סקר: 50% מהציבור מוכנים לשלם יותר מסים כדי לחזק את מערכת הבריאות

הציבור הישראלי מביע נכונות לשלם יותר מס עבור מערכת בריאות ציבורית חזקה: מחצית מהאוכלוסייה היהודית בישראל היו מסכימים לשלם תוספת של 0.5% למס הבריאות הנוכחי, ובכך לממן את קיצור התורים בבתי החולים הציבוריים - כך עולה מסקר שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה. התוספת למס תאפשר העסקת רופאים בכירים בשעות אחר הצהריים בבתי החולים.

הסקר התרכז בשלוש סוגיות מרכזיות שבהן עוסקת ועדת גרמן: כפל ביטוחי הבריאות, תרופות מצילות חיים בביטוח המשלים, וקיצור תורים לניתוחים. מסקר עולה, כי 40% מהציבור מתנגדים לתוספת של 0.5%, ו-10% לא החליטו. הסקר נערך לפני כשבוע על ידי בקרב 501 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל.

רעיון העלאת מס הבריאות בכ-0.5% כדי לממן את חיזוקה של מערכת הבריאות הציבורית, עלה בחודשים האחרונים על ידי גורמים שונים במערכת ומחוץ לה, כמו חברי כנסת, חלק מקופות החולים וארגוני זכויות אדם, אך עד כה שרת הבריאות, יעל גרמן, נמנעה מלהתייחס אליו כאפשרות תקפה. גם באוצר ובמשרד ראש הממשלה מתנגדים להעלאת מסים ומשתדלים להימנע ממנה, בין השאר מסיבות פוליטיות. ואולם עתה מתברר כי הציבור פתוח לאפשרות של תשלום מעט גבוה יותר של מס בריאות במטרה לשפר את איכות וזמינות שירותי הרפואה שהוא מקבל.

מהסקר עולה עוד, שהנושאים שמעסיקים יותר מכל את הציבור לא בהכרח תואמים את סדר העדיפויות וכמות האנרגיה שמושקעת בוועדת גרמן: הנושא שמטריד יותר מכל את הציבור הוא לא התורים לניתוחים או השר"פ (בחירת רופא בתשלום בתוך המערכת הציבורית), אלא דווקא הכנסת התרופות מאריכות ומצילות החיים שאינן בסל הבריאות לתוך הביטוח המשלים: כשני שליש מהציבור (64.4%) סבורים שזו הסוגיה החשובה ביותר על שולחנה של הוועדה, 19.9% סבורים ש"כפל הביטוח" בביטוחי הבריאות הוא הסוגיה החשובה ביותר, ורק 15.7% סבורים שקיצור התורים לניתוחים היא הסוגיה החשובה ביותר.

תרופות מצילות חיים גם לחסרי ביטוח

בימים אלה גורמים רבים ובהם בכירים במשרד הבריאות, קופות החולים וארגוני חולים דוחפים להחזרת התרופות מצילות החיים שאינן בסל אל הביטוח המשלים. מהסקר עולה כי הציבור תומך בעמדה זו בעוצמה: כ-83% מהציבור סבורים כי יש להחזיר את הכיסוי לתרופות מאריכות או מצילות חיים שאינן בסל לביטוחים המשלימים בקופות החולים. כשבוחנים את הנכונות של הציבור לשאת בעלות של הגדלת הפרמיה כתוצאה מכך, 89% מהמשיבים מצהירים כי היו מוכנים לשלם עוד 7 שקלים בחודש לביטוחים המשלימים בעבור כיסוי תרופות מאריכות או מצילות חיים שמחוץ לסל. 79% מהמשיבים אף היו מוכנים לשלם סכום גבוה יותר (תוספת של 3 שקלים נוספים בחודש) במטרה לממן כיסוי התרופות עבור חסרי ביטוח.

רמי אדוט, ראש תחום הזכות לבריאות באגודה לזכויות האזרח, שמדבר בשם קואליציה של ארגונים ובהם רופאים לזכויות אדם ומכון אדווה, סבור כי התמיכה הרחבה של הציבור בהצעה היא סימן לייאוש וחוסר האמון של הציבור במערכת הציבורית: "התשובה הנכונה למצוקה שקשורה בתרופות מחוץ לסל, שקיבלה את תמיכת רוב חברי הכנסת, היא עדכון תקציבי מורחב וקבוע מראש לתרופות בסל הבריאות הממלכתי. זמן לא רב אחרי שהוציאו את התרופות מהמשלימים, מרבית חברי הכנסת הצביעו בעד הצעת החוק לעדכון אוטומטי של הסל, אך בלחץ האוצר המהלך טורפד". לדבריו, "אנחנו מובלים בעל כורכנו אל הביטוח המשלים, ואז כשנוצרות סיטואציות קשות עם חולים - בוודאי שרוב הציבור יהיה בעד".

סומכים יותר על הביטוח המסחרי

הסקר מציג גם נתונים על בעלות של הציבור היהודי על ביטוחים מסחריים פרטיים: לפחות ל–54% מהציבור היהודי יש ביטוח בריאות מסחרי, ועוד 11% השיבו כי "אינם זוכרים". אלה הם מספרים גבוהים בהרבה מאלה המוכרים (כ-40%), כשהנתון האמיתי לא ידוע, שכן האוצר מסרב לפרסם אותו. במקביל, 89% השיבו כי בבעלותם ביטוח משלים של קופות החולים, כך שסביר להניח כי היקף כפל הביטוח (בעלות על לפחות שני ביטוחים: מסחרי ומשלים) בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל גבוה מ-50%.

העובדה הזו מטרידה את הציבור: לפי הסקר, 75% מהציבור סבורים כי תשלום הביטוח לשני גופים עבור אותו שירות הוא תופעה מטרידה שיש לטפל בה. 52% אמרו כי זוהי תופעה "מטרידה מאוד" שעל המדינה למנוע, ו-23.5% אמרו שחשוב לטפל בבעיה, אך יש בעיות בוערות יותר. רק 24% אמרו כי התופעה לא מטרידה אותם.

כשנשאלו המשיבים על מי ניתן לסמוך יותר כשיש צורך בטיפול רפואי מחוץ לסל - על הביטוח המשלים או על הביטוח הפרטי - ענו יותר משיבים כי הם סומכים על הביטוח המסחרי (22.2%) לעומת הביטוח המשלים (16.1%). נתון זה מפתיע בהתחשב בעובדה שדווקא הביטוחים המשלימים מחזירים לציבור כסף בשיעורים גבוהים בהרבה מהביטוחים המסחריים הפרטיים. מסתבר, אם כן, שהקמפיינים של חברות הביטוח המסחריות שמתמקדים בחולשת המערכת הציבורית ומציגים אותה כלא יעילה ולא אמינה, ואת הביטוחים הפרטיים כתשובה לכך - אפקטיביים.

פרופ' אבי דגני, נשיא מכון גיאוקרטוגרפיה ועורך הסקר, אמר כי "הנתונים מעידים כי האזרח, שמשקיע מזמנו וכספו במערכת הרפואה הציבורית, מעוניין במערכת שתטפל במצוקותיו ותעניק לו טיפול מיידי ולא תגרום לו לריצה אין סופית אחר תורים לבדיקות, הפניות מרופא אחד לשני או קניית תרופות שאינן בסל. ולראייה, הציבור מוכן לשלם יותר על מערכת בריאות יעילה יותר ואף לסבסד את החלש".

לדברי אדוט, "רובנו מבין כי המערכת הציבורית השוויונית בבסיסה היא האפשרות שיש לחזק. על ועדת גרמן לצאת אל הציבור בדרכים שונות כדי לברר מה חושב הציבור. האם נכונה ההנחה הלא בדוקה שלפיה הציבור לא מוכן להעלות מס, גם אם זו הדרך החסכונית והיעילה לקבל שירות רפואי טוב?"