שאלות ותשובות

מדוע אנחנו מנסים לעכב את הקורונה במקום לתת לו "להכות" בנו ולחלוף מהר?

מספר חולי הקורונה בישראל עולה, אך צעדי הממשלה מצליחים בינתיים למנוע התפשטות לא מבוקרת ■ "אם נצליח למתן את קצב ההדבקה, נוכל להגיע לגל שמערכת הבריאות תוכל להתמודד עם שיאו" ■ עד מתי תמשיך מדיניות הבידוד, מה יקרה אחרי ההתפרצות והאם חיטוי הוא באמת אפקטיבי

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אנשים עוטים מסכת פנים
יום הבחירות בקלפי מבודדי הקורונהצילום: אוהד צויגנברג

ישראל נוקטת צעדים רדיקליים יחסית במאבק בקורונה ביחס למדינות אחרות בעולם  — עשרות אלפי אזרחים בבידוד, אזהרות מפני ביקור במדינות רבות בעולם, סגירה דה פקטו של השמיים כלפי שורה ארוכה של מדינות והגבלת התקהלות במקומות הומי אדם. הצעדים הללו מעוררים לא מעט התנגדות וביקורת מצד מי שחוששים לפגיעה בכלכלה ואולי גם בזכויות אדם, אך גם קורת רוח מצד מי שרואים בהם הגורם לשליטה היחסית של ישראל על התפשטות הקורונה - לפחות בשלב זה. 

אזעקת אמת: לפני ההתפרצות, טוב שמכניסים עשרות אלפים לבידוד | האינטרסנטים

0:00
-- : --

מדוע הקורונה היא "אירוע של פעם במאה שנה", כמה חולים יהיו והאם מאמצי החיטוי בכלל מסייעים? הנה שאלות ותשובות בנושא.

כמה חולי קורונה יש בישראל, איך הם נדבקו ואיפה הם מאושפזים? 

בישראל יש כרגע (נכון ליום ראשון בצהריים) 28 חולים מאומתים. שלושה מהם הבריאו ושוחררו לביתם; אחד, נהג האוטובוס של התיירים מיוון, במצב קשה, מורדם ומונשם; אחד במצב בינוני והשאר במצב קל. נכון לעכשיו, תשעה בתי חולים כבר שותפים לטיפול בחולים: המרכז הגדול ביותר הוא שיבא, שבו טופלו 16 חולים, ומלבדו מאושפזים חולים בפוריה, מאיר, אסותא אשדוד, ברזילי, וולפסון, בילינסון, איכילוב ורמב"ם. 

מדובר בחולים שחזרו מאיטליה, אוסטריה, ספרד, שווייץ והשאר נדבקו בישראל. מבין החולים שנדבקו בישראל - ארבעה מהחולים נדבקו מחולה שנדבק באיטליה (אשתו, שני עובדים ולקוחה בחנות בניהולו), ושני חולים, גבר ואישה, נדבקו מקבוצת תיירים מיוון.

האם ישראל מבצעת מספיק בדיקות קורונה? 

ישראל היא אחת המדינות שמבצעות את מספר בדיקות הקורונה הגבוה ביותר בעולם. בישראל בוצעו עד כה 3,451 בדיקות לקורונה, כך שבחישוב יחסי למספר התושבים הגיע מספר הבדיקות ל-383 בדיקות למיליון תושבים.

לשם השוואה, המדינה הראשונה בעולם בבדיקות היא דרום קוריאה, עם 2,138 בדיקות למיליון איש, אחריה איטליה עם 386 בדיקות למיליון איש, בפינלנד בוצעו 23 בדיקות למיליון איש, בטורקיה בוצעו 11 בדיקות למיליון איש ובמקום האחרון, בפער אדיר, ארה"ב - עם בדיקה אחת בלבד למיליון תושבים נכון לשבוע שעבר. נכון לעכשיו מתבצעות כ-400 בדיקות ביום, בעלות של כ-50 שקל לבדיקה, אך במשרד הבריאות מתכננים להרחיב את ההיקף לאלפים ביום. 

ישראל לא לוקחת סיכון

מהם הקריטריונים לביצוע בדיקת קורונה? 

הקריטריונים לבדיקה השתנו כמה פעמים במהלך השבועות האחרונים וכרגע הם כוללים אנשים שיש להם שילוב בין קריטריון קליני (חום, שיעול וכו') לאפידמיולוגי (מגע קרוב עם חולה או חזרה מאחד היעדים שהגדיר משרד הבריאות).

הקריטריון השני הוא מקרים של תחלואה קשה של מאושפזים עם מחלה נשימתית לא מוסברת. עם זאת, במשרד הבריאות מבהירים כי למוקדני מד"א יש אפשרות להתייעץ ולקבל אישור מרופא באחת מלשכות הבריאות גם על מקרים שאינם עומדים בקריטריונים. משרד הבריאות משנה את הקריטריונים לפי ההתפתחויות של המחלה. 

מדוע לא מעט מומחים מתייחסים לקורונה כאל "אירוע של פעם ב-100 שנה"? במה הוא שונה למשל משפעת החזירים של 2009?

חיטוי נגד קורונה
חיטוי נגד קורונהצילום: KHAM/רויטרס

פרופ' רן בליצר, חבר בצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות וראש מערך החדשנות בקופת החולים כללית, מסביר כי הסיבה היא ש"יש פה צירוף של שני פקטורים: האחד הוא קצב הידבקות מאד גבוה, והשני הוא מידת האלימות. גם שפעת החזירים היתה אפקטיבית מבחינת הדבקה, אבל רמת האלימות שלה היה נמוכה. במקרה של קורונה, ככל הנראה על סמך המידע החלקי שבידינו, האלימות מסתמנת כמשמעותית. זה לא תרחיש יום הדין האפוקליפטי שראינו כשהסתכלנו על סארס למשל, אבל תרחיש שעלול למתוח את היכולות של מערכות הבריאות והשלטון בעולם לקצה".

נתניהו אמר ש"חייבים לחטא מתקנים ציבוריים, הנגיף הזה רגיש לאקונומיקה ואנחנו צריכים לפעול בצורה מסודרת ולחטא תחנות רכבת, אוטובוסים וכו'", והבטיח לגייס לצורך כך את תנועות הנוער ואת צה"ל. האם אכן יש תועלת בחיטוי? 

גם אם יש תועלת, כנראה שהיא משנית לעומת צעדים אחרים. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות והמומחה לבריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, אמר בראיון כי הוא אינו חושב שזה הפתרון. לדבריו, "החיטוי הוא צעד משני. צריך להקפיד על מגע בין אדם לאדם. החיטוי הוא פחות קריטי. הנגיף יכול לעבור דרך חפצים, אבל אחרי כמה דקות, לא אחרי כמה שעות".

מה יקרה אחרי ההתפרצות? כמה חולים יהיו? 

יש הערכות שונות ומגוונות, שנעות בדרך כלל בין 30% ל-70% מהאוכלוסייה, כלומר מיליונים. ואולם רבים מהם בקושי ירגישו את המחלה. רק חלק קטן יחסית יחלה בצורה משמעותית. הבעיה היא שגם חלק קטן מכמות ענקית של חולים - משמעותו המון חולים. מדובר במספרים שכל מערכת בריאות, ובטח זו הישראלית שאין לה רזרבות, תתקשה לעמוד בהם. כרגע יש הסכמה רחבה בין המומחים שצריך להיערך לגל של עשרות אלפי חולים בישראל.  

אם ממילא התחזיות היא הדבקה המונית - מדוע אנחנו נלחמים במגיפה ומנסים לעכב אותה במקום פשוט לתת לה "להכות" בנו ולחלוף מהר?

הגרף שמציג בליצר מסביר זאת בצורה הטובה ביותר: "המטרה שלנו בכל המאמצים שאנחנו עושים היא לא למנוע מהמחלה להתפשט באופן מלא, אלא למתן את קצב הגעת המחלה, כך ששיא גל התחלואה יקרה מאוחר ככל האפשר ויאפשר היערכות טובה יותר, ושהגל 'יושטח', כך שבשיאו מערכת הבריאות לא תוצף במספר של חולים קשים - שהוא מעבר ליכולת הספיגה שלה בטיפול נמרץ, הנשמה וטיפול תומך.

"אם נצליח למתן את קצב ההדבקה זה יהיה ההישג שלנו. באיטליה זה לא קרה, אבל אצלנו זה יכול לקרות כי התחלנו להיערך מוקדם והפעלנו באופן הדוק את שלב ההכלה (בעיקר בידודים; ר"ל) ומכיוון שאנחנו כבר מתחילים להגביר מאמצים של ריחוק חברתי (צמצום התכנסויות), שממתנים גל עתידי כשהמחלה תצא משליטה, ואין ספק שהמחלה תצא משליטה". 

הבידוד עובד

עד מתי מדיניות הבידוד תהיה אפקטיבית?

בליצר: "כל עוד שיעורי התחלואה במדינה נמוכים משמעותית מאשר במדינות שמהן אנו מנהלים מדיניות של בידוד והכלה - המדיניות צריכה להימשך. מהיום שזה כבר לא יהיה המצב צריך לשקול זאת. אבל אנחנו עוד יחסית רחוקים מהמצב הזה".

ומה יקרה אחרי שהבידוד ימצה את עצמו ויתחילו להתגלות מקרי הדבקה שלא ברור מה מקורם? 

אז ייכנס לתוקף השלב הבא של "ריחוק חברתי". בליצר מסביר: "השלב הראשון בריחוק החברתי זה מניעת התקהלות המוניות, כמו משחקים והופעות מוסיקה, כי אירוע אחד כזה יכול לשנות דרמטית את המצב. כבר התחילו לעשות את זה (איסור על התקהלות של יותר מ-5,000 איש; ר"ל) ואני מעריך שהמספרים יקטנו.

"השלב הבא יכלול המלצה להגיע לסגירה של התכנסויות יותר קטנות, עד בתי קולנוע ואירועים קטנים. שלבים מתקדמים יותר של ריחוק חברתי מפרים באופן יותר עמוק את חיי היומיום - שינויים בהתנהלות בתי הספר, מקומות העבודה והתחבורה הציבורית - ואלה מגיעים בשלב מאוחר יותר". 

מתגוננת מפני קורונה ברומא, איטליה
מתגוננת מפני קורונה ברומא, איטליהצילום: Domenico Stinellis/אי־פי

האם ההתחממות תציל אותנו ותעלים את הקורונה?

בליצר: "הנחת העבודה היא שזה לא יקרה, והיא נשענת על העובדה שהקורונה מתפשטת גם בסינגפור ואוסטרליה - מדינות שחם בהן כרגע. עם זאת סביר להניח שבתקופות החמות אנשים פחות נמצאים בחללים סגורים ועל כן תקופת הקיץ יכולה לסייע בצורה הזאת". 

מה הקשר בין עישון לקורונה?

כמו במחלות רבות, עישון מגדיל את הנזק. בחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון של ההסתדרות הרפואית אומרים כי "מתגברות הראיות לכך שמעשנים נמצאים בסיכון מוגבר ביותר לסיבוכים עקב הדבקה בנגיף הקורונה". החולה הקשה בקורונה שמאושפז בפוריה הוא בן 38 ומעשן כבד של נרגילה - ללא מחלות רקע נוספות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker