"אני בכוונה לא מביא בדיקות לישראל, שלא ירמזו אפילו שאני נותן שוחד לנתניהו"

היזם צבי מרום, שהחברה שלו מעורבת בפיתוח ערכה לזיהוי קורונה, הוא מאנשי ההיי־טק המקורבים ביותר לבנימין נתניהו, והוא אף היה המעסיק של רה"מ בסוף שנות ה-90 ■ "משרד הבריאות נוקט בהפחדת־יתר בגלל שהוא לא התכונן מספיק" ■ "המחיר שאזרחי ישראל ישלמו יהיה מוגזם"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
צבי מרום
ד"ר צבי מרום, מנכ"ל ובעל השליטה בבאטםצילום: אייל טואג

"נתניהו מחליט החלטות נכונות — הבעיה היא שהתמונה הבריאותית שמציגים לו מפחידה ביותר", כך אומר ד"ר צבי מרום, מנכ"ל BATM, שמעורבת בפיתוח ערכה לזיהוי וירוס קורונה, ומייעץ בין היתר לראש הממשלה. לדבריו, "על אנשי משרד הבריאות להבין שלא צריכים להציג תרחישים מפחידים, אלא תרחיש אופטימלי עם סיכון שיתממש".

לפי הערכות, משבר הקורונה עלול להוביל לנזק של כ–90 מיליארד שקל למשק הישראלי, בשל ההחלטות על מצב חירום שהובילה דה פקטו לסגירת הכלכלה הישראלית. מצב החירום הוכרז בין היתר בשל תרחיש שאותו הציגו לראש הממשלה בנימין נתניהו נציגי משרד הבריאות, ולפיו שיעורי התמותה המשוערים ללא צעדי מניעה בקבוצת הגיל 70–79 צפויים להיות 30.3% מהנדבקים, ובתרחיש של שני נדבקים מכל חולה הצפי הוא שבישראל יהיו כ–21.6 אלף מתים.

מרום הוא יועץ בכיר לאסטרטגיה בינלאומית והוא זה שהקים את באטם. בימים שבהם נתניהו עזב את הפוליטיקה, ב–1999, העסיק אותו מרום כיועץ בחברה. עד היום, נחשב מרום לאחד האנשים המקורבים ביותר לנתניהו מתעשיית ההיי־טק המקומית.

טירוף הקורונה: עד כמה הכלכלה תתרסק - ומה יקרה לחסכונות שלנו

0:00
0:00

אתה מכיר את המודל. האם אתה מסכים עם המסקנות שלו?

"זה חרטא מוחלטת, שהרבה מדענים חולקים עליה. באותה מידה אפשר להציג תרחיש שזומבים מטפסים על חומות ירושלים. אני מקבל גם הודעות מאנשים שעובדים בתוך משרד הבריאות ולא מסכימים עם הפחדת־היתר, אך חוששים לדבר. לצערי, הגענו למצב שמשרד הבריאות נוקט בכסת"ח והפחדת־יתר בגלל שהוא לא התכונן מספיק. הבעיה היא שהמחיר שאזרחי מדינת ישראל ישלמו יהיה מוגזם והמגזר הציבורי לא יישא בו. צר לי שמקבלי ההחלטות מקשיבים להם במקום למשל ללמוד ממה שעשו בטייוואן".

מה נעשה בטייוואן?

"הם הפעילו מערך בדיקות ענק שכולל בדיקות לכל דורש, ניידת אקראית שעושה בדיקות, פתחו מרכזים מיועדים לבדיקות סרולוגיות (בדיקות דם המשמשות בין היתר לאיתור נוגדנים ואבחון הדבקה; ש"א). גם האמריקאים וגם פרופסורים מובילים ברחבי העולם ובמדינת ישראל הפנימו שהדרך הנכונה היא בדיקות לכל דורש, לצד בדיקות סרולוגיות ובדיקות דם בהיקפים גדולים, כמו גם בדיקה רוחבית של כל מנות הסרום והדם שנלקחות במדינת ישראל.

טיפול בית - 1,828, טיפול במלון - 484, בביתם מחכים לשיבוץ - 578

"לפעולות אלו צריך לצרף מערכות וולונטריות שיבדקו היכן נמצאים אנשים נשאים בבידוד ואוכלוסיות בסיכון. פרופ' עדי שמיר הציע למשרד הבריאות להשתמש במערכות של פיקוד העורף, וברוב המקרים בכלל לא יצטרכו לערב את השב"כ".

נתניהו אישר מעקב דיגיטלי אחרי אזרחי ישראל, האם מדובר בצעד נדרש?

"הבעיה היא שחלק מהציבור לא ממושמע. אני הייתי מעדיף לנקוט בדרך שיישמו בסינגפור. לצלצל לטלפון הביתי ואם אין בנמצא אז שהממשלה תספק אחד, ואם לא ימצאו את החולה בבית אז הוא יהיה בצרות. בטייוואן למשל הממשלה העניקה טלפון עם אפליקציה וולונטרית, ומי שהפך להיות נשא או חולה — עבורו זה לא וולונטרי".

והצליחו להשתלט על המגפה בטייוואן?

"בטייוואן היו 2.5 מיליון תיירים שגם היו בסין בין דצמבר לפברואר. לקראת ראש השנה הסיני, כשההדבקה היתה מסיבית, הגיעו חזרה הביתה 830 אלף אזרחי טייוואן ששהו במרכז סין. נכון לאתמול יש להם 53 מקרים, מת אחד — 20 הבריאו לחלוטין ו–32 במעקב, וזה מוביל אותי לעוד שאלה — איך זה שבישראל יש רק רשימת חולים? מדוע לא מדווחים על המבריאים? יהודים לא מבריאים מקורונה?"

>> למה בישראל כמעט אין מחלימים מקורונה? האזינו 

0:00
0:00
האינטרסנטים: למה בישראל אין כמעט מחלימים מהקורונה

האם לדעתך אם היו מבצעים הרבה בדיקות, הסגר על הכלכלה לא היה נדרש?

"אם היו עושים את הבדיקות לא היה צריך לסגור את המשק. שיביאו בדיקות כמו משוגעים. חבל שלא הקשיבו לי בתחילת המגפה, כשאמרתי למשרד הבריאות לרכוש הרבה בדיקות. כשהם רצו לקנות היה מאוחר מדי וכעת חסרות להם. הם צריכים לעשות הרבה יותר בדיקות, הן של לוע והן של דם.

"אם יצליחו להביא עוד בדיקות הם יכולים להפעיל את מכון ויצמן, שיש לו ציוד בדיקה יותר מלכל בתי החולים — נשיא המכון כבר הציע להם. זה נכון שהמגפה פוגעת בזקנים, כמו שחזרת פגעה בילדים. התמותה תגבר מגיל 70 במיוחד בקרב אנשים עם מחלות רקע של לב וריאה.

"אך המספרים שהם מדברים עליהם לא זהים למספרים אותם אנו רואים מהעולם, ושיפסיקו להלך עלינו אימים עם איטליה. באיטליה מתים זקנים, כמו בקוריאה. בקוריאה לא מתו כל כך הרבה, כי עשו צעדים עם שכל. במקום להטיל סגר על כולם, צריך לבצע הרבה בדיקות בבתי אבות, לנקות אותם מהנגיף ולוודא שהנכדים לא מבקרים שם".

שתי צעירות ליד שוק הכרמל בתל אביב
שתי צעירות ליד שוק הכרמל בתל אביבצילום: עופר וקנין

שמעתי שאתה מייעץ לנתניהו. איך הוא הגיב לעצות?

"העצות שנתתי היו שונות מהותית מההחלטות שהתקבלו, ולכן ייתכן שהעצות שהוא מקבל ממשרד הבריאות היו מספיק מפחידות בשביל שהן יהיו שונות".

אז אנשי משרד הבריאות מפחידים את ראש הממשלה?

"אין תגובה. אבל אני כן אסביר שהעצות שנתתי לנתניהו, שאיתן היה ניתן להגיע לתוצאות בריאותיות מיטביות, היו בשיטות אחרות. הן ניתנו לאחר התייעצות עם שורה של מומחים בישראל ובעולם שלא מתפרנסים מהמערכת, על מנת לקבל את התמונה הכוללת, לפני שלוקחים החלטות הרות גורל.

חלוקת ג'ל חיטוי בירושלים
חלוקת ג'ל חיטוי בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

"לצערי, עמדתנו לא התקבלה ואני מקווה שבטווח הקרוב ישקלו אותה שוב. אנחנו כעת מתנהלים על בסיס תרחישי אימה של המוני גופות שייערמו ברחובות ולא ניתן כך לקבל החלטה הגיונית, לא משנה מי ישב על כס ראש הממשלה. צריך לצמצם את הסיכון שיתרחש למינימום, שכן ברגע שהאוכלוסייה לא תוכל לספוג יותר, היא תפסיק להקשיב".

"שבמגזר הציבורי יוותרו על שכר"

"לאות סולידריות", הוא אומר, "הייתי מייעץ לכל אותם עובדי ממשלה שלא תיפול שערה מראשם ומרוויחים יותר מ–15 אלף שקל, להעביר כ–10%–20% ממשכורתם לתמיכה במגזרים החלשים. הם סוגרים את המגזר הפרטי ונראה כי המגזר הציבורי לא מפנים את המשמעות של טיב ההחלטות שלו. כתורם ראשון, הייתי מנדב את מנכ"ל משרד הבריאות, אולי זה היה משפר את טיב ההחלטות".

מה היית מייעץ לעשות?

קניון מעלה אדומים
קניון מעלה אדומיםצילום: מגד גוזני

"היו מספיק מקרים בישראל שבהם התמונה שהיתה בפני ההנהגה לא היתה שלמה או מאוזנת. המערכת חשבה שזאת ההצעה היחידה הטובה והתוצאות היו הרות אסון. מלחמה במגפה היא מלחמה שמורכבת מאינסוף אלמנטים קטנים ולא מהחלטות גרנדיוזיות. אם יש משהו שניתן ללמוד מהמדינות שהצליחו להתמודד, הוא שהם הצליחו לגעת באינספור פרטים קטנים, החל מכיצד בודקים את האוכלוסייה; כיצד מטפלים באוכלוסייה היותר קשישה; כיצד רותמים את המאמץ הציבורי; כיצד נוטעים אמון בציבור ותחושה שההחלטות מתקבלות לטובתו.

"ראוי שבישראל ניתן קרדיט עצום לחברת שראל. הם גיבורי השעה. בלעדיהם לא היה כאן כלום וכולם היו מבודדים בבית; צריך להרחיק אנשים מבתי חולים, ומזל שמכבי ובתי החולים החלו לעשות זאת בצורה מעולה ולטפל מרחוק וכך לא לחשוף את הפציינט; צריך לשמור על הצוותים הרפואיים מכל משמר, זה עדיין לא נעשה מספיק טוב. בסופו של יום בבתי החולים נשים צריכות ללדת, מטופלים נדרשים לעבור ניתוחים — לא כל העולם צריך להיות סובב קורונה.

"הייתי ממליץ למשרד הבריאות לשמור על האוכלוסייה שלו לפני שהוא מרביץ מכות כלכליות לאוכלוסיות מוחלשות; והייתי מנסה להבין איך אני גורם לאותן אוכלוסיות מוחלשות להישמע.

"לדעתי צריכים לשבת בפורום רחב ולשמוע דעות שונות כדי לקבל החלטות טובות. אם ינקטו בדרך שלי, בטווח של שלושה חודשים נצא מהתיבה ונראה שלא היה חורבן. משרד הביטחון צריך להתחיל להפעיל את היחידות שיכולות לטפל במגפה ולהתחיל לדגום דם של אזרחים".

ואיפה הם? למה הם לא עושים זאת?

"בבית, כי יש וירוס קורונה. אנחנו חייבים להיזהר מהפקידים שמפחידים את נתניהו. המלחמה שלנו היא לא בנגיף — היא בביורוקרטיה. מוזר שבמדינות שהמגזר הציבורי בהן נמצא בראש הדירוג, רואים שבעת מגפה הם מצליחים להתגבר בצורה מעולה, ואילו איטליה ואנחנו, שמגרדים את הדירוג מלמטה, אוכלים אותה".

שאלת נייר הטואלט

מדוע אנשים מפחדים להביע דעה מנוגדת לעמדת משרד הבריאות?

"עלי מאיימים ומנסים לעשות לי דיס־קרדיטציה, במטרה שלא אפתח את הפה. אני בכוונה לא מביא בדיקות לישראל, שלא ירמזו אפילו שאני נותן שוחד לנתניהו".

כמה מלים לסיום?

"כעיתון כלכלי, אולי תוכלו לפתור את הדילמה כיצד אנשים הצטיידו בכמויות של נייר טואלט, ולא בציוד לפתיחת סתימות. כל עוד המערכת לא תחזור לאיזון ותמשיך לפעול לפי תרחישי אימה, כולם יהיו בבית".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker