"הקפאת ההליכים הורגת את הדסה": עובדים נוטשים וניתוחים מבוטלים

המעורבים במשא ומתן בין ההנהלה לעובדים חוששים שהקפאת ההליכים נכשלה למעשה, ולא מצליחה לקרב את הצדדים להסכם הבראה מוסכם לבית החולים ■ במקרה של פירוק הדסה, הרופאים שוקלים להקים מעין קואופרטיב - וליטול לידיהם את הבעלות על בית החולים

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

הכסף אוזל בקצב מוגבר, אחיות עוזבות, היקף הפעילות הרפואית יורד והמשא ומתן בין הנהלת הדסה לבין העובדים והרופאים תקוע ורחוק מאוד מפריצת דרך. הדסה נמצאת בנקודה קריטית ואם לא יחול שינוי מפתיע בקרוב, היא הולכת לפירוק - כך עולה מעדכון שהגישו בסוף השבוע שעבר הנאמנים בהקפאת ההליכים של הדסה, עורכי הדין ליפא מאיר ואשר אקסלרוד.

בעדכון שהגישו הנאמנים לבית המשפט המחוזי בירושלים נכתב כי הקפאת ההליכים נמצאת "בישורת האחרונה", במיוחד לאור פגרת הפסח הקרבה, ומצוין כי "מצב דברים זה, אם לא ישתנה בקרוב, יחייב את ההנהלה והנאמנים לקבלת החלטות ונקיטת צעדים מרחיקי לכת הנשקלים בימים אלה ממש כחלופות, בהיעדר תוכנית הבראה מוסכמת". בכך רומזים הנאמנים לפירוק, שיכול להוביל לאפשרויות שונות ובהן הלאמת הדסה, ניהולה בשיתוף עם המדינה, העברתה לאחת או שתי קופות חולים, או סגירתה - האפשרות הכי פחות סבירה.

ואכן, התחושה בבית החולים ובקרב כל מי שעוסק במשא ומתן היא שהקפאת ההליכים נכשלה למעשה, ולא מצליחה לקרב את הצדדים להסכם הבראה מוסכם. באסיפת עובדים סוערת שהתקיימה אתמול בהדסה, קרא מנכ"ל הדסה, ד"ר אביגדור קפלן, לרופאים להגיע להסכם עוד השבוע: "אם לא נגיע להסכם הבראה במהרה נמצא עצמנו במצב גרוע עוד יותר", הזהיר קפלן. הוא מתח ביקורת על הממשלה: "לצערי המוכנות של הממשלה לסייע להדסה היא נמוכה, ועל כן הדרישה מהרופאים והעובדים גבוהה יותר. גם אם יסכימו ועדי הרופאים לדרישתנו, עדיין יהיה לי קרב קשה להשלמת החוסרים מהממשלה. אנו מבקשים מהרופאים ויתור של 65 מיליון שקל בשנה". קפלן האשים את קופת חולים מאוחדת כי היא "פועלת לזרז את התמוטטות הדסה כדי להשתלט על הדסה הר הצופים".

לדברי גורם בכיר בממשלה, "הקפאת ההליכים לא עושה שום דבר טוב ומאידך מקשה מאד על הפן התפעולי־עסקי של בית החולים: ירידה בפעילות, משיכת כוח אדם, עצירה של התחלת התמחויות או מעבר של מתמחים לבתי חולים אחרים. בית חולים זה לא מפעל - זו מערכת הרבה יותר מלאה, מורכבת ודינמית, ויש עליה סימן שאלה גדול שמקשה על כל אחד מהצעדים".

לדבריו, "אסור היה ללכת להקפאת הליכים בידיעה שלא רוצים לפרק, כי זה הורג את בית החולים. הלידות יורדות ב–20%. מטרידה העובדה שיש כאן בית חולים שאולי הגיע לנקודות אל חזור. יכולת השיקום והחזרה לשגרה של מערכים רפואיים היא לא פשוטה, לוקח שנים לבנות אותם. זה מצב מסוכן. כבר עזבו 15 אחיות וכמות הניתוחים ירדה ב–30%, כירורג שלא נותנים לו לנתח מתפוצץ".

אז מה קורה בתקופה הסוערת האחרונה בהדסה?

1. המצב הכלכלי

לפי הדיווח, הפעלתה של הדסה במהלך ההקפאה יוצרת גירעון של 30 עד 50 מיליון שקל מעבר למה שנצפה בתוכנית ההפעלה שגובשה לקראת ההקפאה, זאת בין ביתר בגלל ימי השביתה (16 יום) בפברואר, וירידה בהיקף הפעילות הרפואית.

הפגנה בבית חולים הדסהצילום: אמיל סלמן

ההכנסות בפברואר היו נמוכות בכ–45% לעומת החודש הקודם: 118 מיליון שקל במקום 208 מיליון שקל. גם במארס נמשכה הירידה בהיקף ההכנסות של הדסה מפעילות רפואית: מ–6.8 מיליון שקל ביום לפני תקופת ההקפאה, ל–5.9 מיליון שקל אחריה.

בצד ההוצאות נרשמו הוצאות גבוהות מהצפוי, מסיבות שונות, ובהן הוצאות השכר שגבוהות ביותר מ–12 מילון שקל לעומת מה שהיה צפוי, לאור העובדה שבית החולים הקטין את שיעור הפחתת השכר שתוכננה (מ–10% ל–6% בממוצע). מהדו"ח עולה כי מאי צפוי להיות קשה עבור העובדים: בשל מה שמגדירים הנאמנים כ"טעות אנוש" שילמה הדסה לעובדים תשלום יתר עבור תשעה ימים המוגדרים "חובות עבר".

הנאמנים החליטו כי תשלום זה ינוכה מהתשלום שישולם לעובדים במאי. בנוסף, במאי ינוכו גם ימי השביתה, אלא אם כן יוחלט אחרת בהסכם ההבראה. בשורה התחתונה, הכסף בקופת הפירוק צפוי להסתיים מוקדם מהצפוי - מה שמקרב את רגע האמת שבו יוכרע על הסכם הבראה או פירוק.

2. הרופאים

הרופאים מצהירים כי הם מתנגדים מאוד לפירוק, שבו הם רואים סוג של "תרגיל כלכלי־משפטי שנועד לכופף אותנו", אבל גם מתכוננים ליום שאחרי: "אם רוצים ללכת לפירוק - נלך לפירוק. זה לא מפחיד אותנו", אומר יו"ר ועד מנהלי המחלקות בבית החולים, פרופ' דרור מבורך.

לדבריו, הרופאים שוקלים ברצינות אפשרות של לקיחת בעלות משותפת על המרכז הרפואי במקרה של פירוק, במתכונת שלא קיימת כיום בישראל, של מעין קואופרטיב של רופאים. הנושא אף נבדק בשבועות האחרונים על ידי משפטנים וכלכלנים.

לדברי מבורך, "במצב כזה האמון וההתגייסות של הרופאים יהיו הרבה יותר גדולים, אחרי שהאמון בהנהלה, בנשות הדסה ובאוצר נסדק". הוא מוסיף כי "העובדים הם הנושים הגדולים ביותר של בית החולים - 70% מהחוב של הדסה הוא לעובדים".

לדברי מזכ"לית ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, "תהליך של פירוק יגרום לאי־ודאות קשה לתושבי ירושלים ולעובדים, ואסור לשכוח שזה לא פירוק אמיתי, כי הדסה לא יכולה להיסגר לאורך זמן. אם נשות הדסה או ההנהלה חושבים שהם יכולים באמצעות פירוק להיפטר מנכסים מכבידים ולרכז את כל הכוח בידיהם - הם טועים, כי רצפת הייצור לא תפעל בלי רופאים".

הרופאים מודעים לכוחם: בלעדיהם אי־אפשר להפעיל את בית החולים, עם או בלי פירוק. הקרדיולוג פרופ' חיים לוטן אמר בכינוס העובדים למנכ"ל קפלן: "אל תיקחו כמובן מאליו שנחזור לעבוד פה אם יהיה פירוק. 80% מאתנו יכולים למצוא מקום עבודה אחר", אמר לוטן.

מה כן יכול להיות פתרון?

ופנר: "אנחנו עדיין חושבים שיש מקום לתוכנית הבראה אמיתית בהסכמה. יכול להיות שמדינת ישראל תצטרך לתת קצת יותר בשביל זה (לדבריה, כרגע המדינה מסכימה לתת כ–65 מיליון שקל בשנה להדסה בלי להוסיף "כסף חדש" אלא באמצעות הגדלת חלקה של הדסה בתשלומים מהאוניברסיטה עבור הפעילות הלימודית בהדסה, וכן הגדלת ה"קאפ" - תקרת הצריכה של קופות החולים בהדסה, על חשבון בתי חולים אחרים; ר.ל.ג). גם נשות הדסה צריכות להחליט: או להזרים כבעלים כסף להדסה, או לוותר על הבעלות המלאה. חייב להיות סוג של משמעות לנושא הבעלות".

ופנר מוסיפה כי "אני לא מאמינה לנתונים. הייתי מצפה שאדם אובייקטיבי יקבל את הנתונים, יסתכל וימצא רעיונות יצירתיים. בלי רעיונות יצירתיים אי־אפשר לפרוץ את הדרך".

3. העובדים הפורשים

"אני נתקל בימים אלה בסיטואציות שאני מרגיש בושה עצומה. לעמוד בפני גמלאי ולומר לו שאין כסף לשלם לו", אמר קפלן באסיפת הרופאים אתמול. קפלן מתייחס לכ–200 מעובדי הדסה לשעבר שפרשו בשנים האחרונות על סמך הסכם פרישה שכלל התחייבות לקבל סכום חודשי קבוע עד לגיל יציאתם לפנסיה, אך מתחילת ההקפאה הכסף לא שולם להם.

הנאמנים הגישו ביום חמישי האחרון בקשה דחופה לבית המשפט לאשר תשלום של כ–50 מיליון שקל לעובדים אלה שעבור חלקם זו ההכנסה היחידה. בנימוקים כותבים הנאמנים כי העובדים עלולים לטעון כי הסכמי הפרישה מרצון בטלים כתוצאה מאי־עמידת הדסה בהתחייבויותיה, ולדרוש את חידוש יחסי העבודה. בנוסף, כותבים הנאמנים כי "הנהלת החברה והנאמנים רואים חשיבות מרבית בהמשך התשלומים להצלחת תוכנית ההבראה ומעבר לכך מדובר לעתים במקור הפרנסה היחידי של אותם פורשים וכי אי־תשלום להם עלול לפגוע באמון שאר העובדים ולפגוע בסיכוי לחתום עמם על פרישה מרצון".

4. נשות הדסה

ארגון נשות הדסה הגיש בסוף השבוע את הההתייחסות המפורטת והנוקבת ביותר שלו למשבר, לוועדת גבאי שבודקת את המשבר. בכתב אישום חריף, תוקפני וכעוס מאוד מאשים הארגון את המדינה במצבה של הדסה: "שורש המשבר במרכז הרפואי הוא אפליית המדינה את הדסה, ביחס לבתי החולים הממשלתיים בעיקר באמצעות קביעת כללי הסדרה בלתי הוגנים בינו לבין קופות החולים וקיבוע מדיניות זו", כותב הארגון.

הוא מאשים את המדינה בניגוד עניינים מובנה, שבו המדינה מגנה על תקציבי קופות החולים ובתי החולים הממשלתיים, על חשבון הדסה ונשות הדסה. הארגון מציע ליצור סוג חדש של הפעלה בבית החולים, שבה יהיו מחלקות נפרדות לפעילות פרטית וציבורית, והפעילות הפרטית תגדל ביחס להיום.

בנוסף, טוען הארגון כי המדינה לא מעוניינת באמת לפתור את המשבר, אלא לקחת את הדסה מידיו של הארגון: "מזה תשעה חודשים מנסים נציגי בית החולים ונשות הדסה לנהל מו"מ בתום לב עם משרדי האוצר והבריאות, לרבות עם חלק מהנציגים היושבים בוועדה דנן, ללא הועיל", כותב הארגון. "התנהלות זו גם היא מביאה את בית החולים לקריסה, כאשר הרושם שנוצר הוא כי לחלק מהמנהלים את המו"מ אג'נדה נסתרת, וכי למעשה אין כל כוונה ורצון לנסות למצוא פתרון אמיתי למשבר, אלא רצון אחד, להעביר את השליטה בבית החולים לקופות החולים ו/או להלאים את בית החולים הדסה ולכך ארגון נשות הדסה אינו מסכים".

עוד כותבות נשות הדסה כי "במקום לפעול כיום להבראת המרכז הרפואי נשמעים ברקע קולות ושמועות בדבר הרצון להלאים את המרכז הרפואי והצעות שונות ומשונות מהסוג הזה, כמו להעבירו למי מקופות החולים שעליהם ראוי רק לתמוה: 'הרצחת וגם ירשת?!'"

לטענת הארגון, כמה גורמים הביאו לקריסתה של הדסה, ובכולם אשמה הממשלה: ראשית, העובדה כי הדסה אינה זכאית לתמיכות ולמענקי ייצוב ואיזון כמו בתי החולים הממשלתיים, אך מאידך כפופה לסד של רגולציה הכוללת מחירים שנקבעים על ידי המדינה, הסכמי שכר קיבוציים, הפעלת חדר מיון ציבורי, ועוד.

"לפיכך, נוצר מצב לפיו המרכז הרפואי הדסה פועל באותה סביבה עסקית/רפואית שבה פועלים בתי החולים הממשלתיים, אולם בסביבה כלכלית תחרותית שונה לחלוטין: היעדר תמיכה שוטפת בתקציבי המרכז הרפואי מעבר להכנסותיו מפעילות שוטפת מביאה לגירעון תקציבי. למעשה, בתנאי השוק של המרכז הרפואי הדסה, כל בתי החולים הממשלתיים היו מגיעים ללא תמיכת המדינה לחדלות פירעון ב–2013–2014", כותב הארגון.

לטענתו, הדסה לא היתה מגיעה למצבה הנוכחי לו היתה מקבלת יחס זהה מהמדינה. מנגד, טוענים גורמים בממשלה כי הדסה נהנית מצד שני מחופש שבתי החולים הממשלתיים לא זוכים לו - היכולת להפעיל שר"פ, עצמאות הדירקטוריון, ועוד.

סיבה שנייה לגרעון, לפי נשות הדסה, היא כי שיעור ה–CAPPING - מכסת הרכש של קופות החולים בבית החולים שנקבע על ידי הממשלה, ירד בהדסה בשיעור ניכר, למרות הגידול באוכלוסיית ירושלים ואף שבעקבות סגירת ביקור חולים רוב החולים עברו להדסה. "חרף זאת, אף חלק ממכסת ה–CAP של בית החולים ביקור חולים לא הועבר להדסה", נכתב. לטענת הארגון, "כתוצאה מכך חלק ניכר מפעולות המרכז הרפואי הדסה, שאותו הוא מחויב לספק כבית חולים ציבורי, הופך הפסדי. במקרה כזה גם העלאת התפוקות לא תשפר את המאזן התקציבי והמרכז הרפואי נדון למעשה, לגירעון".

באשר להנחות הגבוהות במיוחד שנתנה הדסה לקופות החולים (כ–26% לעומת ממוצע של 17% בשאר בתי החולים), טוען הארגון כי המרכז הרפואי נאלץ לעשות זאת בשל כוח המיקוח הנמוך של הדסה יחסית לשאר בתי החולים - הפרש של 220 מיליון שקל בשנה. בנוסף, ההנחות הגבוהות מדי הוקפאו בחוק ההסדרים לשלוש שנים קדימה עד 2016, מה שמחריף את מצבו. "למעשה, בין 2005 ל–2014, המרכז הרפואי הדסה מימן במצטבר סך של מאות מיליוני שקלים לכיסוי הגירעונות של קופות החולים, כספים שהמדינה ואזרחיה היו אמורים לממן", כותב הארגון, ודורש כי המדינה תפצה את הדסה באותו הפרש, של 220 מיליון שקל, בין ההנחות שלה לבין ההנחה הממוצעת של שאר בתי החולים.

עוד מציין הארגון כי קופות החולים משלמות באיחור ניכר וחייבות להדסה יותר מ–200 מיליון שקל, וכי קופות החולים רשאיות לפתוח הסכמים תוך פגיעה פיננסית בהדסה, כפי שאכן קורה בשטח. בנוסף, מתלונן הארגון על כך שברכישת שר"פ (ניתוחים פרטיים) בהדסה, הביטוחים המשלימים של קופות החולים משלמות רק עבור בחירת הרופא, אך על האשפוז משלמות הקופות. מודל זה יוצר הפסדים להדסה, שכן קיימת תקרת צריכה שלאחר שהקופה עוברת אותה היא משלמת סכומים נמוכים בהרבה.

"הדסה הצליח לשרוד יותר מ–50 שנה כייצור כלאיים שכפוף מצד אחד להנחיות רגולטוריות מפלות ומצד שני אינו מקבל מענקים מהמדינה, וזאת אך ורק הודות לסיוען ומימונן של נשות הדסה. יצור כלאיים כזה אינו יכול להמשיך ולהתקיים בצורה כזו", כותב הארגון, ומבהיר: "לארגון נשות הדסה אין יותר את האמצעים הכספיים החריגים הנדרשים לצורך מימון הגירעונות שנוצרים כתוצאה מהתנהלות המדינה והוראותיה וחוקיה ואין באפשרותה לגייס כספים לצורך זה".

נשות הדסה דורשות כי המדינה תאפשר להדסה "להגדיל את הפעילות וההכנסות מתיירות מרפא ומפעילות פרטית, מבלי לערב פעילות ציבורית עם פעילות פרטית", כלומר, תשלום מהשקל הראשון על ידי הביטוחים המשלימים והפרטיים, ומציע כי תהיה לראשונה הפרדה במחלקות האשפוז בין הציבורי לפרטי.

המסמך כמעט ואינו כולל ביקורת פנימית, למעט משפט המציין כי "אין חולק כי המרכז הרפואי חייב לעבור התייעלות משמעותית (...) אולם, גם תוכנית ההבראה הקשה ביותר לא תעמוד וגם ההנהלה המוצלחת ביותר לא תצליח במשימה להבריא את המרכז כל עוד מדיניות הממשלה לא תשתנה". לטענת הארגון, נציגיו בדירקטוריון "הם אלה שעשו כל שלאל ידם כדי למנוע את המשבר".

לדברי גורם בכיר בממשלה, "נשות הדסה עדיין מרוכזות במציאת אשמים ולא פתרונות. הן צריכות להגיד למדינה: 'תיכנסי כבעלים שותפים תמורת מימון קבוע, פיקוח ויציבות לאורך זמן'. גם המדינה צריכה להבין שאין לה ברירה אלא להכניס את היד לכיס. בתמורה היא תקבל חלק בניהול, בבקרה על השכר, בהחלטה איך השר"פ ייראה".

כתבות מומלצות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים