המרוויחים מהתיירות הרפואית נחשפים

בשנה שעברה הזרימו התיירים בשיבא 
130 מיליון שקל מתוך הכנסות של 2 מיליארד שקל - ותפסו 2% מהניתוחים ו-3% מהטיפולים ■ סוכני התיירות הרפואית בשיבא גזרו 
קופון של 15 מיליון שקל ב-2012

רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר-גנץ
רוני לינדר

הנתונים המלאים של התיירות הרפואית מתחילים להיחשף: מנהל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, חשף בישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת השבוע חלק מהנתונים שעד כה היו חסויים מהציבור.

3,879 תיירים רפואיים טופלו בשיבא ב–2012, ועברו שם 876 ניתוחים, שהם כ–2% מכלל הניתוחים שבוצעו בבית החולים, ועוד כ–28 אלף טיפולים וביקורי רופא, שהם כ–3% מפעילות זו. שיבא הוא המוביל מבחינת הכנסות מבין בתי החולים הציבוריים שמקיימים פעילות של תיירות רפואית: ב–2012 הגיעו הכנסותיו מכך ל–130 מיליון שקל - 6.36% מתקציבו הכולל, שהיה בשנה זו 2.03 מיליארד שקל.

ההכנסות אינן מגיעות לקופת בית החולים, אלא לתאגיד שלצדו, האחראי על ניהול הפעילות העודפת של בית החולים אחר הצהריים, ולמעשה מהווה את צינור החמצן שלו. הכספים שנכנסים לתאגיד הם "גמישים" יותר, שכן הפיקוח על התאגיד רופף יותר. ניתן להשתמש בכספים באופן מבוקר פחות, למשל לתוספות שכר מעבר להסכמים הקיבוציים ולתוספת תקנים מעבר למה שהמדינה מקצה לבית החולים.

זו הפעם הראשונה שבה נחשפים נתוני האמת על עמלות הסוכנים שמניעים את גלגלי התעשייה. לפי הנתונים שחשף רוטשטיין בדיון, מתוך 130 מיליון שקל של הכנסות מתיירי המרפא, 15.5 מיליון שקל (12%) עוברים לכיסם של הסוכנים שמביאים את התיירים לישראל.

שיבא עובד עם מספר מצומצם יחסית של סוכנים. סוכן מרכזי שעובד עם בית החולים הוא איש העסקים נעם לניר, בעלי חברת מש מד, שעוסקת בתיווך בין בתי חולים בישראל לתיירים רפואיים. לצדו עובדים בשיבא סוכנים נוספים, בהיקף קטן יותר. לפי ההערכות, כ–60% מהתיירים הרפואיים בשיבא מגיעים דרך החברה של לניר.

בתחקיר של התוכנית "עובדה" צולמו רופאים כשהם מקבלים בחדרם תחקירנית שהציגה את עצמה כסוכנת תיירות רפואית, ומנהלים עמה שיחה על מחיר הניתוח ועל שכרם. בשיחה עם TheMarker מבהיר רוטשטיין כי בשיבא המצב שונה: "אצלנו ברור לגמרי שלא מתקיימים מפגשים כאלה. ייתכן שיש דברים שאני לא יודע עליהם, אבל באופן כללי אין קשר אצלנו בין סוכנים לרופאים, כי אנחנו משווקים שירותים ולא רופאים.

"סוכן יכול לבקש עבור התייר רופא מסוים, שאולי גם יסכים לנתח, ואני לא אמנע זאת ממנו, אבל אנחנו לא מתחייבים על רופאים מסוימים - ותמיד נציע את המחלקה המצוינת ולא רופא ספציפי".

"לא מעט תיירים התלוננו על סוכנים"

נושא עמלת הסוכן הוא רגיש במיוחד, כי זה בדיוק המקום שבו התיירות הרפואית - שמצדדיה רואים כ"ענף יצוא" של ישראל ומקור לגאווה - עלולה להפוך לחרב פיפיות. הסכנה היא שסוכנים ינצלו תיירים ויגזרו עליהם קופון שמן כחלק ממחיר הניתוח המנופח - תופעה מוכרת לעוסקים, שלא קיבלה התייחסות מערכתית אמיתית מהמדינה. לכל בית חולים שיטה מעט שונה לעבודה מול סוכנים.

כיצד פועלת שיטת תגמול הסוכנים בשיבא?

רוטשטיין: "הסוכנים מתחייבים בחוזה שלא לגבות יותר מ–15% מהעלות הכוללת של הטיפול, כדי שלא יהיה מצב שהתשלום עבור הטיפול עצמו הוא רק 10% והשאר הולך לסוכן. זה מבריח מאתנו הרבה סוכנים למקומות אחרים, שבהם הם יכולים לקבל גם 40%–50% ואפילו 100%.

"אנחנו גובים מהתייר ישירות את התשלום המלא, ומשלמים לסוכן את העמלה. אם חולה מגיע באופן עצמאי בלי סוכן - אני לוקח לעצמי את העמלה".

איך אתם יכולים לדעת שהסוכן לא גובה מעבר לכך תשלום נוסף ולא מדווח מהתייר מאחורי גבכם?

"אין לי דרך לדעת אילו פעולות בלתי חוקיות הסוכן עושה, ואם הוא לוקח את התייר גם לטיול באילת תמורת סכומים נוספים. אבל אם התייר שואל אותי כמה הטיפול עלה - אני שקוף לגמרי, והוא מקבל את הסכום".

מה קורה כשאתם מגלים סוכן שהונה תייר?

"לא מעט תיירים התלוננו אצלנו על סוכנים, ובתגובה העפתי את הסוכנים האלה לכל הרוחות מבית החולים. היו גם מקרים שתפסנו סוכנים שעשו יד אחת עם המתאמות (אחיות שמלוות את התיירים ומועסקות על ידי בית החולים; רל"ג) שלנו – והן מצאו את עצמן בחוץ באותו הרגע".

ענף הכנסה טוב
 לבית החולים

פרו' זאב רוטשטייןצילום: טלי מאייר

כמה קיבלו הרופאים ואנשי הצוות שמפעילים את תיירות המרפא? ב–2012 הושקעו 29 מיליון שקל בשכר: תשלום לרופאים ואנשי הצוות עבור הניתוחים והפעולות, ומימון של תקנים חדשים. המצגת של רוטשטיין אינה מפרטת כיצד בדיוק התחלק הסכום, אך לדבריו הסכום כולל מימון של 150 תקנים חדשים של רופאים, אחיות, עובדי מינהל ומשק ועובדים פרא־רפואיים.

לאחר ניכוי השכר ועמלות הסוכנים, יתרת ההכנסות מופנית לרכש של שירותים פנימיים, כמו בדיקות MRI וציוד רפואי, ו–34.7 מיליון שקל שתאגיד הבריאות מחויב להעביר לבית החולים. בסופו של דבר נשארו ב–2012 לבית החולים 28 מיליון שקל פנויים.

כיצד הם הושקעו? לפי המצגת, בשנים האחרונות נרכשו בכספי התיירות הרפואית מאיץ חדש (מכשיר להקרנות), מכשיר MRI, שדרוג של ציוד מעבדה, תשתית מחשוב ועוד. בסך הכל מימנו הכספים הצטיידות בסך 53 מיליון שקל.

לא פחות מעניינת מנתוני 2012 היא התחזית שהציג רוטשטיין ל–2013 – שמבוססת על נתוני אמת של השנה שעומדת להסתיים. לפי הנתונים, בשנה זו ירדו הכנסות בית החולים מתיירות המרפא ל–113 מיליון שקל.

כאשר הוצג נתון זה בפני הוועדה, ציין מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, כי מגמה זו אינה משקפת את כלל בתי החולים, שהכנסותיהם מתיירות רפואית צפויות לגדול השנה. בינתיים, בעוד שבמערכת הבריאות גובר החשש כי בהיעדר רגולציה יציפו תיירי המרפא את בתי החולים עוד יותר מכיום, רוטשטיין מציג נבואת זעם מעט מפתיעה באשר לעתיד.

"אני לא מאמין שזה ענף שישרוד לאורך זמן", הוא אומר. "ברוסיה מושקע כיום המון כסף בבניית מתקנים רפואיים חדישים והכשרת רופאים כדי לשמור את החולים שם. בתוך חמש שנים התיירות פה תרד כי היא תתמודד עם פריחה של תעשייה רפואית אדירה בהשקעה של מיליארדים". לדבריו, "התיירות האמיתית הבאה תהיה יצוא של רופאים וידע רפואי מישראל לרוסיה".

ושיבא עוסקת גם בזה?

"אני בהחלט חלק מהטרנד. בכל רגע נתון יש אצלנו בסביבות 70 רופאים משתלמים מרוסיה. זה ענף הכנסה טוב לבית החולים".

משרד הבריאות אסר על תיירים רפואיים לבחור רופא בתשלום

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, הורה אתמול למנהלי כל בתי החולים שלא לאפשר לתיירים רפואיים בחירת רופא בתשלום, ואף לא לאפשר "מסלול עוקף", שבו תיירים מגיעים למרפאות הפרטיות של הרופאים ומשלמים להם - כשבתמורה לכך הם מקבלים "אמירה או הבטחה מפורשת או משתמעת לליווי האישי של הרופא במסגרת בית החולים". עם זאת, לא נאסר על בתי החולים לאפשר בחירת מנתח לתיירים (ללא תשלום), או לקבל באופן פרטי תיירים מחוץ לבתי החולים.

עוד מחדד גמזו כי גם למוסדות המפעילים שר"פ (כמו הדסה ושערי צדק בירושלים) אסור לתת טיפול מועדף תמורת תשלום - מלבד בחירת הרופא בלבד. "שירות מיוחד", לדברי גמזו, כולל למשל הקדמת תור תמורת תשלום, או השגחה טיפולית אינטנסיבית יותר, כפי שנחשף בפרשת הפגייה ב"שערי צדק".

ואולם ההוראה הדרמטית ביותר של משרד הבריאות מבחינת בתי החולים היא האיסור שעליו הכריז גמזו שלשום: האיסור לשלם לרופא שמנתח או מטפל בתייר רפואי יותר מהתשלום שהוא מקבל עבור ישראלי שמנותח בשעות אחר הצהריים בבית החולים.

"על הנהלת המוסד הרפואי להבטיח (...) כי צורת התגמול הנהוגה במוסד לאנשי צוות לא תיצור עיוותים או תמריצים בעייתיים. בכלל זה ובמיוחד, יש להקפיד כי שכר רופא או איש צוות כלשהו (...) לא יהיה תלוי בזהות המטופל, ישראלי או זר", נכתב בהנחייה, שאי עמידה בה "מהווה הפרה חמורה של נהלים מצד הנהלות בתי החולים".

לדברי גורמים בבתי החולים ובהסתדרות הרפואית, האיסור על תשלום מוגדל לרופאים עבור ניתוח של תיירים רפואיים צפויה להביא לירידה משמעותית בכמות הפרוצדורות בענף. "גם כיום קשה לי למצוא רופאים שיטפלו בתיירים", אומר רוטשטיין, "ואני חושש ששוב פוגעים בתחרות בין התייר שפונה לבית החולים הציבורי לבין התייר שיכול לבחור מנתח ולשלם לו יותר מחוץ למערכת. ייתכן שרופאים יעדיפו הפעם ביתר שאת יציאה החוצה לניתוחים פרטיים מאשר טיפול בתייר בבתי החולים עצמם".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

באר שבע. תוספות הבנייה לא ענו על הציפיות להפוך אותה לעיר של מיליון תושבים

"אמירה הזויה של אנשים מנותקים": ההכרזה על הקמת עיר בדרום מעוררת סערה

אולם תצוגה למכירת מכוניות. בענף הרכב מודים כי היבואנים העלו את מחירן של חלק מהמכוניות החשמליות גם בלי קשר למס

הציבור מתנפל על המכוניות החשמליות, אך לא בטוח שהמס עליהן יועלה