנתחים ופועלים באסותא, במכתב שמזהיר אותם כי בעקבות החוק הכנסותיהם באסותא עלולות להיחתך בחצי. "שכרך צפוי לרדת משמעותית עד לכדי 50%, כמו גם היקף פעילותך שיצומצם על פי הערכה ראשונית בכ-20%–25% כבר בשנה הראשונה לחקיקת החוק", נכתב.

בסיום המכתב כתבו השניים: "אנו עושים מאמץ למנוע את הגזירות החדשות, שכן לתפישתנו הן פוגעות בציבור המטופלים, הרופאים ובכלל מערכת הבריאות", ועודדו את הרופאים להתגייס למאבק: "אנו קוראים לך להצטרף למאמץ ההסברתי מול כל מקבלי ההחלטות על מנת לשכנעם כי החלטה זו היא בגדר טעות שאיננה מועילה למערכת הציבורית אלא פוגעת במערכת הפרטית ללא כל תועלת".

לדברי עו"ד עדי ניב־יגודה, מומחה למשפט רופאי וחבר ועדת גרמן, "אין חולק שהסדרה וריסון של הרפואה הפרטית לא הם הפיתרון לחיזוק הרפואה הציבורית. אולם בעת האחרונה נדמה שבמקום להעדיף את טובת החולה הציבורי, בוחרות קופות החולים להגן בחירוף נפש על שורת הרווח של מוסדות הרפואה הפרטית, שנמצאים בבעלות חלקית או מלאה של קופות החולים הציבוריות (אסותא בבעלות מכבי, והרצליה מדיקל סנטר ומכון מור, שחלק מפעילותו הפרטית בבעלות הכללית; ר.ל.ג).

"בנוסף, הניסיון להגן על הרפואה הפרטית באמצעות הטענה שהרופאים יחזרו לקחת מעטפות מתחת לשולחן פסול. לא ייתכן שמנכ"ל קופה יציג את כלל הרופאים כעבריינים פוטנציאליים, כמי שיפנו לרפואה שחורה, תוך נטילת כספים בניגוד לחוק".

בעבר, אגב, כבר עלתה היוזמה של קביעת תקרה לפעילות בתי החולים הפרטיים בחוק ההסדרים, אך לחצים פוליטיים ואיומים משפטיים גרמו להסרת הסעיף מהחוק. הפעם מקווים במשרד האוצר כי העובדה שלצד ההגבלה קיימת הזרמה תקציבית לקיצור תורים במערכת הציבורית, תקל על העברת החוק.

סעיף לא פחות חשוב אך פחות מדובר בחוק ההסדרים קובע כי התשלום של מטופלים בבתי חולים פרטיים לא יחולק עוד לשניים - תשלום לרופא ותשלום למוסד. במקום זאת, התשלום כולו יעבור למוסד (כגון אסותא), שיעביר לרופא את שכרו - כפי שקורה בבתי החולים הציבוריים.

משרד הבריאות: יש תחרות בלתי הוגנת

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, מסר בתגובה למכתבו של דפס: "המצב כיום הוא תחרות בלתי הוגנת והפליית הרפואה הציבורית מול הרפואה הפרטית. אף שבתי החולים הציבוריים כפופים לחוק דומה המרסן את היקף הכנסותיהם ולכן למחירי מקסימום, לבתי חולים הפרטיים אין מנגנון של ריסון מחירים, ובכל הנוגע לתשלומים לרופאים הם אף אינם כפופים למחיר המקסימום, מתוקף צו הפיקוח על המחירים. זאת כשבתי החולים הציבוריים נדרשים לשאת בנטל המוכנות לשעת חירום, להפעיל חדרי מיון, לתת מענה למקרים דחופים, להכשיר מתמחים, ללמד סטודנטים ולא להפלות מבוטחים לפי מצבם הכלכלי.

"במקביל, פועל המשרד לקידום תוכנית קיצור תורים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שתאפשר למבוטחים שפונים היום למערכת הפרטית לקבל טיפול במערכת הציבורית, ללא קשר למצבם הכלכלי".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים