12 שעות עבודה - במקום 26: הרופאים המתמחים רק רוצים לישון כמו בטירונות

העבודה במשמרות בתקופת הקורונה חשפה את המתמחים לתנאי עבודה אנושיים ובטוחים יותר ■ בצה"ל לא חיכו לקורונה והאריכו את שעות השינה "מתוך דאגה לבריאות החיילים"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנת הרופאים המתמחים בבית החולים וולפסון, במאי
הפגנת הרופאים המתמחים בבית החולים וולפסון, במאיצילום: מרש"ם

(פורסם במקור ב-6 במאי) מחזה יוצא דופן לימי הקורונה מתרחש בשבועיים האחרונים מחוץ לבתי חולים ברחבי הארץ: רופאים מתמחים יוצאים מבתי החולים, נושאים שלטים ומפגינים. הפעם זו לא הפגנת סולידריות, מחיאות כפיים וגאווה - אלא הפגנת זעם נגד ההנהלות שלהם ונגד הנהגת מערכת הבריאות.

מחאת המתמחים החדשה ממוקדת מאוד והדרישה הפשוטה שלהם מופיעה על גבי השלטים: "לא חוזרים ולא חוזרות ל-26 שעות", "מתים מעייפות", "רופא לא עבד" ועוד. עד היום התקיימו הפגנות כאלה באיכילוב, שיבא, אסותא אשדוד, מאיר, רמב"ם, יוספטל באילת, וולפסון ונהריה. הערב (מוצ"ש) מפגינים המתמחים בתל אביב. 

העיתוי של מחאת המתמחים אינו מקרי. המאבק שלהם לקיצור התורנויות שנמשכות 26 שעות רצופות הוא ממש לא חדש, הוא כיכב במחאות שונות ואפילו הגיע לבית משפט. אבל הוא תמיד נדחק איכשהו לפינה, נדחה למועד מאוחר יותר, כמו פצצה שאיש אינו רוצה באמת לנטרל, מפני שהנטרול יגרור תגובת שרשרת וזעזוע במערכת כולה. כלומר, צורך בתוספת תקנים, הארכת שעות העבודה של רופאים בכירים, שינוי שיטות ההפעלה והעבודה של בתי חולים ועוד.

אלא שהמתמחים זיהו בקורונה שעת כושר נדירה וחד פעמית לקידום מאבקם. ראשית, הקורונה זימנה להם מעין ניסוי טבעי של קיצור תורנויות שבו כל בתי החולים עברו למתכונת עבודה של משמרות, בדרך כלל 12 שעות עבודה ו-24 שעות מנוחה, כחלק מהמאמץ למנוע הדבקה של צוותי רפואה בקורונה. החוויה הזאת, של עבודה במשמרות ולא בתורנויות בלתי נגמרות, נצרבה בהם.

רוםאים מתמחים מפגינים בוולפסון
רוםאים מתמחים מפגינים בוולפסוןצילום: מרש"ם

תוצאות סקר שערך ארגון המתמחים מרש"ם בקרב 480 הן חד משמעיות: 87% מהמשיבים ענו כי העניקו טיפול טוב יותר בתורנויות של 12 שעות לעומת 26 שעות; 76% דיווחו על פחות טעויות; ו-90% השיבו כי היתה להם יותר סבלנות למטופלים. באופן מאוד לא מפתיע, 94% השיבו כי היו פחות עייפים בתקופה הזאת לעומת תקופת התורנויות של 26 שעות.

זו גם שעת כושר ציבורית עבור המתמחים. בתקופת הקורונה הציבור קשוב, אמפתי ותומך יותר מתמיד בשיפור תנאי עבודתם של רופאים ורופאות, מערכת הבריאות נמצאת במרכז השיח הציבורי וזה הזמן להכות בברזל.

בצה"ל כבר הבינו

בעוד המדינה, ההסתדרות הרפואית והמעסיקים מתמהמהים כבר שנים רבות בפתרון הפלונטר של תורנויות המתמחים, יש ארגון אחד ענק - צה"ל - שממש באחרונה הכריז על שינוי דרמטי במוסד עתיק יומין: שעות השינה המטכ"ליות.

חיילי גולני במסע כומתהצילום: רויטרס

כבר יותר מ-35 שנה שבצה"ל מנהיגים מדיניות של שש שעות שינה חובה, ולפני שבועיים נכנסה לתוקף פקודת מטכ"ל חדשה הקובעת כי כל חייל זכאי לשבע שעות שינה רצופה בכל יממה - שעה שלמה יותר מבעבר. הפקודה שחלה על כל החיילים, כולל אלה שבאימונים, תרגילים ופעילות מבצעית (למעט במצבי חירום) מפורטת מאוד וקובעת כי השינה תינתן לחיילים בין 22:00  ל-6:00, וכי חובה לספק לחיילים תנאי שינה הולמים הכוללים חשיכה ושקט, ושמה דגש מיוחד על הלילות שלפני היציאה הביתה מהבסיסים.

בשיחה עם רע"ן פיזיולוגיה צבאית בחיל הרפואה סא"ל רן ינוביץ', הוא מסביר את הרקע להחלטה שהתקבלה בצה"ל. "כבר לפני שמונה-תשע שנים החלו לצאת פרסומים וניירות עמדה של ארגוני שינה שונים שהעידו כי ממוצע שעות השינה האופטימלי בעולם עומד על 7 שעות בלילה, ובהמלצות נקבע כי אנשים בגיל 18 ומעלה זקוקים לשינה של בין 7 ל- 9 שעות ביממה", אמר ינוביץ'. "6 שעות זה בסדר אבל לא מספיק, וגם 11-10 שעות זה לא מומלץ". לדבריו, "כמפקדי צה"ל ומתוך דאגה לבריאות החיילים, החלטנו לפעול לעדכון הפקודה שנכתבה באמצע שנות ה-80 ולהתאים אותה להמלצות החדשות".

במענה לשאלה אם שינוי משמעותי כל כך של הפקעת שעה שלמה נוספת ביממה לשינה יצליח להתממש בשטח, והאם לא צפויה התנגדות מצד המפקדים הבכירים שעוד זוכרים לילות של אימונים ללא שינה, משיב ינוביץ' כי בפועל ובאופן לא רשמי המהלך נכנס לתוקף במהלך ארבע השנים האחרונות. "יש שיתוף פעולה יפה של המפקדים. למעשה, בפעם הראשונה שהעלינו את זה היו סימני שאלה מן הסתם כי זה שינוי גדול, אבל ממש לא התנגדות", אמר ינוביץ'. "זה גם מתבסס על מחקרים מדעיים ועובדות, כך שקשה להתנגד".

איזה מחקרים למשל?

"יש עבודות ומחקרים שנעשו בעיקר בחו"ל שמצאו כי 6 שעות שינה בלילה גורמות להשמנה למשל. מהזווית הצבאית, יש כמה מחקרי דגל שנעשו בצבא ארה"ב והראו קשר הפוך בין כמות שעות השינה לקצב טעינת הפגזים. בנוסף, תועדו הרבה תאונות, בעיקר תאונות דו"צ (ירי כוחותינו על כוחותינו) - מכיוון שחוסר שינה גורם לירידה קוגניטיבית ותפקודית, ואחת התוצאות של זה זו ירידה בכושר הדיוק והזיהוי - וזה עלול להוביל לדו"צים".

ומה לגבי תאונות דרכים?

"אם נעמיד תאונות דרכים ותאונות אימונים זו לצד זו - מן הסתם התוצאות יהיו דומות. נושא השינה הוא חלק מהתחקירים היום של תאונות אימונים. צה"ל הפחית באופן דרמטי את תאונות הדרכים שלו, אבל לנהגים תמיד היו מגבלות שינה מאוד קשיחות".

הפקודה הצה"לית החדשה מתייחסת בהרחבה גם לתנאי השינה של החיילים: שקט, חושך, מקום ראוי. לדברי ינוביץ', "השינה צריכה להיות אפקטיבית. לכל סעיף כזה יש הצדקה מדעית. קבענו שצריך 7 שעות רצופות כדי להשלים לפחות שלושה מחזורים של שינה, שבכל אחד מהם ארבעה שלבים. תנאי שינה הולמים, שקט וחושך מסייעים להירדם והופכים את השינה לאיכותית וטובה יותר".

המתמחים מקווים לתנאים דומים

כששומעים את הנימוקים של צה"ל להארכת שעות השינה קשה לא להשוות אותם ממש אחד לאחד לאלה של הרופאים: החשש שלהם מטעויות רפואיות, מתאונות בחזרה הביתה מהתורנות, הפגיעה בחדות המחשבה וכמובן הפגיעה הקשה באיכות החיים.

מתמחה בבית חולים
מתמחה בבית חוליםצילום: תומר אפלבאום

למתמחים הובטחו עם השנים תנומות של שעתיים במהלך המשמרות, אך נושא התנומות הפך כמעט לבדיחה. מתמחים רבים לא יודעים אם יזכו לתנומה במהלך המשמרת בגלל עומס העבודה שעולה על גדותיו בחלק מהמקרים. גם אם כבר יש אפשרות כזאת - תנאי השינה כוללים פעמים רבות רעש והפרעות בלתי פוסקות. מכל מקום, אין כיום שום גוף שבודק או אוכף את נושא התנומות ורבים אינם זוכים להן.

המתמחים אינם מתכוונים לוותר הפעם על המאבק שלהם. החזרה לשגרת העבודה שהיתה לפני הקורונה מחדדת אצלם את ההבנה כי הם אינם מוכנים להמשיך כך. "החודש האחרון הדגיש עבור כולנו כמה המאבק שלנו מוצדק ואנחנו נמשיך להיאבק עד שאף מתמחה לא יידרש לעבוד בתנאים לא אנושיים במשך 26 שעות רצוף, ואף מטופל לא יצטרך לקבל טיפול מרופא שלא יכול להחזיק את עיניו פקוחות", אומרת יו"ר מרש"ם, ד"ר ריי ביטון.

במוצאי שבת המתמחים מתכננים הפגנת ענק ברחבת הבימה בתל אביב, ומצהירים כי לא יעצרו את פעולות המחאה עד לשינוי השיטה. ייתכן מאוד שבחסות הקורונה והשפעותיה הבלתי צפויות - הפעם באמת יחול שינוי.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד נערך ומבצע זה זמן עבודת מטה לקראת הסכם הרופאים הבא ובכלל זה נדרש ובוחן את עבודת המתמחים ושעות ההתמחות".

מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה כי "עם היבחרו לתפקיד יו"ר הר"י הנחה פרופ' ציון חגי כי נושא שעות עבודה של רופאים לרבות התורניות יקבל קדימות ויעמוד על סדר יומה של הר"י, בדגש על פתרון הסוגיה תוך מציאת איזון מתאים בין צורכי העבודה, הכשרת הרופאים ואיכות חיי הרופא וכל זאת במסגרת המו"מ על הסכם הקיבוצי הקרוב.

"הר"י התקשרה עם חברת האסטרטגיה דלויט, במטרה לקדם את הרפורמה בעבודת הרופאים, שעות עבודה, מספר תורניות ומשכן, על מנת לאזן בין צורכי המערכת ואיכות חיי הרופאות ורופאים, תוך הבחנה בין במקצועות רפואה שונים כירורגיים ומקצועות שאינם כירורגיים. תהליך זה מתקיים יחד עם אנשי מקצוע המובילים לרבות מנהלי מחלקות, המועצה המדעית, פורום הסטאג'רים ופורום המתמחים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום