מי יכול לנשום לרווחה? בדקו מה הסיכוי שלכם מול וירוס קורונה

על פי נתונים שנאספו ופורסמו בסין, המתבססים על יותר מ-72 אלף חולי קורונה, 81% מהמקרים קלים בלבד: החולה מפתח סימפטומים כמו של שפעת רגילה ויכול להחלים בביתו

רוני לינדר

אשה חובשת מסכה כדי להתגונן מווירוס קורונה, דרום קוריאה
אשה חובשת מסכה כדי להתגונן מווירוס קורונה, דרום קוריאה צילום: בלומברג

מה ידוע על וירוס קורונה עד עכשיו? לא הרבה, אך נתונים שנאספו ופורסמו בסין המתבססים על 72,314 חולי קורונה מגלים כי 81% מהמקרים קלים בלבד - החולה מפתח סימפטומים כמו של שפעת רגילה ויכול להחלים בביתו. הנתונים פורסמו באתר worldometers.info

נתונים נוספים: 13.8% מהמקרים קשים, והחולים מפתחים מחלה קשה שכוללת דלקת ריאות וקוצר נשימה. 4.7% מהחולים מגיעים למצב קריטי הכולל כשל נשימתי, שוק ספטי וקריסת מערכות. בערך כ-2% מהמקרים המדווחים מסתיימים במות החולה, כשהסיכון עולה עם הגיל, וילדים כמעט ולא חולים.

שיעור מקרי המוות מקורונה לפי גיל

על פי הנתונים, שיעור התמותה מנגיף קורונה הוא הגבוה ביותר בגילי 80+ - 14.8%. בגילי 49-40, 0.4% מהחולים במחלה צפויים למות ממנה. יודגש כי הנתונים המוצגים בטבלה מוטים כלפי מעלה (כלומר שיעורי התמותה בפועל נמוכים יותר ככל הנראה) שכן יש חולים "קלים" רבים, שכלל לא אובחנו כחולי קורונה. 

לשם השוואה שיעור מקרי המוות משפעת בארה"ב (לפי גיל) בעונת 2017-18, שנחשבה לעונה קשה במיוחד עם 61 אלף מקרי מוות מתוך 45 מיליון נדבקים היה 0.14% בקרב אנשים בגילי 65+, ו-0.019% בגילי 49-18 (ראו טבלה). 

מספר המחלימים

עם זאת, חשוב לדעת שהמחלה עדיין חדשה, לא בכל מדינה ובכל מקום יש אפשרות לבצע בדיקות רבות ובנוסף - חלק גדול מהחולים מפתחים סימפטומים קלים ביותר עד כדי חוסר יכולת להבחין כי חלו. לאור כל זאת קשה מאד לדעת מה המספר האמיתי של החולים, ויתכן שהוא גדול בהרבה - מה שמקטין את אחוזי התמותה והתחלואה הקשה.

אתמול אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "ייתכן מאוד שחלון ההזדמנויות להתמודדות גלובלית עם המגיפה נסגר, למרות שעדיין יש סיכוי שלא. אני רואה את מידת המאמצים שאנחנו עושים כדי לבלום את הכנסת הנגיף לישראל ובכל זאת לא מצליחים למנוע, לעומת אפס המאמצים שנעשים במקומות אחרים בעולם - ומבין שאנחנו משחקים על זמן". 

שיעור מקרי המוות משפעת

בר סימן טוב הסביר כי אם וכאשר יתגלו חולים בישראל, כך ייראה הטיפול בהם: "בשלב הראשון נאשפז אנשים בחדרי בידוד עם תת לחץ (חדרי בידוד) - יש מעל 100 חדרים כאלה בבתי החולים בארץ, ואפשר לאשפז בהם יותר מאחד בחדר. אחרי שנמצה את החדרים הללו - נעבור למחלקה או שתיים בכל בית חולים שיפונו וייעודו לצורך טיפול בחולים. בשלב הבא נעבור למתקנים יעודיים כמו המרכז הרפואי בראשון לציון ("המלבן"), שמואל הרופא, ואולי מקומות נוספים. ואם יהיה צורך נבטל פעילות אלקטיבית, נשתלט על אכסניות, מלוניות ועוד". 

לדבריו, "זאת התוכנית אבל המציאות משתנה ברגע שנכנסים החולים הראשונים. אנחנו שואלים את עצמנו אם נכון לרכז או לפזר את החולים. הצוות לומד ומתלבט. מחר יש לנו 'משחק מלחמה' שמייצרים בו תרחישים ותגובות לראות איך נערכים. בשלב מסוים התחלואה תעבור לקהילה - וחולים קלים יקבלו הוראה להיות בבידוד בבית". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker