אחרי שחיכה חודשים, מבקר המדינה קובע: ישראל לא ערוכה למגפות - מחסור בתשתיות ותרופות

הליקויים הקשים נחשפים בדו"ח המבקר כמעט נבואיים: מלאי התרופות האנטי ויראליות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה, אין תוכניות לחדרי בידוד - וקופות החולים לא יוכלו לספק מענה טלפוני למבוטחים ■ המבקר: "לפי החוק, דו"חות יכולים להתפרסם רק כשהכנסת פועלת"

רוני לינדר
"משום מה בחרו לפרסם את הדו"ח רק עכשיו, כשהמגפה בשיאה"
"משום מה בחרו לפרסם את הדו"ח רק עכשיו, כשהמגפה בשיאה"צילום: אמיל סלמן

"משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית" - כך קובע מבקר המדינה וחוזה באופן מדויק למדי את הקשיים עמם מתמודדת המדינה בימים אלה של מגפת הקורונה: החל במצוקת מיטות אשפוז, חדרי בידוד ומיטות טיפול נמרץ, דרך צורך מוגבר באמצעי הנשמה וטיפול נמרץ ועד לפערים תפיסתיים וחוסר שיתוף פעולה בין משרדי הבריאות והביטחון.

אלא שהדו"ח שעוסק ב"מוכנותה של מערכת הבריאות להתמודד עם מגפות", ומתבסס על ביקורת שנערכה בחודשים פברואר עד אוקטובר 2019, מתפרסם בתזמון מקומם: למרות שהביקורת הסתיימה שבועות ספורים לפני התפרצות הקורונה בסין ובעולם כולו, היא מתפרסמת רק כעת, בסוף חודש מארס ובזמן שמגיפת הקורונה כבר בשיאה.

לדברי גורם בכיר במשרד מבקר המדינה, "היה ניתן לפרסם את הדו"ח כבר בינואר לכל המאוחר, לאחר שאחרון המבוקרים שלחו את תגובותיהם. באופן מסורתי, כשקורה אירוע חריג, מבקר המדינה נוהג לפרסם דו"חות מיוחדים ולא לחכות לדו"ח השנתי הרגיל. זה כבר קרה למשל במקרים של הדו"ח על רעידות אדמה או על מתווה הגז. ידוע גם שהיו גורמים שביקשו כי הדו"ח יפורסם כבר לפני שבועות — אך משום מה בוחרים לפרסם אותו רק עכשיו, אחרי שהמגפה כבר בשיאה".

בנוסף, קיימת ביקורת בתוך משרד מבקר המדינה על העובדה שהמבקר בחר שלא לנקוב בשמות המבוקרים. לדברי מקור במשרד: "מי זה משרד הבריאות? מי זה קופות החולים? כולם יודעים מי היו שרי הבריאות בשנים הרלוונטיות — ליצמן ונתניהו, אבל בדו"ח מתייחסים רק למשרד הבריאות כאילו זו יישות בפני עצמה. כשלא נוקבים בשמות - אף אחד לא נדרך מהביקורת".

אין תוכנית להשלמת הפערים במקרה מגפה

הביקורת מתמקדת באפשרות של התפרצות עתידית של מגפה כמו שפעת פנדמית, הדומה להתפרצות הקורונה, אך גם בהתמודדות עם התפרצויות שכבר ארעו בשנים האחרונות — כמו חצבת ולישמניה. הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות על ענפיו השונים, וכן אצל גורמים נוספים שנושאים תפקיד במניעת התפשטות מגיפות: המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון, צה"ל, משרד החקלאות, רשויות מקומיות, וקופות החולים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמןצילום: אוהד צויגנברג

בכל הנוגע להתפרצות פנדמיה, הדו"ח כמעט נבואי: "לפי הבנק העולמי, יש סיכוי גבוה שב–15 השנים הקרובות תתפרץ מגפה חוצת גבולות", נכתב במבוא שלו. "במקרה קיצון, תרחיש של מגפה כלל־עולמית חמורה עלול לגרום למוות של מיליוני חולים ולנזק כלכלי עצום. לשם ההמחשה, עלות מגפה הדומה בחומרתה למגפת השפעת הספרדית של 1918 עלולה להגיע להיקף אדיר של כ–5% מהתמ"ג העולמי — כ–4.3 טריליון דולר".

משרד הבריאות גיבש תו"ל (תורת לחימה), שהיא תוכנית כוללת להיערכות מערכת הבריאות להתפרצות מגיפת שפעת קטלנית, כבר ב–2005. ב–2018 החל המשרד בתהליך עדכון של התוכנית בהתאם לניירות עבודה של ה–CDC האמריקאי ועם התאמות לישראל. לפי תרחיש זה, בעת התפרצות מגפה של שפעת צפויים לחלות כ–2,250,000 תושבים בישראל (כ–25% מהאוכלוסייה). על פי התרחיש, עומס התחלואה יתפזר באופן בלתי אחיד על פני 8 שבועות, ו–40% מהתחלואה יופיעו בשבועיים שבאמצע גל המגפה, כלומר בין השבוע השלישי לחמישי.

על פי התרחיש, במהלך המגפה יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ–150 אלף מאושפזים, עוד כ–25 אלף חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ–12.5 אלף חולים יזדקקו להנשמה. זאת, לצד העומס הרב שקיים במערכת האשפוז גם בשגרה והמחסור במיטות טיפול נמרץ.

למרות זאת, הביקורת מצאה כי למשרד הבריאות אין תוכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו. בנוסף, אין כל התייחסות בתוכנית לכמות חדרי הבידוד שיידרשו. בנוסף, נמצא כי קופות החולים לא ערוכות לספק מענה טלפוני לאלפים רבים של אזרחים במקרה של התפרצות מגפה.

"הצטיידות לא מיטבית" בתרופות

על רקע חילוקי הדעות הקשים שמתרחשים בימים אלה בין משרדי הביטחון והבריאות בכל הקשור לטיפול בקורונה, גם החלק הבא בדו"ח חזה היטב את העתיד לבוא: לפי הביקורת, בדצמבר 2018 התקיים תרגול בין משרדי של משרדי הביטחון, הבריאות והרשות לשעת חירום שממנו עלו פערים בין המשרדים ועלה כי יש לחדד את נושא הסמכות והאחריות בהתמודדות עם ההתפרצות ואת נושא הרכש. "על משרד הבריאות ומשרד הביטחון לגבש תוכנית לצמצום הפערים שעלו בתרגול, לרבות הצורך בהסדרת נושא הסמכות והאחריות של הגופים, החוסר בתרופות וחיסונים ואופן חלוקתם", נכתב.

פחים במחלקת האשפוז לחולי קורונה שהוקמה בחניון המרכז הרפואי תל השומר
פחים במחלקת האשפוז לחולי קורונה שהוקמה בחניון תל השומרצילום: אייל טואג

בנוסף, קיימת בעיה של "הצטיידות לא מיטבית" במלאי תרופות ומשאפים: בבדיקה נמצא כי מלאי התרופות האנטי ויראליות מספיק רק ל–16% מהאוכלוסייה, במקום 25% — כנדרש בתוכנית. משרד הבריאות השיב למבקר כי עקב מגבלות תקציב הוא מתקשה להגיע ליעד המבוקש.

עוד נמצא כי תוקף התרופות האנטי ויראליות הניתנות במשאפים ומיועדות לילדים ולנשים בהריון פג כבר לפני כמה שנים, וכי משרד הבריאות האריך את תוקף התרופה מפעם לפעם בהליך מבוקר. עם זאת, מעיר המבקר כי "נוכח הזמן שחלף מאז פג תוקפם של המשאפים ראוי שהמשרד יבדוק גם את תקינות המשאף עצמו ואת התפקוד המכני שלו, כדי להבטיח שלא רק החומר שבמשאף מתאים לשימוש אלא שאפשר להשתמש במשאף עצמו".

באשר לרכש של חיסונים במקרה של מגפה (כאשר יש כאלה, בניגוד למצב הנוכחי בקורונה בו עדיין אין חיסון למחלה), מציין המבקר כי "קיימת עבודת מטה מתקדמת לקראת הקמת מפעל חיסונים, אך יש צורך דחוף בהשלמת המהלך כך שיינתן מענה לצורך בהצטיידות בחיסונים בעת פרוץ שפעת פנדמית, וכי תיקבע השיטה להתחסנות האוכלוסייה".

עוד נמצא בביקורת כי למרות שחיסון עונתי נגד שפעת משיג מטרה כפולה של הגנה אישית והגנה לאומית, קיימת בשנים האחרונות מגמת ירידה בשיעור ההתחסנות נגד שפעת עונתית, ומגמה יציבה לערך בהתחסנות נגד פניאומוקוק. המבקר קובע כי משרד הבריאות צריך להיות אקטיבי יותר בניסיונות להגדיל את שיעור ההתחסנות. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.

"התפרצות נגיף הקורונה החדש הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר, כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגפה, ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם".

ממשרד המבקר נמסר: "הדו"ח הושלם והומצא לראש הממשלה על פי חוק ב-14 בפברואר 2020 לקראת פרסום כחוק בסוף חודש אפריל. על פי החוק, דו"חות מבקר המדינה יכולים להתפרסם רק כשהכנסת פועלת ואינה בפגרה. עם הודעת ארגון הבריאות העולמי בחודש מארס על הכרזת הקורונה כמגפת שפעת עולמית, החליט המבקר לכלול פרק זה בדו"ח המתפרסם לציבור היום".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker