מה יקרה לתיירות הרפואית וכמה זמן נחכה לניתוח? כל ההמלצות של ועדת גרמן

בין הההמלצות שפירסמה אתמול ועדת גרמן: חברות הביטוח וקופות החולים יתחלקו בעלויות של ניתוחים פרטיים ותיירות המרפא תורחב, לפחות בזמן הקצר

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

שר"פ

"השאיפה היא לקצר את התורים לחודשיים לכל היותר, אך זה תהליך מורכב"

קרדיט: ערוץ 10

הבשורה הגדולה ביותר של ועדת גרמן היא דווקא מה שלא יקרה: הוועדה מתנגדת להכנסת בחירת רופא בתשלום למערכת הבריאות הציבורית (שר"פ), למרות נטייתה המקורית לתמוך בכך. במקום, יוקצו מאות מיליוני שקלים (700 מיליון שקל בשנה) לתוכנית לאומית לקיצור תורים, באמצעות העסקת פול־טיימרים, רופאים ואחיות נוספים, הגדלת תשתיות ועוד.

בנוסף, מתכוונת הוועדה ליצור שקיפות במערכת התורים, כך שבכל רגע נתון יהיה ניתן לדעת מה זמני ההמתנה לכל ניתוח - ו"לקבל החלטה מושכלת היכן לקבל את השירות".

בתשובה לשאלת TheMarker האם יש יעד כמותי לקיצור התורים, כלומר התייחסות ממשלתית לאורך התור המקסימלי, השיב מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, כי השאיפה היא לקצר את התורים לחודשיים לכל היותר, אך זהו תהליך מורכב וארוך וקשה, שתלוי גם בעניינים לוגיסטיים כמו הכשרת מרדימים ואחיות חדר ניתוח ובניית חדרי ניתוח חדשים.

במשולב, ממליצה הוועדה להגדיל את אפשרות הבחירה של הציבור בין בתי החולים לשלושה בתי חולים לפחות בכל אזור. להמלצה דרמטית זו - שיש לה גם משמעויות כלכליות עבור קופות החולים - אין עלות או תקציב נלווה.

בעניין זה אמרה גרמן כי "אנחנו מקווים שהקופות ובתי החולים יגיעו להסדרים מתוך משא ומתן", והוסיפה כי תוקם ועדת תמחור שתשנה את מחירי הניתוחים והפעולות בבתי החולים, כך שהקופות ייהפכו לאדישות לבית החולים שבו יבחר המבוטח.

פרסום מסקנות ועדת גרמן, היוםצילום: אוליבייה פיטוסי

"אם היינו מחליטים על שר"פ זה היה פתרון קל ולא נכון", אמרה גרמן. "במקום זה, הממשלה לקחה אחריות - כך רצינו וכך קרה". אפק אמר כי "פעם האמנתי בשר"פ וחשבתי שזו דרך פשוטה לפעול בעידן שבו כמות הכסף מוגבלת. חשבתי שדרך השר"פ נוכל לקבל כסף שיהיה יחסית נוח למערכת, אבל הוא נושא עמו בעיות. לא פשוט לחשוב על הרופא שנכנס לחדר ויש מטופל אחד בשר"פ והשני ציבורי. יש בעייתיות רבה מאד בכסף הזה. לכן שקלתי את הנושא לאורך התקופה, ואני חושב כיום שהדרך הקלה הזו איננה הדרך הנכונה - והדרך שאנחנו בחרנו היא זו שתשפר את הישורת לאזרחים".

ביטוח

"כל אזרח יוכל לדעת מתי יש לו כפל ביטוח"

ההמלצה הבולטת השנייה של הוועדה - שצפויה לעורר את עיקר הדיון הציבורי וההתנגדויות בחודשים הקרובים - נוגעת לביטוחי הבריאות. תת־הוועדה בנושא, בראשות הכלכלן שלומי פריזט, המליצה לחייב את קופות החולים להציע למבוטחים שלושה רובדי ביטוח שונים.

חדר ניתוחצילום: אמיל סלמן

הרובד הראשון הוא רובד בסיסי, שמיועד רק לניתוחים ולהתייעצות לקראת ניתוח, ויהיה אחיד בחברות הביטוח ובקופות החולים, אך בהבדל משמעותי אחד: חברות הביטוח יוכלו לבצע חיתום (סינון מבוטחים על פי גיל ומצב רפואי), ואילו קופות החולים ימשיכו להיות מחויבות לקבל אליהן כל אדם בלי קשר למצבו הרפואי.

נושא זה צפוי לגרור התנגדות עזה מצד קופות החולים, שטוענות לתחרות בלתי הוגנת. במסגרת זו יוכלו המבוטחים לבחור רופא רק מתוך רשימה סגורה של רופאים (הסדר). סעיף זה נועד לרסן את המחירים שגובים הרופאים בשוק הפרטי. לדברי פריזט, היעדר החרגה וחיתום היו "מסובכים מדי", וההמלצות כוללות מנגנונים של פיצוי לקופות החולים במקרה שבו חברות הביטוח "יגנבו" מהן את המבוטחים הצעירים והבריאים בגלל החיתום.

בנוסף, כפי שדורשות קופות החולים כבר זמן רב, תיקבע חובת שיבוב - כלומר אם אדם שמחזיק בשני ביטוחים שונים יעבור ניתוח, חברת הביטוח וקופת החולים יתחלקו ביניהם בעלות הניתוח הפרטי. כיום במקרים רבים החולים מופנים למימוש הביטוח דרך קופת החולים, תמורת פיצוי קטן מחברת הביטוח - מה שמעמיס עלויות עודפות רבות על קופות החולים. הרובד הביטוחי השני יכלול תרופות, הריון, טיפולי שיניים וכדומה, והשלישי יכלול בעיקר שירותים שהם בבחינת "לייף סטייל".

לדברי גרמן, "כל אזרח משלם שלוש פעמים: פעם אחת בחוק (מס בריאות), פעם שנייה בביטוח המשלים ופעם שלישית בביטוח הפרטי. מאחר שהרפורמה מפרידה בין הרבדים השונים - כל אזרח יוכל לדעת מה יש לו ומתי יש לו כפל ביטוח, ויוכל לבטל את אחד הביטוחים". המהלך כולו ילווה במערכת ממוחשבת, שתאפשר לכל מבוטח לדעת אילו ביטוחים יש ברשותו, להשוות בין תוכניות הביטוח השונות ולקבל החלטות על סמך המידע הזה.

תיירות רפואית

התיירים הרפואיים יחויבו בהיטל; "קדימות אבסולוטית" לחולים ישראלים

אם בנושא השר"פ, עמדה ועדת גרמן על דעתה שלא לתת דריסת רגל לרפואה פרטית בבתי החולים הציבוריים - בנושא התיירות הרפואית ההחלטה אחרת: הוועדה החליטה למסד את התיירות הרפואית בישראל, להסדיר אותה ובמידה רבה גם להגדיל אותה.

ועדת גרמן החליטה כי היקף הפעילות של תיירות רפואית "יוגבל על ידי זמינות התשתיות עבור ישראלים (...) על כן, הזמנת תייר רפואי לישראל תתאפשר רק אם קיימת קיבולת מתאימה בבית החולים". לשם כך, יידרשו בתי החולים שירצו להפעיל תיירות רפואית להקים בתוך חצי שנה מערכת מיחשוב, שבה ידווחו בזמן אמת למשרד הבריאות נתונים על התפוסה במחלקות, זמינות תורים וכדומה. לפי המערכת, יוחלט כמה תיירים יוכל בית החולים לקבל. עד להקמת המערכת, יוכלו בתי החולים לקבל תיירים רפואיים בהיקף של עד 6% מהכנסותיהם (יותר מהנהוג כיום).

הוועדה קבעה כי הטיפול בתיירים יבוצע בשעות אחר הצהריים, אך ייתכן אישור לקיים את הפעילות בשעות הבוקר "במקרים חריגים". הנהלות בתי החולים יחויבו להבטיח "קדימות אבסולוטית" לחולה הישראלי בנגישות לתשתיות - וכל הרווחים יופנו לטובת המטופל הישראלי. התיירות הרפואית תמוסה: התיירים יחויבו בהיטל של 15% ממחיר הטיפול עבור שימוש בתשתיות המדינה, שישמשו לקיצור תורים. בנוסף, לפחות 20% מהכנסות התיירות הרפואית יוקצו לקיצור תורים בבית החולים.

עוד קובעת הוועדה כי רופאים לא יוכלו לקבל תגמול גבוה יותר עבור טיפול בתיירים רפואיים, וכי התיירים לא יוכלו לבחור את הרופא שיטפל בהם. בנוסף, רופאים לא יוכלו לקבל תשלום ישיר מתייר או מסוכן. עוד ייאסר על רופאים להעניק לאותו תייר טיפול רפואי במערכת הציבורית והפרטית בו זמנית ובתוך פרק זמן סביר. המלצות הוועדה כוללות גם הסדרה מלאה ורישוי של סוכני התיירות הרפואית, תחום פרוץ לחלוטין כיום. על הסוכנים יחולו איסורים כמו פנייה ישירה לרופאים. הנהלות בתי החולים יהיו אחראיות לפעילות הסוכנים בתחומן.

שירותים רפואיים

מערכת הבריאות תבחן את שביעות רצון המטופלים

הוועדה מקדישה תשומת לב רבה גם לנושא הרפואה הראשונית והמייעצת בקהילה, ולנושא שיפור השירות לציבור במערכת הבריאות הציבורית. כך, למשל, החליטה הוועדה על ביצוע סקרים ומדידות קפדניים יותר במערכת: החל מסקרי שביעות רצון מהמחלקות בבתי החולים, שביעות רצון כללית ממערכת הבריאות וסקרי נגישות למערכת, ועד למדידה של אורך התור, זמני מענה טלפוני, זמני המתנה בחדרי מיון, ביטולי ניתוחים ותורים. ובקיצור – כל הדברים שמציקים ומכבידים על המטופלים שעוברים במערכת הבריאות הציבורית.

ההמלצות שמות דגש גם על הפריפריה הנזנחת ועל צמצום אי־השוויון: בין השאר, אחת ההמלצות עוסקת בהגדלת מספר הרופאים הראשוניים (משפחה, ילדים ונשים) בדגש על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. המלצה נוספת מדברת על הרחבת זמינות הרופאים היועצים (רופאים מומחים) בפריפריה, ועל חיזוק תשתיות האבחון והטיפול בקהילה – מה שיחסוך אשפוזים רבים, וכן על תוכניות טיפול משולבות לאוכלוסיות בסיכון כמו חולים כרוניים, מטופלים הסובלים מאשפוזים חוזרים, וביצוע סקרים שיבדקו עד כמה המערכת נגישה לבעלי מוגבלויות, קשישים, דוברי שפות זרות ועוד.

פרק גדול בהמלצות מתייחס לנושא שעד כה כמעט ולא טיפלו בו: השירות לאזרח. הפרק עוסק ביחס למטופלים, למשל - זימון מטופלים רבים לאותה השעה, סדנאות לאנשי צוות רפואי במתן שירות, צמצום ביורוקרטיה, ועוד. כמו כן ממליצה הוועדה להשקיע משאבים להגדלת מספר הרופאים והאחיות בישראל - צוואר בקבוק שגורם לכשלים רבים במערכת.

בנוסף, הוועדה מתייחסת בשורה אחת לנושא בריאות הנפש: "הוועדה התרשמה עמוקות מהמצוקה באשפוז הפסיכיאטרי וממליצה למשרד הבריאות לשים את הנושא בסדר עדיפות גבוה", נכתב בהמלצות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר