דו"ח: עלייה ניכרת בתמותת חולי קורונה בשבועיים האחרונים

צוות חוקרי מכון רקח מצא כי משך הזמן מאשפוז עד למוות ירד בארבעה ימים ■ הדבר עלול להעיד על ירידה באיכות הטיפול הרפואי בבתי החולים

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חולה קורונה בטיפול נמרץצילום: אייל טואג
רוני לינדר

עלייה ניכרת במהלך השבועיים האחרונים בשיעור הנפטרים מבין המאושפזים במצב בינוני וקשה בבתי החולים, ויעילות מוגבלת בלבד של הסגר שהחל לפני שבוע וחצי - כך קובע צוות המומחים ממכון רקח לפיזיקה, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה.

במקביל חלה במהלך ספטמבר ירידה במשך הזמן שעובר בין מועד האשפוז למועד הפטירה של המתים מקורונה: ממוצע הימים עד תמותה מהמחלה ירד מ-15 ימים לכ-11 בתחילת ספטמבר. הניתוח הוגש היום (ד') ל״מגן ישראל״, מל"ל וקבינט הקורונה על ידי צוות החוקרים. בספטמבר נפטרו 596 בני אדם כתוצאה מקורונה, לעומת 387 באוגוסט ו-233 ביולי. בימים האחרונים נפטרו בכל יום בין 22 בני אדם ל-30. 

נתונים אלה יכולים להעיד על ירידה ברמת הטיפול שבתי החולים מסוגלים להעניק לחולי קורונה במחלקות, בעקבות העומס הרב על הצוותים. אתמול חצה מספר החולים במצב קשה וקריטי בבתי החולים את רף ה-800 - שהוגדר כסף הספיקה של בתי החולים, ואחה"צ הוא עומד על 823.

מודל להתפתחות תמותה בשבועות הקרובים

הסבר אפשרי נוסף של המומחים לעלייה בתמותה הוא ש"ייתכן שהחולים מגיעים מאוחר לבתי החולים או שהמשאבים המצויים בהם אינם מספיקים להישרדותם". הם מוסיפים כי הירידה במשך האשפוז עד התמותה היא אינדיקטור לירידה אפשרית ביכולת של המערכת למנוע מוות. 

המומחים החתומים על הדו"ח הם פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה.

הדו"ח בדק גם את השפעות הסגר שהחל לפני עשרה ימים, וגם במקרה זה התוצאות לא מעודדות. הסגר לא אפשר להצביע עדיין על השפעה משמעותית על היקף התחלואה. "ייתכן שחוסר היעילות של הסגר נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות תידרש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", קובעים בדו"ח.

הירידה המדאיגה בזמן האשפוז הממוצע של חולים שנפטרו

כתנאי ליציאה מהסגר מציעים החוקרים שיקלול של מדדים שונים, ובהם לצד מספר הנדבקים המאומתים היומי "גם מגמות בתחלואה הקשה, ביצועי המערך האפידמיולוגי, ויכולות האחיזה שלו בשרשראות הדבקה". הגעה למקדם יומי של 0.9, לטענתם, "תאפשר דיכוי של גל הקורונה הנוכחי תוך שלושה שבועות". 

רמת התחלואה הנדרשת כדי לצאת מהסגר היא כזאת שתאפשר בידוד וכיבוי של התתפרצויות עד למציאת חיסון או תרופה. בשלב הראשון ממליצים אנשי מכון רקח "לשקול חזרה של מערכת החינוך בכיתות נמוכות בלבד.

"אם בעבר 20% מהחולים הקשים היו מתים - שיעור המתים מביניהם גדל לכ-25%", אומר פרופ' גזית. עוד הוסיף גזית כי "כרגע אנחנו לא רואים שום אפקט מובהק לסגר שהחל לפני עשרה ימים. היום היינו כבר צריכים להתחיל לראות ירידה בקצב הגעת החולים הקשים - אבל זה לא קורה". 

סגר בתל אביב בתקופת הקורונה
סגר בתל אביב בתקופת הקורונהצילום: תומר אפלבאום

הסבר אפשרי לכך, לשיטתו של גזית, הוא התנועה של אנשים בזמן הסגר. "אנחנו מסתכלים מאז הסגר על מוביליות של אנשים", הוא אומר, "בסגר הראשון, ביומיים הראשונים היתה ירידה של 25% בתנועה. בהמשך הירידה גדלה ל-40% ואפילו יותר. בסגר הנוכחי רואים מגמה הפוכה. לשם השוואה, בימי החול של שבוע שעבר הירידה בתנועה היתה נמוכה יותר. אנחנו מקווים שהעובדה שראש השנה ויום כיפור הם ימים של מוביליות נמוכה תתרום לתוצאות של הסגר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker