"בית החולים הגדול בישראל": כך מטפלת מכבי באלפי חולי קורונה מרחוק

מה עושים כשחולה לא מוכן להתפנות למלון? איך מטפלים במשפחה שלמה של חולים בבני ברק? ומה גורם אפילו לצוותים המיומנים לפרוץ בבכי? ד"ר אנג'לה עירוני מספרת על מאחורי הקלעים של הממט"ק - מוקד מכבי לטיפול בקורונה

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוטרת מעכבת ילד עם קורקינט בתל אביב
רוני לינדר

ד"ר אנג'לה עירוני, ראש אגף הסיעוד והמוקדים הרפואיים במכבי ומנהלת ההיערכות לקורונה, חזרה מארה"ב בדיוק לפני חודש, כשבישראל עדיין היו חולי קורונה בודדים בלבד. מאז, העולם כולו התהפך: למכבי יש היום כ-2,600 חולי קורונה, 180 מהם בבתי החולים והשאר חולים קלים שנמצאים בבית (2,170) ובמלונות (230). עירוני מנהלת את האופרציה הענקית שאחראית על הטיפול בהם מרחוק.

הממט"ק (מוקד מכבי לטיפול בקורונה) - הוא השם החמוד והכמעט משעשע שהעניקו במכבי למה שהם מגדירים "בית החולים הווירטואלי הגדול בישראל". זהו מטה הפיקוד והשליטה שמנהלת עירוני, ושדרכו מטפלים בכל רגע נתון עשרות רופאים, רופאות, אחים ואחיות ממכבי באלפי החולים הקלים של מכבי בבתים ובמלונות. הם עושים זאת בדרך כלל מהבתים שלהם בכל רחבי הארץ, כשהם מחוברים לתיקים הרפואיים של חולי הקורונה.

"מהרגע שנחתּי אני לא ישנה", היא מספרת. "כשהבנו שהמספרים של החולים יהיו אקספוננציאלים היה ברור שהטיפול צריך להיות מרכזי, ומושתת על תשתיות מחשוביות מתקדמות. הניסיון שצברנו באשפוז בית במשך השנתיים האחרונות - עזר להרים את הממט"ק באפס זמן".

ד"ר אנג'לה עירוניצילום: רגינה אוסטרובסקי

מלבד התפעול, העובדים במוקד נתקלים בסיטואציות אנושיות קטנות וגדולות, לפעמים קורעות לב: "המקרה הכי קשה שהיה לי היה כשדיברתי בטלפון עם משפחה שיש בה שלושה חולים: בת 22 וההורים שלה בני 50. הבת מבקשת עזרה כי אמא שלה בדיכאון. היא מעבירה את אמא שלה והיא בוכה ומספרת לי: 'אמא שלי בת 82, היא בטיפול נמרץ בגלל קורונה, אחרי שעברה אלי מהדיור המוגן שלה, ואני לא יכולה לבקר אותה ולא יכולה להיפרד ממנה שלי'. אני מדברת אתה ומתחילה לבכות יחד אתה, כי אין לי איך לעזור לה. אני מסבירה לה שהיא לא אשמה שאמא שלה חולה.

"או מטופלת שחיכתה לטיפולי IVF והיתה אמורה לעשות שאיבת ביציות, ואז יום לפני הטיפול חלתה - אלה סיפורים קטנים וקורעי לב. מדברים על הטרגדיה של הקורונה בכלל, אבל יש כל כך הרבה סיפורים אישיים ומורכבים, שאת יושבת מאחורי הטלפון ולמרות שאת לא ליד האדם, את נותנת את כל מה שאת יכולה כדי לעזור לו.

"ישראל נהגה נכון יותר ממדינות אחרות כשהחליטה כי לא כל חולה צריך להיות מאושפז בבתי חוליםף וכי חולים קלים יכולים להישאר במעקב בקהילה. הבעיה המטרידה היא אפשרות של הידרדרות מהירה של חולה קל. אבל אם עושים את זה נכון, אפשר לקחת אחריות על החולים הקלים ולאפשר לצוותים בבתי החולים להתמקד בחולים הבינונייים והקשים".

איך זה מתנהל בפועל? איך מטפלים באלפי אנשים מרחוק?

"בכל יום אנחנו מקבלים ממשרד הבריאות את רשימת מבוטחי מכבי שבדיקת הקורונה שלהם חיובית - מאות ביום. אנחנו אלה המודיעים למטופל שהוא חולה. רופאה עושה לו קבלה רפואית מרחוק וכך מזהים קודם כל מי בינוני, קשה או קל. מכיוון שאנחנו מקבלים בכל יום מסה גדולה של מאות חולים - אנחנו עושים קודם כל תעדוף ראשוני לפי גיל ומורכבות החולי ומתחילים עם החולים שבקבוצת סיכון. זה החלק הקריטי - לקלוט מהר את המטופלים ברגע שמשרד הבריאות מודיע לנו.

"לאחר מכן כל מטופל מקבל ערכה עם מד סטורציה, מדחום דיגיטלי פשוט ומסכות. ציוד פשוט ככל הניתן - כדי שכל אחד יוכל לתפעל אותו בקלות. מאותו הרגע - למטופל יש אפשרות להתקשר אלינו 24 שעות ביממה. התיק הרפואי נמצא מול הצוות המטפל, ואנחנו מתקשרים אליו פעמיים ביום לשאול מה שלומו. זה כמו מחלקה ענקית עם המון מטופלים בכל רחבי הארץ - צפת, תל אביב, בני ברק - וכל אחד מהם צריך התאמה לפי התרבות והשפה שלו, לדעת איך לגשת אליו ואיך לדבר אתו".

איך מחליטים לגבי החולים הקלים אם יאושפזו במלון או בבית? משרד הבריאות הצהיר שעדיף אשפוז במלון, אבל רוב החולים עדיין נשארים בבית.

"יש מורכבות מאוד גדולה בהליכה למלון. הרבה מהמטופלים מעדיפים בבית ואם יש לי יכולות להחזיק חולה בבית - אני יודעת לטפל בו גם כשהוא בבית. כשאני עושה הערכה ראשונית אני מסבירה למטופל כמה חשוב שיגיד לי באמת מה המצב בבית ובאמת אם הוא מסוגל לבודד את עצמו והאם בני המשפחה שלו נמצאים בסיכון ושיעזור לנו לקבל החלטה יחד אתו איך הוא ישמור על עצמו בלי לפגוע בבני המשפחה. אנחנו מיומנים בזה: מתשאלים, בודקים, ואם המטופל אומר לי 'אני בוודאות אשמור על עצמי', אז אני משאירה בבית".

בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, העובדים מחטאים את רחבת האמבולנסיםצילום: אמיל סלמן

אלה חולים שבבית חולים נכנסים אליהם עם חליפות חלל. מה הסיכוי שלא ידביקו את בני משפחתם?

"במחלה הזאת ברוב המקרים המשפחה כבר נחשפה לאותו חולה לפני כן והיא מדבקת עוד לפני הופעת הסימפטומים, ולכן גם בני המשפחה צריכים להיות בבידוד. וגם אם מתפתחים להם תסמינים - אנחנו יודעים להסביר ולהגיד להם מה לעשות. הרבה מהמטופלים שלנו הם כמה בני משפחה שחולים יחד".

למה אנשים לא רוצים ללכת למלונות?

"כי זה להיפרד מכל הסביבה החיצונית, אין ביקורים של משפחה, אתה די מנותק מהעולם, ולרבים מהאנשים שיש להם ילדים זה קשה מאוד. כשהילד יודע שאת בחדר ליד, זה אחרת מאשר כשאת במלון רחוק. זה מפחית חרדה אצל המשפחה. אז כשאין ברירה, בהחלט ממליצים ללכת למלון. אם למשל יש בבית אנשים מבוגרים בסיכון, אנחנו מסבירים לקרוביהם שהם מסכנים את ההורים או את הסבים שלהם".

היום יש לכם 2,600 חולים וכמה עשרות אנשי צוות. אבל זה רק יגדל. איך מערכים לזה?

"אני מאמינה שאם יגדילו את הבדיקות לרמה שהיתה לפני שבוע, נהיה עם 5,000 חולים עד סוף השבוע. המשמעות היא שצריך להכפיל את מספר אנשי הצוות, ולכן הזרועות הולכות ומתרחבות. היום זה מופקד בידי ניהול מרכזי, לאחר מכן נעביר את הניהול למחוזות ואחר כך למרחב, ובסוף לרופא המשפחה. אנחנו בונים את זה כמו עכביש - מלמעלה למטה".

איפה צוואר הבקבוק? שומעים הרבה למשל על חולים שמשתגעים כי אנשי מד"א לא מגיעים לבדוק אותם כדי לשחרר אותם בסיום המחלה.

"יש פה הרבה ידיים. לעבודת השגרה שלנו נכנסו שני גורמים חדשים - משרד הבריאות ופיקוד העורף. אלה עוד שתי חוליות שצריך לעבור כדי לשחרר מטופל ממקום אחד לאחר. הביורוקרטיה הזאת יוצרת לא מעט עיכובים: אם למשל החלטתי שהמטופל צריך לעבור מבית חולים למלון, אני מעבירה את הפרטים לאישור פיקוד העורף, אחר כך צריך לבקש ממד"א להעביר את המטופל, וכך המטופל יכול לחכות לפעמים יומיים־שלושה אחרי שאמרנו לו 'תהיה מוכן, בעוד כמה שעות באים לאסוף אותך, והוא יושב על המזוודות. אם זה היה תלוי בי, הייתי עובדת מול המלון מפעילה ספק שלי ומשנעת אותו במהירות".

אז למה לא מאפשרים את זה?

"למשרד הבריאות חשוב לנהל את האירוע, ואני מבינה את זה, אבל לאט לאט, בגלל שהמסות של החולים גדלות - חייבים להפעיל מסלולים של שגרה. זה יעבוד טוב יותר, כי אם אני יודעת להוציא מטופל לשיקום מבית חולים - זה כמו לשחרר מטופל לבית או מלון. אני לא צריכה גורמים רבים נוספים באמצע".

מלון דן בירושלים. "רבים מהמטופלים מעדיפים להישאר בבית"צילום: אוהד צויגנברג

זה בטח משפיע קשה על אותו אדם שחשב שאוטוטו הוא עובר מקום.

"בוודאי, והוא מתחיל להתקשר שוב ושוב. הוא מתקשר ואני יודעת שנתתי אישור להעביר אותו למלון, כך שמבחינתי סיימתי את הטיפול בו, אבל הוא מחכה ומתקשר, ואני צריכה לחפש איפה במערכת הוא הלך לאיבוד".

כמה אנשים הידרדרו ממצב קל למחלה שדורשת אשפוז?

"אחוז נמוך - לא יותר מ-2%, וגם הם הלכו למיון וחזרו לביתם בלי אשפוז. אם מנהלים את זה כמו שצריך, למשל לתת לו אינהלציה או תרופות שמקלות, אפשר למנוע את ההידרדרות".

מה מצבם הנפשי של החולים הקלים בבתים ובמלונות?

"יש אנשים שלוקחים את זה קשה מאוד. מבין אלה שסגורים בבתי המלון, יש שנקלעים לדכדוך עמוק. מובן שזה תלוי באופטימיות הבסיסית של כל אדם. יש אנשים חרדתיים שחוששים מהידרדרות ונכנסים ללחץ ולחרדות. אם המטופל לוקח תרופות נגד דיכאון וחרדה - אנחנו מתייחסים לזה. מוסיפים לו שיחות, יש עובדות סוציאליות. ברגע שאנחנו מרגישים שהמטופל זקוק לשיחות מפיגות חרדה, אנחנו מוסיפים. למדנו שהבית והסביבה שהחולה נשאר בה הם גורם מגן בפני הדכדוך".

מה קורה בבני ברק? מכבי היא המבטחת של מחצית מתושבי העיר

"אנשים בבני ברק משתפים אתנו פעולה. חשוב להם לדעת מה קורה אתם ואיך יעקבו אחריהם. אחת המצוקות נוגעת לשאלה איך אתה קורע את המשפחה לשניים, כשחלק מבני המשפחה חולים ואחרים אינם - ואז ההמלצה היא לפנות לבתי מלון. אבל לפעמים מבוטחת אומרת לי: 'אני אמא לחמישה ילדים ואני לא יכולה להשאיר את האבא עם שניים וללכת עם שלושה - או שתעבירו את כולנו לבית מלון, או שתמצאו לנו פתרון אחר'".

מחסום משטרה ליד בני ברק, השבועצילום: AFP

אז מה באמת עושים במקרה כזה?

"פונים למשרד הבריאות ושואלים אם אפשר לפנות את כולם. כרגע התשובה היא שלילית, כי זה להכניס בריאים למקום שיש בו חולים. ההמלצה שלנו היא שאם המשפחה גדולה וכמעט כולם חולים - שיישארו בבית, ופיקוד העורף ידאג להם למזון. היתה אישה אחת שהודענו לה לפני שבת: 'תוך שלוש שעות יבואו לקחת אותך עם חמשת ילדייך'. היא אמרה: 'איך אצליח לארוז לשבועיים לכולנו? כדי לארגן כל כך הרבה ילדים לשבועיים אני צריכה להתארגן במשך שעות רבות'. יש קשישים שהילדים שלהם, שבדרך כלל מטפלים בהם, חולים בעצמם - אז אנחנו מפעילים את החמ"ל של בני ברק עם פיקוד העורף והקופות - ודואגים להם לאוכל חם ולתרופות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker