"הסבת בתי החולים לטיפול בקורונה - גזר דין מוות לשאר החולים"

משרד הבריאות הורה לבתי החולים להקדיש 80% מהפעילות שלו לקורונה ורק 20% לכל השאר ■ מנהלים ורופאים: ההנחיה מקריבה חולי סרטן, דיאליזה, לב ועוד - לא נעמוד בה

רוני לינדר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הכניסה למחלקת חולי קורונה, השבוע בבית החולים שיבא
הכניסה למחלקת חולי קורונה, השבוע בבית החולים שיבאצילום: עופר וקנין

בתי החולים בישראל קיבלו בשבוע שעבר ממשרד הבריאות מכתב שבימים רגילים קשה היה אפילו לדמיין את תוכנו: על פי תרחישי הייחוס, בתוך שלושה עד ארבעה חודשים, נכתב בו, יהיו בישראל 15 אלף חולי קורונה שדורשים אשפוז, מתוכם 5,000 מונשמים בו זמנית. "מדובר בתרחיש קשה לתפיסה תפעולית מכיוון שמדובר על כלל המיטות הכלליות במערכת הבריאות", נכתב במכתב שעוד ייכנס אולי לספרי ההיסטוריה של מערכת הבריאות. צריך לחזור על המספרים שוב כדי לתפוס: בתוך חודשים ספורים צפוי מספר חולי הקורונה הקשים להשתוות למספר מיטות האשפוז הקיימות בישראל.

כמה ימים לאחר מכן הגיע מכתב נוסף עם הנחיות מפורשות יותר לבתי החולים: עליכם להיערך בתוך שלושה שבועות להפעלת בתי החולים כך ש-80% מהפעילות בו תוקדש לקורונה, ואילו 20% בלבד לשאר הפעילות.

ההנחיות הללו מעוררות סערה גדולה במערכת הבריאות. כבר היום ירדה התפוסה בבתי החולים ל-50% מהרגיל - מצב חסר תקדים. הקצאה של 20% בלבד לטיפול בכלל החולים שאינם חולי קורונה היא בחזקת גזר דין מוות לחולים רבים, מתריעים בכירי המערכת. שירותים כמו ניתוחים וטיפולים לחולי סרטן, דיאליזה, לידות, פגיות, התקפי לב ומקרי שבץ, טראומה ומצבים מסכני חיים אחרים - כל אלה לא יוכלו להידחק לתוך 20% ממיטות בתי החולים.

"זה לא הגיוני", אומר מנכ"ל שירותי בריאות כללית, פרופ' אהוד דודסון, בשיחה עם TheMarker. הכללית מפעילה שליש ממיטות האשפוז הכלליות בישראל - כ- 5,000. הוא מעריך כי "המינימום שחייבים להשאיר בפעילות בית חולים כדי לתת תשובה למצבים הרפואיים החריפים - הוא בערך 40% מהמיטות. 20% זה נמוך באופן קיצוני וזה גם לא בר ביצוע - האנשים האלה יגיעו לבתי החולים בכל מקרה ואני חייב לתת להם טיפול".

מחלקה לקורונה בביה"ח איכילוב
מחלקה לקורונה בביה"ח איכילובצילום: מגד גוזני

מנהל איכילוב, פרופ' רוני גמזו, אומר גם הוא ש"הצפי של 15 אלף חולים קשים בבת אחת זו תחזית קיצון. קרוב לוודאי שמדובר בניסיון של משרד הבריאות להכין את עצמו לתחזיות הכי קודרות. בכל המדינות יש נטל כבד על הטיפולים הנמרצים, אבל זה לא מגיע לרמות של 80% מהמיטות של אותה מדינה. לכן הדבר הכי נכון לעשות הוא ללכת עקב בצד אגודל - לתכנן בכל פעם שבועיים קדימה לפי ההתפתחויות בשבוע האחרון, ולא להתכונן מעכשיו לעוד שלושה חודשים".

גמזו סבור ש"עצירת הפעילות האמבולטורית (המתוכננת מראש שלא קשורה לקורונה - ר.ל) כבר ב-22 במארס הייתה מוקדמת מדי כי כיום באיכילוב יש 10 מונשמים, בשרון ובהדסה ובשיבא מספר דומה, מספר החולים הבינוניים בבית חולים הוא בערך 25-20, ורוב החולים ממוקמים לא בתוך בתי החולים. החוכמה היא למצוא את הנקודות הנכונות שבהן אתה משנה את האיזון בין הפעילות הרפואית הרגילה לבין ההיערכות לקורונה". לדבריו, "כבר עכשיו בתי החולים נמצאים סביב 50% פעילות לעומת השגרה".

זה פחות ממה שהיה בזמן שביתת הרופאים?

"הרבה פחות. זה מצב חסר תקדים. חשוב להבין שגם אם נצמצם את הפעילות האמבולטורית זה לא מצב שיכול להימשך לאורך זמן. החוכמה תהיה לעשות את הריקוד הזה שבין הגבלות קשות לבין פתיחה. ברגע שעוברים למצב כזה האתגר הכי גדול זה איך לדאוג לכך שלא ימותו אנשים שלא מקורונה".  

במכתב ששיגר יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, למשרד הבריאות בסוף השבוע, הוא כותב כי "הקצאה כל כך דרמטית של מיטות לטובת חולי קורונה בלבד עלולה לגזור את דינם של חולים אונקולוגיים, חולי לב ועוד. המשמעות של ההנחיה היא לשחרר מאושפזים בניגוד גמור למצבם הרפואי. הדבר בלתי סביר הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אתית". לדבריו, משרד הבריאות חייב למצוא את האיזון בין הצורך לטפל בחולי הקורונה הקשים "לבין הצורך החיוני לא פחות – להעניק טיפול רפואי הכרחי לחולים האחרים".

אז מה משרד הבריאות יכול לעשות אחרת כדי להיערך לשטף של חולי קורונה? הדעה הרווחת היא שצריך להגדיל את "עוגת" מיטות בתי החולים, באמצעות הקמת בתי חולים שדה לחולי קורונה, וכך לשמר יכולת קליטת חולים אחרים בבתי החולים.

"אם נגדיל את העוגה כולה ונוסיף עוד כמה מאות מיטות נוכל לעמוד במשימה", אומר דודסון. "לטובת זה מגייסים רופאים ורופאות פנימאים שעובדים בקהילה, מגייסים אחים ואחיות עם הכשרה לטיפול נמרץ שעובדים כיום בקהילה, וגם מכשירים רופאים מהמקצועות הכירורגיים כמו אורתופדים, אף אוזן גרון, עיניים, אורולוגים - שיצטרפו לצוותים שמטפלים בחולי קורונה".

ממשרד הבריאות נמסר: "הנושא נבחן באופן מתמיד לצד הגדלת כושר הטיפול של המערכת לתרחיש קיצון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker