בתי החולים מתחרים ביניהם על 
הטיפול בפצועי צה"ל: "מסייע גם לתרומות"

לצד רצון עז לקחת חלק במאמץ המלחמתי, הטיפול בפצועים מזכה את בתי החולים בסיקור תקשורתי וביוקרה ■ התחרות באה לידי ביטוי בין השאר בפניות לרופאים בשטח - ואף לפצועים עצמם: "לראות מסוק טס לבית חולים אחר - זו הרגשה קשה מאוד", אומר בכיר במערכת הבריאות

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

"כך וכך פצועים קשה ובינוני הועברו לבית החולים סורוקה / שיבא / בילינסון / ברזילי / הדסה" - מאחורי המשפט הזה, שנהפך בשבועות האחרונים לעניין שבשגרה בדיווחי החדשות, מסתתרת פוליטיקה פנימית סבוכה, מלאת רגשות ויצרים, ובחלק מהמקרים אף תחרות קשה - גלויה וסמויה - בין בתי החולים על הפצועים.

החדשות הטובות הן שכו-לם רוצים לטפל בחיילי צה"ל שנפצעו בקרבות. כפי הנראה, אין בישראל שום מטופל נחשק יותר מחייל שנפצע בשדה הקרב. מהבחינה הזאת, בתי החולים אינם שונים מהחברה הישראלית כולה: כולם רוצים לחבק, לעזור - ובמקרה הזה גם להציל את חייהם של חיילי צה"ל.

אין מדובר בהוראה מגבוה: רופאים, אחיות וכל אנשי הצוות משתוקקים להיות חלק מהמאמץ המלחמתי ולטפל בפצועים, כולל הרופאים הבכירים, שבימי שגרה לא נמצאים אחר הצהריים בבית החולים אלא בפרקטיקה הפרטית שלהם. החדשות הפחות טובות הן שהתחרות בין בתי החולים חריפה עד כדי כך, שביום שלישי האחרון נאלץ מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, לקרוא לסדר את מנהלי בתי החולים, ולבקש מהם להפסיק להתקוטט על הפצועים ולקיים ביניהם שיתוף פעולה ותיאום מוצלחים יותר.

מלבד הרצון העז לקחת חלק במאמץ המלחמתי, יש עוד סיבות לתחרות על כל פצוע. הראשונה בהן היא יוקרה: "זה מאוד יוקרתי לקבל פצועים", אומר בכיר במערכת הבריאות. לדבריו, "וגולת הכותרת היא הטיפול בפצועים קשה, אבל כל חייל פצוע מתקבל בברכה. עצם זה שמסתובבים חיילים ונציגי יחידות צבאיות בבית החולים בזמן מלחמה גורם לתחושת גאווה גדולה".

היוקרה הזאת מתורגמת גם לסיקור תקשורתי שחלק מבתי החולים יכולים רק לחלום עליו בימי שלום: בית חולים בפריפריה, כמו ברזילי באשקלון, שבימים רגילים נאלץ להיאבק על כל שורה בעיתון, זכה במהלך צוק איתן לאינספור אייטמים ביום בכל אמצעי התקשורת, רובם ככולם חיוביים ביותר. כמוהו גם סורוקה בבאר שבע, שבו שוהים כל העת עשרות עיתונאים מכל העולם, וכן שיבא ובילינסון, שזוכים יחד עם הצוותים הרפואיים שלהם לסיקור תקשורתי אוהד ובלתי פוסק.

מבצע צוק איתן ב"שצילום: אליהו הרשקוביץ

ליוקרה ולסיקור התקשורתי החיובי יש גם ערך מוסף: "טיפול בחיילים פצועים מביא גם תרומות - חד משמעית", אומר הבכיר. לתורמים, וזה הוכח לא פעם בעבר, קשה לעמוד בפני תמונות וסרטונים של חיילים פצועים המטופלים במסירות בבתי החולים הישראליים, והם נוטים לפתוח את הארנק ביתר קלות. בנוסף זוכים בתי החולים שמטפלים במספר גדול של פצועים לביקורים ממלכתיים בלתי פוסקים מצד פוליטיקאים ובעלי תפקידים כמו ראשי ערים ורשויות.

היחס אל הביקורים הללו, אגב, מורכב: מחד גיסא, תמיד טוב לחשוף את בית החולים בשעותיו ההירואיות בפני עוד מקבל החלטות, שאולי יום אחד יעמוד בצומת חשוב לבית החולים. מנגד, הביקורים הללו גוזלים זמן יקר מבעלי תפקידים בכירים בבתי החולים, ולא אחת מעיקים על סדר יומם. "אנחנו מוצפים בפוליטיקאים", אומר מקור באחד מבתי החולים, אך מציין כי לצד בכירים שדואגים לסיקור תקשורתי לביקור, חלקם מבקשים במפורש שלא תהיה תקשורת במקום.

לאיזה בית חולים להעביר את הפצוע

בתי החולים העיקריים שקולטים פצועים בזמן מבצע צוק איתן הם ברזילי וסורוקה בדרום, שיבא ובילינסון במרכז, ובמספרים קטנים יותר - הדסה ואסף הרופא. למי שתהה מדוע איכילוב, המרכז הרפואי הגדול השלישי במרכז (לצד שיבא ובילינסון), לא קלט פצועים (למעט בודדים) במשך כל המבצע, הסיבה נעוצה במנחת של בית החולים, הממוקם על גג בית החולים במרכז תל אביב. חיל האוויר מעדיף לא לנחות במנחת כדי לא לחלוף מעל לעיר הצפופה בדרך לנחיתה. באיכילוב, כצפוי, מתוסכלים מאוד מההחלטה הזאת. לדברי מקור בכיר בבית החולים, לצוותים הרפואיים ולהנהלה קשה לקבל שבית החולים לא לוקח חלק פעיל יותר במאמץ המלחמתי. באיכילוב מסרו כי "בתחילת המלחמה נעשתה פנייה לחיל האוויר, אך זה הסביר את עמדתו והתשובות הניחו את דעתנו".

ההחלטה הרגישה לגבי שיבוץ הפצועים בבתי החולים השונים מתקבלת בשני שלבים: ויסות ראשוני של הפצועים, שנעשה בשטח, לבתי החולים השונים, וויסות שניוני מבתי החולים לבתי חולים אחרים במידת הצורך. הוויסות הראשוני מתבצע כך שגורם רפואי מחליט בשטח אם יהיה פינוי רכוב או מוסק. הפינוי הרכוב מבוצע קודם כל לגבול, ומשם באמבולנסים של מד"א לברזילי באשקלון או לסורוקה בבאר שבע, בתי החולים הקרובים לעזה.

פינוי מוטס יכול להיות לסורוקה, לאשקלון או לבתי החולים במרכז. השיקולים במקרה זה מבצעיים בעיקרם: באיזו דרך הפצוע יגיע בזמן המהיר ביותר לבית החולים (לעתים הפינוי הרכוב מהיר יותר מהמוסק), וכן לפי כמות הפצועים, התפוסה בבתי החולים הקולטים ובמחלקות הספציפיות. בפינוי מוסק, מי שקובע לאיזה בית חולים יפונה הפצוע הוא הרופא המוטס, בדרך כלל רופא של יחידת 669.

מבצע צוק איתןצילום: אילן אסייג

על הוויסות המשני, כלומר העברה לבית חולים אחר, יכולים להחליט הפצוע עצמו ומשפחתו, צה"ל או בית החולים. העברה כזאת מתרחשת אם יש תחום מיומנות רפואי ספציפי שלא קיים בבית החולים שאליו הגיע הפצוע לייצוב מצבו, או כשההעברה היא לפי בקשת המשפחה או הפצוע, למשל משיקול של קרבה למקום מגוריו ומגורי משפחתו של הפצוע, או כאשר נוצר עומס בלתי סביר על בית החולים הקולט.

בנקודות אלה בדיוק מתרחשת התחרות על הפצועים שאליה התייחס אפק בשיחה עם מנהלי בתי החולים. התחרות הזאת באה לידי ביטוי, למשל, בפניות מפורשות יותר או פחות מצד בתי חולים לקצין רפואה ראשי, למנכ"ל משרד הבריאות, לרופאים בשטח ואפילו לפצועים עצמם. "זה מאוד אמוציונלי", מסביר בכיר במערכת הבריאות. "מבחינת בית חולים, לראות מסוק טס מעליו לבית חולים אחר - זו הרגשה קשה מאוד".

ממשרד הבריאות נמסר: "מנכ"ל משרד הבריאות דיבר עם מנהלי בתי החולים במטרה להגביר את התיאום ואת שיתוף הפעולה ביניהם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט