הגרף שמראה: מספר המתים במדינות מוכות קורונה היה נמוך מבישראל 13 ימים לאחר המת הראשון

לפי גרף שיצר ד"ר יוסי רוזנבלום, רק ספרד, בלגיה ומדינת ניו יורק היו במצב גרוע יותר מבישראל 13 ימים לאחר המת הראשון. פרופ' רן בליצר: הדרך הנכונה יותר להשוות את התמותה היא לא לפי מספר מתים ביחס לגודל האוכלוסיה אלא דווקא לפי מספרם המוחלט

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אשת צוות רפואי בבית חולים במדריד
אשת צוות רפואי בבית חולים במדרידצילום: Manu Fernandez/אי־פי

גרף שמשווה בין מספר מקרי המוות למיליון איש בשורה של מדינות ביום ה-13 לאחר המוות הראשון מקורונה בכל מדינה, מגלה כי מדינות שהיום מתמודדות עם מספר גבוה של מתים וחולים קשים ומונשמים היו במצב טוב יותר מישראל בנקודת הזמן הזאת. למעשה, רק ספרד, בלגיה ומדינת ניו יורק היו במצב גרוע יותר מישראל באותה נקודת זמן. שאר המדינות שנבחנו, ובהן מדינות שהיום "מוכות קורונה" כמו שווייץ, הולנד, אנגליה, צרפת ואפילו איטליה - היו עם מספר מתים נמוך יותר.

את הגרף יצר דר' יוסי רוזנבלום, מנהל רפואי במכבי יזמות וחממת eHv, על בסיס נתוני אתר worldmeter שמציג בזמן אמת את מספרי החולי והמתים בכל מדינה בעולם. הוא מסביר מדוע בחר להשוות את התמותה ולא את מספר הנדבקים: "הבעיה המרכזית בשפע הנתונים הוא הזמן הקצר שחלף מאז תחילת המחלה, והאופי היומי המשתנה שגורם לנו לנוע בין תקווה לייאוש לנוכח כל מספר חדש שמתפרסם.

שיעור המתים

"מאחר שמספר החולים שנדבקו תלוי במספר הבדיקות שבוצעו, קשה מאוד להשוות בין מדינות לפי מספר חולים. בנוסף, יש חולים רבים ללא סימפטומים אך מדבקים, והבדיקות המבוצעות מפספסות כרבע מהחולים 'האמיתיים', כך שנתוני התחלואה ברמה יומית הם נתון בעל שונות גבוהה ביותר".

לעומת זאת, התמותה היא "נתון אובייקטיבי ומוחלט, שהוא גם העילה למלחמה בווירוס". לדבריו, "המשותף לשלוש המדינות שהיו במצב קשה יותר מישראל ביום ה-13 הוא היעדר כמעט מוחלט של מדיניות הכלה לאומית עם גילוי המקרים הראשונים". רוזנבלום מזכיר כי התמותה מקורונה מתרחשת בין שבועיים לשלושה מגילוי הסימנים הראשונים, "כך שהתמותה שאנו רואים היום היא תולדה של המדיניות לפני שלושה שבועות, ובהתאם - הצלחת הסגר תבוא לביטוי מספרי רק שבועיים לפחות לאחר שהוטל".

ביום ה-25 ממקרה המוות הראשון (שישראל עוד לא הגיעה אליו; ר"ל), מספר המתים למיליון באיטליה היה 36, בספרד 109 ובגרמניה 11. "גרמניה לא הקלה במאום את ההנחיות לציבור לאור התייצבות התמותה, ובצדק", אומר רוזנבלום.

המסקנה שלו היא שצריך להתייחס בזהירות לסימנים של האטה בקצב ההדבקה, התחלואה הקשה והתמותה: "שינוי יומי או כיפוף קל של העקומה שנראה באמצעות מודל מתמטי אינם מבטאים עילה ליציאה מיידית מהסגר ושיבה לנורמליזציה". לדבריו, "צריך להתאזר בהרבה סבלנות ואורך רוח ולהבין שתגובה נכונה והחלטה על הקלות בריחוק החברתי יוכלו להילקח רק על סמך נתונים מאומתים שחוזרים על עצמם לאורך תקופה".

לעומת זאת, פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, סבור שהדרך הנכונה יותר להשוות את התמותה היא לא לפי מספר מתים ביחס לגודל האוכלוסיה אלא דווקא לפי מספרם המוחלט. "מוקדי תחלואה שמתפשטים אינם תלויים בשלבים הראשונים בגודל אוכלוסיות המדינה כאשר הם מתפשטים. רק כאשר יש התפשטות בהיקפים נרחבים, נוצר "חסם" במדינות קטנות, ולכן ההסתכלות חייבת להיות נומינלית", הוא מסביר. 

על כן, לדבריו, "אם עושים השוואה בין מדינות על התמותה, אין טעם בחלוקת מספר המתים בגודל האוכלוסיה הכללי, כי ברור שמדינות קטנות ׳נקנסות׳ בהסתכלות כזו. 

"לפי הסתכלות זו בסין יכולים למות 1,000 איש ועדיין מצבם יהיה ׳טוב׳ מישראל בה מתו עשרה אנשים, בשלביה הראשונים של המגיפה ובאותה נקודת זמן".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker