דו"ח: ישראל במצב טוב מהצפוי - אחרי פסח ניתן יהיה להקל את הסגר באזורים עם תחלואה נמוכה

לפי רואי קידר, מייסד-שותף של חברת מדינט, מערכת הבריאות בישראל מצליחה לעמוד בפני מהלומת הקורונה ולכן יש להקל על הסגר ולקחת "סיכונים מבוקרים" ■ יש צורך בניטור של רמת התחלואה באזורים שייפתחו והגדלה משמעותית של כמות הבדיקות

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תחנה לביצוע בדיקות קורונה בתל אביב, אתמול
תחנה לביצוע בדיקות קורונה בתל אביבצילום: מגד גוזני

מצבה של ישראל בכל הקשור למלחמה בקורונה טוב יחסית, ואין כרגע איום על יכולות ההכלה של מערכת הבריאות - ולכן יש מקום לגבש תוכנית פעולה של הקלת המגבלות על המשק והכלכלה, כבר אחרי פסח. זו השורה התחתונה של דו"ח מקיף שפורסם הבוקר (ב') על ידי רואי קידר, מייסד-שותף של חברת מדינט, לשעבר היועמ"ש למל"ל ומנכ"ל מכון ראות בשיתוף עם הייעוץ המדעי של מכון המחקר האקדמי KI.

רואי קידר, מייסד-שותף של חברת מדינטצילום: יורם רשף

הדו"ח של קידר ממחיש כי הנקודה בה נמצאת ישראל היום היא של היערכות מקסימלית לקטסטרופה שלא התרחשה ורחוקה מאוד מלהתרחש - תוך השקעת משאבים אדירה. לפיכך, קורא קידר להתרת הרסן והקלה בחלק מהמגבלות באזורים שהתחלואה בהם אפסית, תוך שמירה על טווח ביטחון סביר של תפקוד מערכת הבריאות, במקביל לביצוע בדיקות נרחבות לניטור תחלואה חוזרת. 

"בחנו את הנתונים שהצטברו עד כה בישראל ובעולם, וגילינו שהמצב שלנו טוב שלוש פעמים: פעם אחת אל מול מדינות אחרות, פעם שנייה אל מול התחזיות המוקדמות הקודרות, ופעם שלישית - אל מול החשש מאי ספיקת מערכת הבריאות", אומר קידר בשיחה עם TheMarker. "גילינו שיש פה אי ניצול אופטימלי של המשאבים שמושקעים. וזה עלול גם לפגוע בסוף לא רק במשק אלא גם במערכת הבריאות".

חלקו הראשון של הדו"ח מוקדש לסקירת הצלחתה היחסית של ישראל בריסון התפשטות הקורונה. בהשוואה עולמית, מציג הדו"ח את שיעורי התמותה והתחלואה הקשה בישראל מול מדינות אחרות בעולם, ומראה כי "ישראל נמצאת בשיעורים נמוכים יחסית למרבית המדינות, ובמספרי תמותה ותחלואה נמוכים אפילו אבסולוטית ביחס למדינות עם אוכלוסיות גדולות הרבה יותר".

בנוסף, בדו"ח נבחנות התחזיות המוקדמות ותרחישי הייחוס שהדריכו את הממשלה בקביעת מדיניות הסגר והכנת מערכת הבריאות לקורונה, שדיברו על אלפי מונשמים לאחר חג הפסח. "אם נבחן את מצבנו כיום אל מול ההיערכות המוקדמת, נראה שמצבנו טוב יותר", נכתב. "המודלים הראשונים דיברו על תחזיות קודרות של תמותה ותחלואה קשה עם קצב גידול מעריכי (אקספוננציאלי). המציאות, למרבה השמחה, מראה שישראל לא שם. כמות החולים הקשים עלתה אך בקצב איטי יותר מבתחזיות, ובוודאי שלא בצורה אקספוננציאלית. בשעת כתיבת שורות אלו יש 126 חולים קשים. תחזית מעודכנת שמסתמכת על קצב העלייה עד כה, מראה שבתרחיש מחמיר נהיה באזור של 400 חולים קשים לאחר חג הפסח. זה לא מעט, אבל מספר שהמערכת בהחלט יכולה לטפל בו".

מחלקת קורונה בבי"ח שיבאצילום: עופר וקנין

גם בבחינת מספר המונשמים, המשתנה המטריד ביותר מבחינת מערכת הבריאות שההיערכות אליו בלתי פוסקת, על פי ההערכות מספרם לא יעלה על 160 בערב פסח - "כמות נכבדת, אך רחוקה מאוד מיכולות הספיקה של המערכת כיום, ספיקה שהולכת וגדלה ככל שהזמן עובר", נכתב בדו"ח.

קידר כותב בדו"ח כי השילוב בין היערכות מוגברת לתסריטי קיצון בקורונה לבין העובדה שתסריטי האימה רחוקים מאוד ממימוש - הוביל למערכת בריאות שנמצאת בניצולת נמוכה ולא אופטימלית של משאביה. המערכת כולה נדרכה ונערכה, בין היתר באמצעות רכש והיערכות מוגברים וכן באמצעות הפרדה וסגר מחמירים. הצעדים הצליחו - וכעת המערכת נמצאת בספיקה גבוהה ביותר של מכונות הנשמה, מיטות אשפוז וטיפול נמרץ, אך במקביל מספר המאושפזים קטן ביותר והמערכת פועלת ב'תת-אופטימיזציה'. מיטות ומכונות ההנשמה עומדות ריקות, הצוות הרפואי שלא במחלקות קורונה עם מעט תעסוקה, הרי שזהו ניצול לא אופטימלי ובזבוז משאבים", כותב קידר.

"צריך לבחון את רמת הריסון"

קידר מציע מודל של מעין רצועת ביטחון בין יכולת הספיקה האמיתית של מערכת הבריאות שנערכת במרץ לקליטת חולי קורונה קשים ומונשמים, לבין הנקודה שמעליה כמות החולים עלולה לסכן את תפקוד המערכת. עד רצועת הביטחון הזאת - יש למדינה אפשרות לפעול ולהקל על רמת הסגר והמגבלות.

"אין מחלוקת שלאחר שראינו את התמונות מסין, איטליה וספרד, וכעת מניו יורק ומעוד מקומות, נכון היה לא לקחת סיכון ולנקוט צעדים דראסטיים כדי להבין היכן אנחנו עומדים, ולוודא שיש לנו שולי ביטחון מספקים, אבל מרגע שיש שליטה, ויש אינפורמציה והבנה שכך המצב, צריך לבחון את רמת הריסון", כותב קידר. הוא מחדד, כי העובדה שהמערכת נמצאת היום בריסון גבוה תוך פגיעה משמעותית בכלכלה "לא מבטיחה הכחדה של הנגיף לגמרי, ויש להניח כי בהיעדר חיסון יעיל, אחוז גדול מהאוכלוסייה יחשף לנגיף לאורך זמן, והמערכת תידרש למשאבים לטיפול בהם". 

לכן, הוא ממליץ על לקיחת "סיכונים מבוקרים", שמשמעותם הסרת הגבלות הדרגתית והחזרה של המשק לפעילות הולכת וגדלה, גם במחיר של עלייה במספר החולים, ובלבד שהמספר לא חורג מטווח הביטחון שנקבע מראש, כלומר - עד לנקודה שרחוקה מאוד מה"נקודה המסוכנת". לדוגמא, הוא אומר, "עדיף שבתי החולים יעבדו ב-40% מהתפוקה המקסימלית שלהם, מאשר ב–5%".

במידה ותנאים אלה יתקיימו, אומר קידר, "ניתן להתחיל לגבש תוכנית פעולה של הקלת ההגבלות על המשק והכלכלה". הוא לא נכנס לפתרונות עצמם, אך מציין כי "כפי שגובש מודל התייחסות מיוחד לאזורים גיאוגרפיים בודדים כמו בני ברק, כך ניתן לשקול הקלות באזורים גיאוגרפיים מסוימים שייבחרו בפינצטה, שבהם כמות החולים המאומתים המתווספת היא נמוכה מאוד עד אפסית. במקרים אלו אפשר לשקול לאפשר לחזור בהדרגה לפעילות, לרבות עסקים קטנים, חנויות, מסעדות ומשרדים שנושאים עד כה בנטל הכבד, תוך שמירה על הנחיות זהירות מחייבות כמו מרחק מינימלי, היגיינה, כמות אנשים מקסימלית ועוד". 

איך ניתן לקחת סיכונים מבוקרים במצב של מגפה משתוללת? תנאי לכך, מציין קידר, יהיה ניטור של רמת התחלואה באזורים שנפתחו. "במידה שהתחלואה תעלה, יהיה אפשר לנקוט צעדים לרסן אותה". הדבר יחייב הגדלה משמעותית של הבדיקות והרחבתן גם לאנשים ללא סימפטומים או מגע עם חולים מאומתים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker