המדינה הזרימה עשרות מיליוני שקלים כדי להציל הפרטת שירותי האחיות בביה"ס

הפרטת השירות לבריאות התלמיד לא הוכיחה את עצמה: העלות זינקה, והרמה המקצועית לא עלתה ■ מבדיקת TheMarker עולה כי לאור הצלחת משרד הבריאות לספק את השירות בעצמו באזור הדרום בעלויות פחותות אין כל יתרון בהמשך ההפרטה

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

לפי נתוני משרד הבריאות, תשע"ד היתה שנה מצוינת בכל הנוגע לבריאות התלמיד: בהודעה לעיתונות שפירסם באחרונה המשרד פורטו בגאווה נתונים מצוינים על היקף החיסונים ובדיקות הסקר בשנת הלימודים האחרונה.

לפי הנתונים, יותר מ–95% מהתלמידים נהנו מהשירות בכל המחוזות במדינה. זהו נתון מרשים מאוד, במיוחד על רקע העיכוב בתחילת ביצוע החיסונים בשל התמשכות חיסוני הפוליו מהשנה הקודמת, וכן על רקע מבצע צוק איתן, שהקשה את השלמת החיסונים המתבצעים בכל שנה ביולי ובאוגוסט, במיוחד באזור הדרום.

בשנים האחרונות חלו תהפוכות רבות בתחום שירותי הבריאות לתלמיד, והוא נהפך לאחד מסמלי המאבק בהפרטה של שירותים חברתיים. השירות, שבעבר ניתן בידי אחיות בית הספר, הופרט ב–2007 ועבר לידי קבלנים פרטיים - תחילה לידי האגודה לבריאות הציבור, וב–2010 לידי חברת נטלי. בשנים הראשונות חלה ירידה בשיעור המחוסנים והנבדקים, מה שגרר ביקורת קשה על הפרטת השירות והוביל לרצף של התנגחויות משפטיות שהגיעו עד בג"ץ.

בסופו של דבר, לאחר סדרת כיפופי ידיים בין משרד הבריאות, בראשותו של סגן השר לשעבר, יעקב ליצמן, ומנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שהיו מעוניינים להחזיר את השירות לידי המדינה, לבין משרד האוצר, שהתנגד לכך, הוחלט על מודל משולב, שבו משרד הבריאות יפעיל את השירות במחוזות הדרום ואשקלון, שנחשבו קשים לתפעול בשל מחסור באחיות ופיזור גיאוגרפי נרחב, ואילו שאר האזורים יתחלקו בין שתי הזוכות במכרז - חברת נטלי, המחסנת את ילדי מחוזות ירושלים, חיפה והצפון, וחברת פמי, המכסה את המחוזות מרכז ותל אביב. עוד הוחלט, באופן לא רשמי, כי החלוקה תשמש פיילוט שיבחן את שתי השיטות זו מול זו: הפעלה בידי המדינה, לעומת הפעלה בידי ספקים פרטיים.

צילום: אמיל סלמן

והנה הנקודה החשובה: כדי לאפשר לחברות הפרטיות לספק שירות מצוין, המתורגם לכיסוי נרחב של חיסונים ובדיקות כפי שהיה בעבר, הוחלט בממשלה להקצות תקציבים גבוהים בהרבה ולהזרים תקני אחיות לחברות הפרטיות במטרה לגרום להן להצליח.

כך, בעוד מספר תקני האחיות המועסקות בידי משרד הבריאות נותר יציב בשלוש השנים האחרונות, מספר התקנים שהוקצה לחברות הפרטיות גדל מ–252 ל–364. זאת, בין השאר, בשל כניסתו של החיסון נגד סרטן צוואר הרחם, שניתן בשלוש מנות וחייב תוספת כוח אדם. יצוין כי במחוז דרום, שבו מועסקות אחיות עובדות מדינה, ניתן החיסון בשיעורים מרשימים של יותר מ–95% מבלי להוסיף תקנים, חרף המלחמה.

לפי נתונים המתפרסמים כאן בראשונה, המדינה הזרימה בשנים האחרונות עשרות מיליוני שקלים נוספים לחברות הפרטיות כדי לאפשר להן להצליח במשימה הלאומית. בשנים שקדמו להפרטה, כאשר השירות כולו ניתן בידי אחיות עובדות מדינה, ירד תקציב השירות מ–71 מיליון שקל ב–2005 (שנת הלימודים תשס"ה) ל–64 מיליון שקל ב–2007. בשנות ההפרטה הראשונות נותר התקציב נמוך (63–64 מיליון שקל), ורק לאחר התערבות בג"ץ, ביקורת ציבורית קשה ומלחמה של משרד הבריאות, עלה התקציב בצורה דרמטית, ל–129 מיליון שקל ב–2014.

עם תקציב כזה, הכפול מהתקציב בשנות השפל של ראשית ההפרטה, תלמידי ישראל מקבלים שירות משביע רצון בתחום הרפואה המונעת והחיסונים. ההפרטה, כך עולה ממה שניתן להגדיר כאחד הניסויים הגדולים שנערכו כאן, מצליחה רק כאשר היא מלווה בתקציבים גבוהים וביקורת קפדנית של המשרד הממונה.

בתגובה לשאלת TheMarker פירט משרד הבריאות את הבדלי העלויות בין הספקים השונים: מתברר כי ההוצאה של המדינה על הפעלת השירות במחוזות מרכז ותל אביב בידי חברת פמי היא 49.6 מיליון שקל, במחוזות ירושלים, חיפה והצפון, שבהן פועלת חברת נטלי, ההוצאה היא 56.4 מיליון שקל, ואילו במחוזות הדרום ואשקלון, שבהן מספק משרד הבריאות את השירות בידי אחיות עובדות מדינה, עלות תקציב התפעול והתקנים הוא כ–15 מיליון שקל בשנה.

מניתוח כלכלי שנעשה במשרד הבריאות בחודשים האחרונים, ושגם הוא נחשף כאן בראשונה, עולה כי החזרת השירות כולו לידי המדינה, אף שיהיה כרוך בפתיחת מאות תקני אחיות עובדות מדינה, לא ייקר את השירות בהשוואה למצב כיום. כלומר, ההפרטה אינה חוסכת כסף למדינה, ולאור הצלחת משרד הבריאות באזור הדרום לא ברור מהם היתרונות שלה.

במשרד הבריאות מעוניינים בכך מאוד: "אני שבע רצון מכך שאחרי כמה שנים של הידרדרות, הצלחנו לחזור לשיעורי כיסוי של חיסונים ובדיקות שקרובים לאחוזים ההיסטוריים של משרד הבריאות. אבל חשוב לזכור שעדיין יש כמה מגבלות בהפעלה פרטית", אומר פרופ' איתמר גרוטו, מנהל השירותים לבריאות הציבור במשרד הבריאות. "למשל, בכל פעם שמתחלף ספק פרטי, דבר שחייב לקרות בגלל חובת המכרזים, זה גורם לצניחה בשיעורי הכיסוי למשך שנה־שנתיים, עד להתייצבות.

"בנוסף, לספקים הפרטיים קשה יותר לשמר את האחיות (שהן המשאב החסר ביותר בתחום - ר.ל.ג). הן לא קבועות, ולפעמים מפטרים אותן במעבר בין ספקים, ולעתים הן עוזבות מיד אחרי שהתחילו לרכוש מיומנות. בשירות המדינה, לאחיות יש קביעות ושיעור העזיבה נמוך בהרבה. בנוסף, כשעובדים עם חברות פרטיות, כל תוספת של עבודה, כמו החיסון לצוואר הרחם, כרוך בתוספת תשלום, ואילו המדינה מצליחה לעשות זאת כמעט בלי תוספת עלות".

גרוטו מוסיף כי "הדרום היה האזור הקשה ביותר בישראל הן מבחינת גיוס אחיות הן מבחינת הפיזור הגיאוגרפי והאוכלוסייה, אבל גם במחוזות אחרים יש כיסים בעייתיים, כמו מזרח ירושלים או אזורים חרדיים. למשרד הבריאות יש יכולת התמודדות גבוהה יותר באזורים הללו, כפי שהוכח בדרום.

"בסופו של דבר, בריאות התלמיד היא לא רק שיעורי כיסוי, והאחות היא לא מכונת חיסונים. במשרד הבריאות יש לאחות את כל הגיבוי המקצועי, ומאחוריה יש מערך שלם המיומן בבריאות הציבור יותר מהחברות הפרטיות. זו פשוט הסתכלות אחרת על המשימה, לא כאוסף של פעולות אלא כרצף טיפולי בילד, מינקות בטיפת חלב ועד הנעורים".

לדברי בכיר במערכת הבריאות, "זוהי דוגמה להפרטה שמשיגה רק מטרה אחת: חיסכון בתקנים. ההתלהבות של משרד הבריאות לספק את השירות באופן איכותי, חרף כל הקשיים, קיימת, המשרד מצליח, ויש היגיון תפעולי של חיבור טיפות חלב לבריאות התלמיד".

לדבריו, "הנושא החשוב, הצלחת המדינה, חולשת השירות הפרטי בקידום הבריאות, כמו גם העובדה שלא ניתן לנהל נושא כזה תוך בקרה אינטנסיביות לנצח, מחייבים העברה של אזורים נוספים למדינה. זהו איתות חשוב לגבי אחריותה של המדינה בנושא בריאותו של דור העתיד".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"