הכדור במגרש של הרגולטור

נציבות שירות המדינה פירסמה טיוטה של כללים חדשים שיגבילו את העבודה הפרטית של הרופאים בבתי החולים הממשלתיים. מבלי להיכנס לשאלה המשפטית אם מותר לנציבות "להנחית" את הכללים בלי משא ומתן עם הרופאים, או שזו הפרה של יחסי העבודה הקיבוציים - קשה להתווכח עם ההצדקה ואפילו הנחיצות שבכללים כאלה.

כבר שנים ארוכות שמבקר המדינה מתריע וסונט בנציבות שירות המדינה ובמשרד הבריאות על הבלאגן השורר בכל הקשור לעבודות הפרטיות של הרופאים ושל מנהלי בתי החולים, שהיקף ההשתכרות הפרטית שלהם למעשה אינו כפוף כיום לשום מגבלה כמעט.

התוצאה היא רופאים שמתרוצצים מהעבודה הציבורית לפרטית - לעתים עד אפיסת כוחות, מנהלים בכירים מאוד של ארגוני בריאות עצומים שמצליחים להקדיש מזמנם היקר לשעות רבות של עבודות פרטיות נוספות, ומנהלי מחלקות שרכשו את המוניטין שלהם בבית החולים הציבורי - אך מצמצמים עוד ועוד את משרתם הציבורית כדי לפתח את הפרקטיקה הפרטית שלהם.

• כך דרשו המנתחים עשרות אלפי דולרים: "הניתוח יעלה 30 אלף דולר; 60 אלף דולר עם המסביבים"
• הרופאים הבכירים ישקיעו יותר בבית החולים - ופחות בקליניקה הפרטית

איך קרה שהתרגלנו לתופעות האלה, וכבר נשמע לנו כמעט הגיוני שרופא בכיר - שאחראי על חיים של עשרות חולים - יצמצם את נוכחותו במחלקה באופן ניכר, ויקדיש שעות רבות וארוכות לפרקטיקה הפרטית והמשתלמת שלו? כיצד ייתכן שמנהל של בית חולים שמשרת מאות אלפי חולים, מוצא זמן גם לשלל עבודות ייעוץ פרטיות לחברות מסחריות?

בהסתדרות הרפואית שולפים את הטיעונים הקבועים על כך שהגבלת מנהלי המחלקה תגרום לכך שלא ניתן יהיה לאייש את התפקיד, ושרופאים טובים יעדיפו להימנע מתפקיד של מנהל מחלקה. זהו טיעון כמעט מקומם. ראשית, שכרו הממוצע של מנהל בכיר בבתי החולים (מנהלי מחלקות, מנהלי יחידות ומנהלי שירות) רחוק מלהיות שכר רעב: לפי נתוני הממונה על השכר במשרד האוצר, הוא נע בין 40 ל–50 אלף שקל בחודש, תלוי במיקום בית החולים.

שנית, זה אמור להיות אלמנטרי לצפות מבעל תפקיד כה בכיר להיות מחויב לעבודתו לפחות בהיקף של משרה מלאה. בשאר הזמן הוא עדיין יכול לעסוק בפרקטיקה הפרטית שלו. השאלה המתבקשת היא אם הכללים החדשים, בהנחה שיעברו את המשוכה המשפטית הקרובה, אכן ישנו את המערכת - או שיישארו אות מתה שמתעלמים ממנה, כפי שהתעלמו עד כה מדו"חות המבקר. התשובה תלויה באכיפה - וליתר דיוק, במוטיבציה של הרגולטור לאכוף את הכללים.

אם עד עכשיו יכלו מנהלי בתי החולים לטעון, ובצדק, כי אין כללים מפורשים שמגבילים אותם - עם פרסום הכללים החדשים הם כבר לא יוכלו לטעון זאת. השאלה היא האם בצד השני יחכה להם רגולטור שנחוש לשמור על החוקים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם