ישראל במקום הראשון במניעת מקרי מוות מיותרים באמצעות טיפול מונע

עם זאת, אנחנו מעל הממוצע במניעת מקרי מוות מיותרים באמצעות טיפול לאחר שהתגלתה מחלה ■ 60% ממקרי המוות של בני פחות מ-75 מוגדרים כמקרים שהיה אפשר למנוע

רוני לינדר
ניתוח בבית חולים רמב"ם
ניתוח בבית חולים רמב"םצילום: חגי פריד
רוני לינדר

ישראל היא אחת המדינות המצטיינות בעולם בתחום הרפואה המונעת. היא מצליחה יותר ממדינות אחרות במשימה של מניעת מוות מיותר על ידי מניעה וטיפול הולמים. עם זאת, 60% ממקרי המוות המוקדמים בישראל (מתחת לגיל 75) עדיין מוגדרים ככאלה שניתן היה למנוע. כך עולה מפרסום חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ישראל חזקה יותר במניעת מחלות מראש מאשר בטיפול יעיל בהן לאחר הופעתן. 

פרסום הלמ"ס מתייחס למדד חדש בדו"ח מדד איכות החיים, המתייחס לשיעור התמותה הנמנעת. כלומר, תמותה מוקדמת, לפני גיל 75, מסיבות שהיה אפשר למנוע באמצעות טיפול יעיל והתערבויות ראשונית לפני הופעת המחלה או באמצעות טיפול רפואי יעיל שניתן בזמן המתאים לאחר הופעת המחלה. לפיכך, המדד מחולק לשני סוגי מוות ניתן למניעה: מניעה וטיפול. זהו המדד המקובל כיום בעולם ככלי להערכת יעילות של פעולות בריאות הציבור ושל מערכת הבריאות בהפחתת תמותה מוקדמת.

על פי הדו"ח, ב-2017 מתו 15,463 תושבים מתחת לגיל 75 בישראל - שליש (כ-35%) מסך מקרי המוות. מתוכם, 9,360 (60.5%) נחשבים ניתנים למניעה. מתוך מקרי המוות שמוגדרים כניתנים למניעה - 5,058 (32.7%) – היו ניתנים למניעה על ידי פעולות מניעה, ו-4,302 (27.8%) על ידי טיפול.

בהשוואה בינלאומית, שיעור התמותה הנמנעת בישראל (61.9% ב-2016) נמוך יחסית למרבית מדינות האיחוד האירופי (ממוצע 68.0%). אבל יש גם פער בתוך המדד: ישראל חזקה יותר במניעת מחלות לפני שקרו - שיעור התמותה הנמנעת באמצעות פעולות מניעה בישראל (33.2%) הוא הנמוך ביותר מכל מדינות האיחוד האירופי (ממוצע – 43.3%). במונחים של מקרי מוות, בישראל 72 מקרי מוות ניתנים למניעה באמצעות רפואה מונעת ל- 100 אלף אזרחים, לעומת ממוצע של 133 מקרי מוות בני מניעה ממוצע ב-OECD.

לעומת זאת, בתחום הטיפול, כלומר מניעת מוות באמצעות טיפול יעיל אחרי התרחשות במחלה - מיקומה של ישראל מזהיר פחות: שיעור התמותה הנמנעת באמצעות טיפול (28.7%) גבוה מממוצע מדינות האיחוד האירופי (24.7%). במונחי מקרי מוות מתוקננים לגיל, השיעור המתוקנן של התמותה הנמנעת בישראל באמצעות טיפול (62 מקרים ל-100 אלף תושבים) נמצא באמצע הדירוג של מדינות OECD, ונמוך מהממוצע (75).

מהן סיבות המוות שניתן למנוע?

הסיבה השכיחה ביותר היא סרטן - 34.7%. אחריה מחלות לב וכלי דם  18.7% (בהן 9.2% מחלת לב איסכמית ו-5.7% מחלות כלי דם במוח), 9.2% מחלות מערכת הנשימה, 7.6% סוכרת, 5.0% אלח דם (ספסיס) ו-12.0% סיבות חיצוניות (כולל תאונות, התאבדות ורצח).

מבין סיבות המוות שניתן היה למנוע באמצעות פעולות מניעה, 35.7% הן סרטן (בעיקר סרטן ריאה – 58.8% ואחריו סרטן הקיבה – 13.2%), 22.2% הן סיבות חיצוניות ו-17.1% הן מחלות של מערכת הלב וכלי הדם. מבין סיבות המוות שניתן היה למנוע באמצעות טיפול, 33.5% הן סרטן (מתוכן 44.2% – סרטן השד ו-36.1% סרטן המעי הגס), 20.7% הן מחלות של מערכת הלב וכלי הדם ו-11.5% הן מחלות זיהומיות – כמעט כולן אלח דם (ספסיס).

סיבות למוות

החלוקה בין שני סוגי סיבות המוות (ניתנים  למניעה באמצעות פעולות מניעה או באמצעות טיפול) מבוססת על המרכיב הדומיננטי במניעת המוות  - מניעת הופעת המחלה או טיפול בה. בלמ"ס מסבירים כי "כמה מחלות הניתנות למניעה שלא ניתן לקבוע לגביהן מהו הרכיב הדומיננטי, כגון סוכרת ומחלת לב איסכמית, חולקו באופן שווה בין שתי הרשימות כדי למנוע ספירה כפולה".  

באיגוד רופאי בריאות הציבור מצננים מעט את ההתלהבות מההישג, ומזכירים כי עדיין יש מקרי מוות רבים הניתנים למניעה בישראל: "בדומה למדד תוחלת החיים מצב מדד בהשוואות בינלאומיות הוא טוב, אך עדיין ניתן לראות כי יותר מ-60% ממקרי המוות עד גיל 75 ניתנים למניעה וטיפול, ולמעלה ממחציתם בהשקעה רבה יותר במניעה", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור אוניברסיטת בן-גוריון וחבר ועד האיגוד. "האיגוד קורא לשינוי סדרי העדיפות כך שהבריאות תקבל את המעמד הראוי ולקביעת תקציבים וכח אדם ראויים בכדי למנוע מקרי תמותה מיותרים". 

פרופ' חגי לוין, יו"ר רופאי בריאות הציבור, מוסיף כי "בבסיסה, מערכת הבריאות בישראל מצוינת - יש לנו ביטוח בריאות אוניברסלי, קופות חולים שעוסקות גם ברפואה מונעת, יש שירותי בריאות הציבור שכוללים את טיפות החלב שזכו לאות מיוחד מארגון הבריאות העולמי, והמדינה נבנתה כמדינה עם סולידריות ודאגה לכולם".  עם זאת, לדבריו, "אסור לנו לקפוא על השמרים כי ברגע שהמערכת הזאת תיהרס יקח שנים רבות לבנות אותה מחדש, ולצערנו השחיקה של הצוותים הרפואיים והייבוש המתמשך של שירותי הבריאות ואובדן של הסולדיריות - עלולים להביר את המערכת המפוארת הזאת לשבירה". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker