גרמן: ביטול מינויה של ד"ר פורמן למכון לרפואה משפטית - "הפרה בוטה של החוק"

במכתב חריף ליועץ המשפטי לממשלה מתייצבת שרת הבריאות לצדה של ד"ר מאיה פורמן רזניק, ומותחת ביקורת קשה על הפרקליטות והיועץ: "העוול שעלול להיגרם לה והפגיעה בשמה המקצועי הם כבדים" ■ משרד המשפטים: "מכתבה של המשנה ליועץ, המתנגדת למינוי, מדבר בעד עצמו"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

שרת הבריאות, יעל גרמן, מתייצבת באופן מלא ובלתי מסויג לצדה של ד"ר מאיה פורמן רזניק, הרופאה המשפטית שפרקליטות המדינה דורשת לבטל את מינויה לתפקיד בכיר במכון לרפואה משפטית בעקבות ביקורת שמתחו על עדותה שופטי בית המשפט המחוזי בפסק הדין במשפטו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה.

במכתב ארוך ומנומק ששיגרה בסוף השבוע ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, גרמן אף מותחת ביקורת חריפה וחריגה על הפרקליטות ועל המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד דינה זילבר, שגיבתה באחרונה את גישת הפרקליטות ואת דרישתה לטרפד את המינוי. כבר בפתח דבריה מדגישה גרמן כי עמדתה מתואמת עם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, ועם היועצת המשפטית של משרדה, עו"ד מירה היבנר הראל.

"העוול העלול להיגרם לד"ר פורמן רזניק מביטול תוצאות המכרז שבו זכתה, והפגיעה הנלווית בשמה המקצועי, בכבודה ובפרנסתה הוא כבד, אינו צודק, ולטעמנו אף נעדר בסיס משפטי ונושא עמו השפעות רוחב מרחיקות לכת ומסוכנות", כותבת גרמן. "אי קבלתה לעבודה תהווה הפרה בוטה של זכויות אדם, של ערכי יסוד, של החוק ושל הצדק, ואין בטעמים שנמנו במכתביהם של פרקליט המדינה ושל המשנה ליועץ המשפטי כדי להצדיק זאת".

"החלטת בית המשפט עושה עוול נוראי"

לפני עשרה ימים פורסמה 
ב–TheMarker ידיעה על ההסכם הדרקוני שהציע משרד הבריאות לפורמן רזניק, הכורך את גורלה במכון בתוצאות פסק הדין בערעור של זדורוב. לפי האולטימטום שהציב לה אפק, תחת לחץ הפרקליטות, פורמן רזניק נדרשת לבחור אחת מבין שתי אפשרויות: או שתסכים לעבוד במכון בלי לתת חוות דעת שיוגשו לבית המשפט - מה שלמעשה מרוקן מתוכן את עבודתה, או שתפוטר לאלתר.

בשבוע שעבר פנתה פורמן רזניק לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, באמצעות עו"ד עמית גורביץ, וביקשה שייתן צו מניעה נגד עיכוב כניסתה לתפקיד, ושיורה למדינה לאכוף את הסכם ההעסקה שנחתם עם פורמן רזניק. הדיון בבקשה זו צפוי להתקיים מחר.

יעל גרמןצילום: אוליבייה פיטוסי

אחד הנספחים לבקשה הוא מכתב שכתב ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, ליו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, שבו הוא מודה לו על תמיכו בפורמן רזניק. "אני מכיר את ד"ר פורמן שנים רבות", כותב קוגל. "היא רופאה מצוינת, ובתחומים שונים היא הטובה בישראל. היא אמינה, חכמה, חרוצה, מסורה וישרה כסרגל. כך חושבים כל עמיתיה. החלטת בית המשפט בעניינה עושה עמה עוול נוראי ובלתי מוצדק. ויותר מכך, המשמעות הבלתי מידתית בעליל שמנסה הפרקליטות לכפות בעקבות החלטת בית המשפט". קוגל ציין את העומס הרב שפוקד את המכון, והדגיש כי "קיימת נחיצות עליונה לכך שפורמן תתחיל את עבודתה בפועל באופן מיידי ובלא תנאי".

גרמן, ששמעה על ההסכם המוצע, הודיעה שהיא אינה מקבלת באופן אוטומטי את תכתיבי הפרקליטות. בעקבות התערבותה בסוגיה, היא ביקשה לקבל לידיה חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי לממשלה. חוות הדעת שנמסרה לה היתה של המשנה ליועץ המשפטי, זילבר, שאימצה אחת לאחת את טענותיו של פרקליט המדינה, שי ניצן, וציינה כי "קביעותיו של בית המשפט מעוררות קושי הן ביחס ליכולותיה המקצועיות של ד"ר פורמן והן ביחס להיבטים הנוגעים למהימנותה וליכולת להסתמך על עמדות הנמסרות על ידה". כמו כן, קבעה זילבר כי התערבות הפרקליטות במינוי "מובנת מאליה", שכן הפרקליטות היא "הגורם המסתייע בחוות הדעת של המכון יותר מכל גורם אחר, והיא זו שתידרש להתמודד בעתיד עם השלכות העסקתה של פורמן".

בין היתר, התבססה זילבר במכתבה על שורה של ציטוטים מפסקי דין שניתנו בעבר בעתירות נגד מינויים של חיים רמון לשר לאחר הרשעתו במעשה מגונה, וכן נגד מינויו של יוסי גינוסר למנכ"ל משרד השיכון חרף חלקו בפרשת קו 300.

במכתב התגובה שלה דוחה גרמן מכל וכל את דרישת הפרקליטות ועמדת היועץ המשפטי לממשלה: "החשש לגרימת עוול למועמדת כתוצאה מאמירות של בית המשפט, העובדה כי אין לה זכות להגן על עצמה, החובה שלנו לשמור על מינהל תקין, על זכויות האדם, על החוק ועל הצדק - מביאה אותי למסקנה כי יש להמשיך בהליכי קליטתה של ד"ר פורמן, לתפקיד שבו זכתה במכרז כדין, כסדרם", כותבת גרמן לווינשטיין.

ד"ר מאיה פורמן רזניק

במכתבה גרמן מבקרת ועוקצת בכמה הזדמנויות את אנשי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, ומוחה בין היתר על הניסיון להכתיב למשרד הבריאות את ההכרעה בעניין המינוי, כאילו הם מקבלי ההחלטות במדינה. לדבריה, "הייעוץ המשפטי במשרד הבריאות לא מכיר כל הלכה המחייבת רשות לפטר אדם, לקטוע את תהליך קבלתו לעבודה משנתקבל לתפקיד כדין, או לבטל תוצאות מכרז שבו זכה בתפקיד כדין, בשל ממצאים שנקבעו לגביו כעד, מכל שכן בהליך שלא היה צד לו". היא מתריעה כי "אם מהלך של משרד הבריאות כלפי ד"ר פורמן יגרום לכך שמומחים יחששו למסור עדות או יעדיפו לכוון עדותם לפי הרוח הנושבת אליהם מבית המשפט, כדי שלא להסתכן באמירות שיפוטיות העלולות לפגוע בפרנסתם, נימצא מקפחים את יכולתם של צדדים לדיון, להשיג חוות דעת מקצועיות כנות, המשקפות את מיטב הכרתם המקצועית. ההפסד הכרוך בתוצאה כזאת עשוי להיות כבד מנשוא".

בהתייחסה לטיעון המרכזי של שני הגופים, שלפיו יש חשש שבתי המשפט לא יתנו אמון בעדויות של פורמן רזניק, כותבת גרמן: "איני סבורה כי חשש זה הוא מבוסס. אני נוטה להאמין כי השכל הטוב יגבר, כי בתי המשפט האמונים על הערכת עדותם של עדים מומחים יתייחסו לד"ר פורמן בכבוד המקצועי שהיא ראויה לו. אם תיתן המדינה אמון במומחיה, יאמין בהם גם בית המשפט". בהמשך היא מוסיפה עקיצה ברורה לפרקליטות: "יועיל למדי כי הפרקליטות לא תקדים לעשות את מלאכת המקטרגים במקומם, ותשמוט בעצמה את הקרקע מתחת למהימנותה הבסיסית של ד"ר פורמן, כפי שלצערי נעשה באמירות הבלתי זהירות שנכללו בכתובים".

לדבריה, "אמירותיו של בית המשפט הנכבד אינן מבטלות את השיקולים כבדי המשקל התומכים במינויה של ד"ר פורמן", והיא מזכירה כי ועדת המכרזים שבחרה בה לתפקיד קבעה כי היא "רצינית, משדרת חזון, בעלת עוצמה אישית, מכירה היטב את היעדים, בעלת יוזמה וניסיון". גרמן מוסיפה: "איננו מקבלים את ההנחה כי הערותיו של בית המשפט הפכו את ד"ר פורמן באבחת חרב פתאומית למי שיש חשש לדמותה המוסרית, לטוהר מידותיה ולניקיון כפיה".

 

"הגישה שהפרקליטות היא לקוח אינה ראויה"

גרמן מתייחסת לטיעון מרכזי נוסף של זילבר, שלפיו לפרקליטות יש זכות להתערב באופן חריג בתהליך הבחירה, משום שהיא כביכול "לקוח" מרכזי של המכון לרפואה משפטית. גרמן מותחת ביקורת קשה על אמירה זו ומאמצת את גישתו של הסניגור הארצי, עו"ד יואב ספיר, שדיבר על חשיבות תפישתו של המכון כמוסד עצמאי ובלתי תלוי בתכתיביו של צד כלשהו, לרבות הפרקליטות. "גישה שלפיה הפרקליטות היא 'לקוח' עשויה להוביל למסקנה כי יש לעשות ככל הניתן כדי להפיס את דעתה", כותבת גרמן. "אין זו גישה ראויה".

גרמן לא חוסכת ביקורת גם מהשופטים עצמם, שעל דבריהם החריפים נסמכים הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה כדי למנוע את מינויה של פורמן רזניק: "ייתכן כי בית המשפט הנכבד לא הזהיר את עצמו לנהוג אותו ריסון נדרש בבואו לשקול את עדותה של פורמן, בטרם ניגש לחבוט בה ללא רחם. התבטאויותיו של בית המשפט אינן מגלות, על פניהן, מידה של ריסון, והן חריפות מעבר לנדרש". גרמן מוסיפה כי בצורת ההתבטאות החריפה של השופטים (למשל, האמירה על פורמן רזניק, המומחית הוותיקה, כי היא "רופאה משפטית צעירה") "יש יותר מאבק של זלזול כלפי העדה, כרופאה פתולוגית שהיא אשה".

דינה זילבר צילום: אמיל סלמן

בנוסף, מכוונת גרמן דברים קשים במיוחד כלפי המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד זילבר - שלדבריה, "האופן שבו היא הופכת בכל מלה ומלה בהתבטאויות בית המשפט, כאילו מדובר בטקסט קבלי שאותיותיו הקדושות נמסרות מעליונים לתחתונים, מחמיצה, במלוא הכבוד הראוי, את ההקשר הרחב יותר של פסק הדין, ואינה קשובה דיה ל'ניואנסים' ולטונים הצורמים בחלקם, המחייבים ולו מידה מסוימת של התייחסות ביקורתית לתוכנם של הדברים, לנימתם ולסגנונם".

גרמן גם העירה ששני פסקי הדין שאליהם מפנה זילבר בעניין גינוסר ורמון, המתייחסים לדמותו המוסרית של עובד ציבור, "רחוקים שנות אור מה'מעשה המיוחס' לד"ר פורמן רזניק - עבירות פליליות חמורות של בידוי ראיות ומעשים מגונים למול חוות דעת מקצועית שנדחתה על ידי בית המשפט". גרמן התרעמה על ההשוואה: "הפער הקיצוני בולט מאוד לעין. אגב, מעניין לציין כי בשני המקרים שנמנו במכתבה (של זילבר), הגנה הפרקליטות על המינוי (ובמקרה השני, של חיים רמון, העמדה אף התקבלה)".

בתגובה לדברים נשלח ממשרד המשפטים בשנית מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד זילבר, המתנגד כאמור למינוי. מכתב זה, לדברי משרד המשפטים, "מדבר בעד עצמו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה