"בסופו של דבר יהיה חיסון עדר טבעי. זה מה שקורה בבני ברק"

פרופ׳ דני פאר, סגן נשיא למחקר באוניברסיטת תל אביב, מודאג מכך שפיזיקאים ומתמטיקאים מייעצים למל"ל ולא ביולוגים: "הם רואי שחורות, יותר מהמצב בפועל"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
פשקווילים בשכונת מאה שערים, ירושלים
פשקווילים בשכונת מאה שערים, ירושליםצילום: אוהד צויגנברג

"התחזית האופטימית שלי היא שכולם יחזרו לעבוד באופן שוטף בראש השנה. יהיה לזה מחיר כלכלי כבד, כבר היום יש לסגר מחיר כלכלי כבד, אבל אף אחד לא יכול לחזות במדויק מתי המשק יוכל לחזור לפעול באופן מלא", כך אומר היום ל-TheMarker פרופ׳ דני פאר, סגן נשיא למחקר באוניברסיטת תל אביב.

 איך מוציאים את ישראל מהסגר?

"צריך להגדיל את מספר הבדיקות. גם בדיקות למחלה וגם לנוגדנים. חשוב לבדוק מי החולים, כי אלה שחלו בה והבריאו יכולים לצאת לשוק העבודה מחר בבוקר".

מה ההבדל בין בדיקות דם לבדיקות באמצעות מטושים?

"כשלוקחים את המטושים ומעבירים אותם בחלל הפה, בודקים אם הנגיף נמצא כרגע, ולא בודקים את המערכת החיסונית. בבדיקת דם סרולוגית ניתן לראות אם לגוף יש זיכרון לנזק. את בדיקות הדם חייבים לבצע במספרים גדולים הרבה יותר".

מדוע משרד הבריאות לא מבצע זאת?

״מדברים על זה״.

בדיקה לגילוי קורונה בבני ברק, אתמול
בדיקה לגילוי קורונה בבני ברק, אתמולצילום: ניר קידר

מדוע לא בודקים אם כל הרופאים באמת נחשפו לנגיף, במקום לשלוח אותם להסגר?

"אני מעריך שבדיקות נוגדנים יחלו בעוד ימים ספורים. כך שלאחר פסח, להערכתי, יתחילו לשחרר חזרה לעבודה חולים שהבריאו ואת בעלי הנוגדנים. ייתכן שגם את הצעירים כדי שימשיכו את חיסון העדר".

יש עדויות לכך שהמחלה חוזרת בסין.

"כן. אבל עדין ברזולוציה של סין המספרים קטנים מאוד".

לפאר יש עבר מכובד בתחומי הבריאות והמדע. הוא חוקר את הביולוגיה של הסרטן, ובשל מעמדו כחוקר הוא מונה לחבר בוועדה המייעצת למינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), בתחום תרפיה תאית גנטית. על מנת שיוכל לכהן כסגן נשיא האוניברסיטה, הוא נאלץ להתפטר מתפקידו כסגן הדקאן בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.

צוות המומחים המייעץ למטה לביטחון לאומי בהתמודדות עם מגפת הקורונה לא כולל ביולוגים, כל היועצים הם מתמטיקאים או פיזיקאים. האם זה מטריד אותך?

"זה מטריד אותי מאוד. הם רואי שחורות, יותר מהמצב בפועל. עם זאת, ניתן גם להגיד שהם שומרים על זהירות, ולכן הנחיותיהם סבירות. בניגוד לנתונים פיזיקליים או לחישובים מתמטיים שניתן לחזות, ביולוגיה היא לא לינארית וקשה להבין לאיזה כיוון תתפתח המגפה".

צוותים רפואיים מטפלים בנבדקים החשודים כחולי קורונה בשערי צדק, אתמול
צוותים רפואיים מטפלים בנבדקים החשודים כחולי קורונה בשערי צדק, אתמולצילום: אמיל סלמן

אנחנו צריכים לדאוג?

"לא לגבי צוות המומחים, אלא לגבי מקדם ההיסטריה שנלקח. מצד שני, וייתכן שאני סותר את עצמי, אף אחד לא יודע איך נכון להתנהג במצבים כאלה. כמתבונן מהצד, הצעדים שננקטים נראים לי ניסיון הגיוני למנוע קריסה של מערכת הבריאות.

"אם בודקים את שיעורי התמותה מקורונה, מספרים לא היסטריים. מספר המתים משפעת עונתית, בעולם ובישראל, גבוה יותר, ולא קרוב למספרים האלה. אני לא יודע אם הניסיון להציל את מערכת הבריאות שווה את המחיר הכלכלי. מבחינת בריאות לא מטריד אותי שלא יושבים ביולוגים בוועדה המייעצת, מפני שאני יודע ממקור ראשון שהם מקבלים ניירות עמדה של ביולוגים, ולוקחים אותם לתשומת לבם.

ניו יורק נטושה בימי קורונה
רחובות מנהטן ריקים מאדם. ״מודאג מהמצב בעולם״צילום: AFP

"להערכתי לא נגיע למצב של איטליה וארה"ב. בישראל תפסו את העניינים בזמן.

"בסופו של יום, יהיה חיסון עדר באופן טבעי. מה שקורה בבני ברק הוא חיסון עדר. יש שם הרבה מאוד חולים ונדבקים. חלק ייחלו קשה, יהיה לכך מחיר וחלק ימותו, אך רבים יפתחו נוגדנים. אני גם דואג לשאר החולים: חולי סרטן פגיעים יותר למחלה, חולי לב שצריכים להגיע לבתי החולים ומטופלי דיאליזה. הם סובלים מהמצב הנוכחי של המערכת שעסוקה בקורונה, וזה בעייתי".

יש טענות שמספר הנדבקים בנגיף בקרב כלל האוכלוסייה גבוה פי 20-10 ממה שמוצג לפי הבדיקות. יש משמעות לבדוק כמה אנשים חלו בנגיף באופן כללי?

״מדובר בברברת שאין לה כל ערך, שכן יתפתח חיסון טבעי. כפי שקרה בסארס ובמגפות אחרות, האוכלוסייה התחסנה באופן טבעי. בסופו של יום, ייתכן שהחולים במחלות רקע קשות אולי יקפחו את חייהם, זה אולי היה קורה גם בלי קשר לקורונה, אך נתח משמעותי מהאוכלוסייה יתחסן באופן טבעי. אמנם לא מדובר במחלה קלה, קשה יותר משפעת עונתית, אך צריך לקחת את הדברים בפרופורציה. הקורונה לא הורגת 50% מהנדבקים. אם האוכלוסייה לא תתחסן עכשיו, צפויה בעיה בסיבוב הבא״.

הסגר גורם לכך שהסיבוב הבא יהיה קשה יותר?

"לדעתי, הוא מביא לחיסון טבעי, שכן סוגרים חולים עם אנשים בריאים. הנחת העבודה היא שהנגיף לא עובר שינויים דרמטיים, לכן אדם שהחלים לא יידבק בשנית״.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker