"ההבדל עצום": הרופא שיודע - זה היתרון המפתיע של ישראל על איטליה וספרד

החיסרון שהפך ליתרון? המחלקות הפנימיות התרגלו לעבוד ולהנשים בתנאים קשים - בקורונה זה עשוי דווקא לשחק לטובת החולים ■ ד"ר דרור דיקר, מנהל המחלקה הייעודית לטיפול בחולי קורונה בבית חולים השרון, מתריע: "חשוב לחזק את המחלקות הפנימיות, זה העורף הרפואי של מדינת ישראל - אנחנו שסתום הביטחון"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מחלקה לחולי קורונה בבית החולים תל השומר
מחלקה לחולי קורונה בבית החולים תל השומרצילום: אייל טואג

"ישראל לא תהיה איטליה או ספרד" - זה המסר המרגיע שביקשו היום להעביר הרופאים הפנימאים לציבור בישראל. הסיבה לצפירת ההרגעה מפתיעה ביותר: דווקא העובדה שהמחלקות הפנימיות בישראל מתורגלות כבר שנים רבות בעבודה בעומסים גבוהים, במהלך השנה כולה ובחודשי החורף בפרט, הפכה את הרופאים והרופאות בהן למתורגלים במיוחד בטיפול מוגבר ואינטנסיבי והנשמה של כמות אדירה של חולים במקביל - גם מחוץ למחלקות לטיפול נמרץ. למעשה, מדי חורף בחודשי הופעת השפעת העונתית שמביאה לעלייה חדה במספר המונשמים, בתוך המחלקות הפנימיות מונשמים יותר חולים מאשר ביחידות טיפול נמרץ בישראל.

לעמדות ההנשמה הללו במחלקות הפנימיות קוראים בישראל "מיטות לטיפול מוגבר" והן נחשבות ל"פטנט" ישראלי שבדרך כלל ידוע לשמצה - עמדות הנשמה שממוקמות במחלקות פנימיות ולא בטיפול נמרץ, מעין אלתור שנועד להתגבר על המחסור במיטות תקניות של טיפול נמרץ, ובניגוד למיטות טיפול נמרץ לא מגיעות עם תקינה מתאימה וציוד מלא. 

עם זאת, באמצעות מיטות הטיפול המוגבר, מחלקה פנימית טיפוסית בישראל שהתקן שלה הוא 38 מיטות מסוגלת לטפל בשיא החורף בכ- 45 חולים, ועוד 5 חולים מונשמים, ולעיתים אפילו יותר. זו מציאות קשה שחוזרת על עצמה מדי חורף, אך בימים אלה, אומרים הפנימאים, דווקא הידע הזה עשוי לשרת את המאבק בקורונה.   

ד"ר דרור דיקר, מנהל המחלקה הייעודית לטיפול בחולי קורונה בבית חולים השרון
ד"ר דרור דיקר, מנהל המחלקה הייעודית לטיפול בחולי קורונה בבית חולים השרון

ד"ר דרור דיקר הוא מנהל המחלקה הייעודית לטיפול בחולי קורונה בבית חולים השרון ולאחרונה גם נבחר לנשיא הפדרציה האירופאית לרפואה פנימית. בימים אלה, הוא ממשיך לעבוד למרות שהיה אמור לשבת שבעה על אמו. בתפקיד שהוא נמצא בו, הטיפול בקורונה קודם אפילו למנהגי האבלות ולאבל הפרטי. לדבריו, "אני כל הזמן קורא ושומע על מצוקת הטיפול הנמרץ באירופה ומתוקף תפקידי גם עומד בקשר עם ספרד ואיטליה ומנסה להבין למה מתרחשת שם כזאת קטסטרופה. אני שומע מהם שהמיטות של טיפול נמרץ אכן תפוסות ולא יכולים להנשים את האנשים".

ומה ההבדל בין מה שקורה שם למצב בישראל?

"ההבדל עצום. בישראל 111 מחלקות פנימיות שבמשך כל השנה מנשימות 8-4 חולים בכל יום במשך כל השנה. זה כולל חולים שנמצאים בבידוד. למשל בחצי השנה האחרונה הנשמנו חולים שהיה להם חיידק אצינטובקטר שלצורך הטיפול בהם צריך להתמגן". 

זה משהו חריג בעולם?

"חריג מאוד. אין את זה באף מקום. המחלקות הפנימיות במדינות אחרות לא מנשימות חולים. מערכת הבריאות הישראלית שונה ממערכת הבריאות האירופאית ויש לנו כלים יותר טובים מהאירופאים להתמודד עם הגל הזה. באנגליה למשל אין בכלל מחלקות פנימיות, אז אי אפשר להשוות אותה אלינו". 

מחלקה פנימית בבית החולים לניאדו
מחלקה פנימית בבית החולים לניאדוצילום: ניר כפרי

ובצרפת למשל? אתמול מתו של 365 בני אדם

"גם בצרפת לא מנשימים בפנימיות - וזו הבעיה". 

אז מה שאתה בעצם אומר זה שבאופן פרדוקסלי - דווקא האילוץ שגרם למחלקות פנימיות בישראל לטפל במונשמים הוא יתרון במקרה של הקורונה? 

"בנקודת הזמן הזאת כן. זה עורף הנשמתי נוסף וחשוב". 

מחלקה פנימית בבית החולים שיבא
מחלקה פנימית בבית החולים שיבאצילום: מוטי מילרוד

זה קצת מבלבל. יגידו הציניקנים - עשינו בחכמה כשיצרנו תרבות של מחסור במיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר במחלקות פנימיות. 

"להיפך. אני חושב שדווקא בגלל זה צריך להבין כמה חשוב לחזק את המחלקות הפנימיות. היחידות האלה של טיפול מוגבר - אין להן תיקנון, אין להן יותר צוות סיעודי, אנחנו עושים את זה במצוקה נוראה. אחת המסקנות היא שזה העורף הרפואי של מדינת ישראל - אנחנו שסתום הביטחון. אבל הידע והיכולת קיימים, וזה יתרון גדול".

מה אפשר ללמוד מזה? 

"שאסור לתכנן את המערכת לשפל אלא לשיא. זה שאנחנו מסוגלים לחיות ולתפקד איכשהו בתפוסה של  120% - זה רק אומר שאם יגיע אירוע שבו יהיו 150% תפוסה - הכל עלול יקרוס". 

מחלקה פנימית ג' בבית החולים באסף הרופא
מחלקה פנימית ג' בבית החולים באסף הרופאצילום: תומר אפלבאום

אז איך בכל זאת המחלקות שסובלות מתת ספיקה בשגרה יהיו ערוכות לקורונה?

"אנחנו לא ערוכים מבחינת מספר עמדות הנשמה וטיפול נמרץ אלא מבחינת הידע והיכולת לתת תמיכה לטיפול נמרץ. כשמביאים מכונת הנשמה, זה לא מספיק שקונים אותה - צריך תשתית להפעלה שלה. צריך קו חמצן, ושיהיה צוות מיומן שיודע לתפעל אותה. אם יהיו מכשירים - אנחנו מוכנים להנשים בפנימיות. אבל בואו נתקנן את זה". 

לדברי דיקר, "עכשיו אנחנו במלחמה, ואנחנו נעבור את הגל הזה. אחת המסקנות המתבקשות בעיני היא שהמערך של המחלקות הפנימיות מהווה את חיל החלוץ כי רק הן מקבלות את חולי הקורונה, רק הן מטפלות גם במונשמים של הקורונה, וזה מדגיש עד כמה צריך לתקנן אותן כדי שיוכלו להתמודד עם ה'פיקים'. צריך לזכור שגם יש עדיין אנשים שצריך להנשים אותם בגלל סיבות שאינן קורונה: אנשים עדיין צריכים צנתורים, ניתוחי אפנדציט, כשל לבבי. עכשיו הכוח מגויס לקורונה אבל שאר המקרים הדחופים לא נעלמים". 

כשאיטליה או ספרד מדווחות על מספר המתים - הן כוללות רק את המתים ישירות מקורונה או גם את אותם אנשים עם התקף לב שלא קיבלו טיפול בגלל שבתי החולים קורסים?

"זו שאלה קשה. שאלתי היום עמית שלי מאיטליה - כמה מהמתים שאתם מדווחים עליהם זה קורונה וכמה זה התקפי לב? יש שם הרבה בלבול. הם עוד לא ספרו לעומק ולכן אני לא יודע בוודאות מה מספרי התמותה האלה מייצגים - האם זה מייצג רק קורונה או גם תמותה אחרת. אם אדם בן 86 מת בבית למשל - אתה לא יודע ממה הוא מת".

במהלך 2019 ניהלו מנהלי המחלקות הפנימיות מעין מלחמת גרילה בנושא תת הספיקה של המחלקות. תחת הכותרת "לפחות תבנו לנועוד מסדרונות" הם חשפו מדי יום בהודעות וואטסאפ וצילומים כמעט מחתרתיים את תמונת המצב העגומה במחלקות הפנימיות, בעיקר בימי החורף והשפעת, שבהם מאושפזים במחלקות אנשים רבים מאוד מעבר לתקן הרשמי, בתנאים קשים ולא אנושיים כמו מסדרון או חדרי אוכל, ועם צוות שאמור לטפל במספר קטן בהרבה של אנשים. הם הסבירו שתנאי האשפוז האלה מסכנים את בריאות הציבור באופן ברור ומיידי, שלא לדבר על כבוד האדם המאושפז.

הלחץ עבד, כביכול: משרד הבריאות מינה ועדה בין משרדית לבחינת הטיפול במחלקות הפנימיות, שהמליצה על השקעה מאסיבית במחלקות הפנימיות בבינוי, תיקנון נכון והתמקצעות. על פי המלצות הוועדה, בתוך חמש שנים לא יהיה עוד אשפוז במסדרונות ולא יותר משני בחדר במחלקות הפנימיות, וכוח האדם שיאייש כל מחלקה יגדל משמעותית ל- 16 רופאים ורופאות על 38 מיטות. עוד הוחלט להשקיע במוסדות לאשפוז המשכי (מוסדות סיעודיים וגריאטרים), כדי לשחרר את הלחץ מהמחלקות הפנימיות. 

אלא שההמלצות שהיו אמורות להיות מתוקצבות באופן כמעט מיידי ולהגיע למיצוי מלא בתוך חמש שנים עדיין שוכבות על המדף, בחסות הכאוס השלטוני, שלוש מערכות בחירות והעובדה שהמדינה מתפקדת בלי ממשלה כבר יותר משנה. 

מנהלי המחלקות שהובילו את המאבק נותרו מתוסכלים, אך לדברי דיקר דווקא העובדה שהם התאחדו לקבוצת עבודה גדולה ומשותפת סביב המאבק שלהם, משרתת אותם כעת, בימי הקורונה: "זה כלי שיתוף מדהים שיצרנו בזמן המחאה ואנחנו הופכים אותו ומשתמשים בו לקידום הידע שלנו על התמגנות, על הטיפול בחולים ועזרה הדדית", הוא אומר, "למשל סביב הסוגייה איך מחלקים את הצוות לקבוצות אורגניות שלא ייפגשו. זה מאוד מורכב, ואנחנו לומדים זה מניסיונו של זה. הידע הזה מאוד חשוב, ממש קריטי, כי הווירוס הזה הוא מחלה חדשה שקיימת בסך הכל שלושה חודשים. אין ידע נרחב בעולם שיכול להדריך אותנו - כל אחד יוצר את הידע היומיומי שלו ומסתמך על שלושה חודשים שזה כלום ברפואה".

איך היית מגדיר את הזמנים האלה - יותר קשים או יותר מעניינים? 

"גם קשים וגם מעניינים. אבל קיבלנו על עצמנו משימה לאומית ואנחנו נעשה את זה על הצד הטוב ביותר". 

לסיום, יש לו מסר חשוב לציבור: "אני קורא לציבור להישאר בבית, בעיקר אנשים מעל גיל 60 עם תחלואת רקע משמעותית. אנחנו צריכים לעבור את התקופה הזאת. בנוסף, כל אדם שיש לו חום מעל שלושה ימים ויש לו מחלות רקע כמו השמנה, סוכרת, מחלות לב או מערכת חיסונית ירודה - חשוב שיפנה בדחיפות לגורם רפואי מטפל. כי ההידרדרות פה מאוד מהירה ואנחנו רוצים לתפוס את השלב שלפני ההידרדרות ולמנוע אותה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker